אייסמן: ברק בכר מוכן לקרב חייו
עם עיר שלמה בפאניקה ושחקנים שרועדות להם הרגליים, מאמנה של הפועל באר-שבע יודע שהוא חייב לשמור על המאפיין הכי מובהק שלו: קור רוח. אמא חנה בטוחה שהוא יעמוד במשימה
רק שלושה מאמנים מאלו שהצליחו לשרוד העונה בכיסאותיהם ב-14 קבוצות ליגת העל זכו בעבר כמאמנים באליפות המדינה. רוני לוי, שעשה זאת שלוש פעמים במכבי חיפה, אלי גוטמן בהפועל ת"א ובהפועל חיפה ויוסי מזרחי בבית"ר ירושלים.
מדובר ברשימת מאמנים מצומצמת ויוקרתית, אליה עשוי להצטרף בשבת הקרובה ברק בכר, מאמן הפועל באר-שבע. ניצחון על בני סכנין (בתסריט מסוים גם תיקו או הפסד - אם מכבי ת"א לא תנצח את מכבי חיפה) יעניק אליפות ראשונה מזה 40 שנה לבאר־שבע ויהיה הישג השיא בקריירת האימון הקצרה שלו.
בגיל 36 הוא יהיה אלוף המדינה, שנתיים צעיר מרוני לוי, שלוש שנים מגוטמן ו-18 שנים ממזרחי, בעת שעשו זאת.
אבל במוצאי שבת, כמה דקות לפני השעה 23:00 בכר עשוי גם לקבל את תואר "הלוזר הגדול ביותר בכדורגל הישראלי". זאת אם שחקניו לא יעמדו בלחץ וישמטו את התואר שכבר היה בידיהם אחרי ששני מחזורים לסיום העונה הובילו את הטבלה בפער חמש נקודות ממכבי ת"א.
מי שכבר היה שחקן תחת בכר בסיטואציה בה היה רחוק משחק אחד מזכייה בתואר, הוא הקשר רועי קהת שלפני שנתיים זכה עם עירוני קריית-שמונה בגביע המדינה. "ברק לא משדר לחץ במצבים כאלה. לנו הוא שידר המון ביטחון וגרם ללחץ להפוך לחיובי", סיפר שחקנה של אוסטריה וינה. "ברק ואיתן עזריה, היועץ המנטלי שהיה לנו בקריית־שמונה ועבר איתו לבאר־שבע, יודעים לעשות זאת טוב מאוד. אני בטוח שמלבד הפן המנטלי, ברק גם מכין את השחקנים שלו מבחינה טקטית לסגנון של בני-סכנין".
בבאר-שבע, כמו בקריית-שמונה, מרבה בכר להקרין לשחקניו סרטוני מוטיבציה. לטענת קהת, הסרטונים האלה בהחלט עזרו לו על כר הדשא: "הם היו מדהימים. היו מראים לנו קטעים מנאומים ומכל מיני משחקי גמר בעולם, שאני כשחקן לא הייתי מודע להם. זה היה עושה לי צמרמורת. זה גורם לך להגיע למאני־טיים כשאתה מוכן לתת מעצמך את הכל. "אבל זה לא רק זה. ברק הוא אינטליגנט שיודע לדבר איתך כמו חבר. אתה יכול להיכנס אליו לחדר ולספר לו על בעיה אישית או על כל דבר בעולם. מצד שני הוא גם יודע לשים את הגבולות כשצריך. הוא עושה סטופ וגורם לכולם סביבו להתפקס".
גיא חיימוב, שוערה של קריית-שמונה, הוסיף: "גמר הגביע ב-2014 היה עד אותו רגע המשחק הכי חשוב בקריירה שלו כמאמן, בדיוק כמו שהמשחק בשבת הוא הכי חשוב. למרות החשיבות, מי נמצא לידו לא מרגיש אצלו לחץ. זה לא שהוא עמד מול השחקנים בחדר ההלבשה כולו מזיע והפנים שלו אדומות. ממש לא. יש בו רוגע שהוא מידבק. השקט שלו זה מה שהביא לו את ההצלחה ואני בטוח שהוא פועל בדיוק כך גם עכשיו בבאר-שבע".
