המחבל שדקר למוות חייל בתחנת ההגנה הורשע ברצח: "לא תקיפה ספונטנית"
בית המשפט המחוזי תל אביב הרשיע את נור אלדין אבו חאשיה, בן 20 ממחנה פליטים בשכם, ברצח החייל סמ"ר אלמוג שילוני: "הוא רכש סכין, וכשעיניו צדו את החייל החליט להוציא לפועל את תוכניתו השטנית"
נור א-דין אבו חאשיה, בן 20 ממחנה עסכר בשכם, הורשע הבוקר (יום ד') ברצח החייל סמ"ר אלמוג שילוני ז"ל, בן 20 אף הוא, בנובמבר 2014. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אבו חאשיה רצח את החייל בכוונה תחילה בתחנת רכבת ההגנה בתל אביב.
את הכרעת הדין הקריאה השופטת מרים דיסקין, שתיארה את הרצח "פרשה נוראה ומכמירת לב, שבה נקטלו חייו של החייל אלמוג שילוני. התקיפה לא הייתה ספונטנית. הוא רכש סכין בשוק הפשפשים, וכשעיניו צדו את החייל הוא החליט להוציא לפועל את תוכניתו השטנית".
קו ההגנה של אבו חאשיה קרס קליל עת הודה בעובדות המתוארות בכתב האישום. השופטת הוסיפה: "הנאשם התעקש להעיד, ובעדות קצרה, ממוקדת ומפתיעה, לאחר שכפר באשמה, זנח את כתב ההגנה והודה בכל המיוחס לו. זו עדות הנאשם - 'נכון שרצחתי את אלמוג שילוני, רציתי לקחת את הנשק שלו, רציתי להמשיך את המלאכה של כולם. אני רצחתי אותו. תכננתי לרצוח אותו'. דברים אלו מדברים בעד עצמם".
אבו חאשיה נכנס לישראל ב-9 בנובמבר 2014 שלא כדין, במטרה לדקור חייל ולזכות במעמד שהיד. הוא הגיע לדירה ריקה ביפו, ובבוקר למחרת חיפש עבודה. משלא מצא, קנה סכין בשוק הפשפשים. בסביבות 12 בצהריים הבחין בחייל נושא M-16 בתחנת רכבת ההגנה, והחליט לרצוח אותו ולקחת את נשקו כדי לפגוע באנשים נוספים. הוא התנפל על שילוני ודקר אותו שוב ושוב, אף ששילוני נאבק בו. המחבל ניסה לחטוף את נשקו, אך אזרח שהגיע למקום היכה אותו והבריח אותו. אבו חאשיה נתפס בקומה רביעית בבניין סמוך לזירה על ידי שלושה לוחמי מג"ב.
במהלך המשפט מסר המחבל עדות מצמררת, מול משפחתו של שילוני, ואמר: "כן, רצחתי אותו. רציתי לקחת לו את הנשק ולרסס את כולם בגלל מה שהרבנים שלכם עושים באל-אקצה. רציתי להמשיך לגמור על כל אלו ברחוב, להמשיך את המלאכה על כולם".
שילוני נפגע אנושות ולמחרת הפיגוע נפטר בבית החולים. הצו שהוציא צה"ל להריסת ביתו של המחבל בוטל בבג"ץ שנה לאחר מכן. השופטים קבעו כי השיהוי הרב בביצוע ההריסה, 11 חודשים מיום הפיגוע, אינו סביר, והדבר לא יוביל להרתעה המתבקשת אחרי זמן כה רב שחלף.
יוסף שילוני, אביו של החייל המנוח, אמר בהתרגשות בתום הדיון: "הכאב עצום, האובדן עצום. את אלמוג אי-אפשר להחזיר. אנחנו סומכים על הפרקליטות וגם על בית המשפט שימוצה מלוא הדין עם הרוצח הנתעב הזה".
האב הוסיף: "אנחנו בוחרים בחיים ומשתדלים להמשיך ומודים לעם ישראל על התמיכה והעידוד". על הפגישה עם המחבל בבית המשפט סיפר: "קשה לראות אותו, לשנות אותו לא נוכל. לגבי עמדותיו, נאמר שאנחנו חזקים ברוחנו ולא נשברים. זה הניצחון".
הדס פורר גפני ורותם נוימן וסרמן מפרקליטת מחוז תל אביב פלילי ציינו: "מזעזעות כאן המקריות והאכזריות. הנאשם בחר אותו בצורה מקרית כיהודי, ורצח אותו בצורה אכזרית. אלמוג נלחם בכל כוחו שלא יחטוף את הנשק". עורכת דינו של המחבל, לאה צמל, טענה כי "ההחלטה איננה מפתיעה, היא קולעת ללב הקונצנזוס כפי שהנאשם עצמו בהתוודותו הכביכולית קלעה ללב הקונצנזוס".
לפנייה לכתב/ת 