האמא: "ווינר מהיום שנולד"
עם כל הכבוד להיכרות של קהת וחיימוב, יש מישהי שמכירה את ברק הרבה יותר מקרוב והיא יכולה להעיד יותר על אופיו. מדובר בחנה בכר, אמו של מאמן באר-שבע שאמרה: "ברק הוא ווינר מהיום שהוא נולד. פשוט ווינר. בצעירותו הוא היה משחק טניס והצטיין בזה. הייתי רואה איך הוא עולה לשחק חולה, עם כאבי בטן ומקיא. הייתי צועק לו מרחוק 'תפסיק', אבל למרות הכל, הוא היה ממשיך לשחק ולנצח. בסופו של דבר הוא פרש מהטניס כי הכדורגל מאוד משך אותו. היו לו הצלחות יפות שם, אבל לדעתי בגלל שכדורגל הוא משחק חברתי, זה מה שהכריע מבחינתו. בטניס אתה לבד וברק הוא איש חברה. איש של אנשים. הוא אוהב אנשים ואנשים אוהבים אותו".
הוא מאמן צעיר שנאלץ להתמודד עם לחצים אדירים העונה. איך לדעתך הוא מתמודד עם זה?
"כולם רואים איך הוא מתמודד ואני לא מופתעת מזה. אני הופתעתי מדבר אחד בקריירה שלו: שהוא החליט לקחת על עצמו את האתגר בלהיות המאמן של קריית-שמונה. הוא בכלל לא היה בכיוון של אימון. כשהוא אמר לי 'אמא, כנראה אני אהיה המאמן' הייתי בהלם ושאלתי אותו אם הוא בטוח רוצה את זה. בשלב הזה הוא היה כל כך בטוח בעצמו ואם הוא החליט אז כנראה הוא הרגיש שהוא מסוגל לעשות את זה. הוכח בשטח שהוא צדק".
בדיוק לפני שנה נאלץ בכר להתמודד עם לחץ מסוג אחר. זה קרה כשאיזי שרצקי החליט לפטר אותו מקריית-שמונה לאחר שנודע לו על רצונו לעבור דרומה. כל כלי התקשורת הספורטיביים התעסקו בפרשה והיו מי שכינו אותו "בוגד" ו"כפוי טובה". "דווקא כשאיזי פיטר אותו וכולם דיברו רק על העניין הזה, ברק הוכיח כמה הוא חזק. בפרשה הזאת יותר מהכל הוא הפגין חוסן אישי", סיפרה האם בגאווה.
איך הוא התמודד עם ההפסד למכבי חיפה בשבת?
"לא דיברתי איתו אחרי המשחק בחיפה. אני לא מדברת איתו ולא מציקה לו יום אחרי משחק. אני יודעת שזה שבוע מאוד מתוח. אני מגיעה להרבה משחקים, עוד מהימים שלו בטניס הייתי רצה איתו בכל הארץ. אני שם בשבילו, אבל לא בשביל להעיר או להתערב. אהיה שם גם בשבת בבאר-שבע. אני מאחלת לו בהצלחה. זה מגיע לו, לעיר באר-שבע ולאלונה ברקת המקסימה".
בשבת הוא יכול להיות המאמן הכי גדול בארץ או הלוזר הכי גדול. איך הוא ישן בלילה?
"לדעתי הוא ישן טוב בלילה. ברק יודע להתנתק".
לוזריות, גרסת 2003
מעבר להפסד בגמר הגביע בעונה שעברה מול מכבי ת"א (6:2), בבאר-שבע זוכרים מפגן לוזריות גדול הרבה יותר. זה קרה ב-2003, אז הקבוצה העפילה לגמר הגביע מול הפועל ר"ג מתחתית הליגה הלאומית ובעיר כבר תכננו את החגיגות הגדולות. זה נגמר עם הפסד כואב במיוחד בפנדלים ואת תחושת האכזבה סחב מאמן הפועל באר-שבע דאז, לופא קדוש ז"ל, עד יום מותו לפני כשנתיים.
הבן אורן קדוש השווה בין הסיטואציות: "בשני המקרים, אז והיום, באר-שבע מגיעים כפייבוריטיים מובהקים ובידיעה שניצחון יעניק להם תואר. אז עשו קמפיין גביע נהדר, כולל ניצחונות על מכבי חיפה והפועל ת"א והיריבה בגמר, הפועל רמת-גן הייתה כמו סוכריה בהזמנה.
"גם אז כל באר-שבע הייתה בטירוף. אף אחד לא ישכח שהגיעו לאצטדיון רמת-גן 30 אלף באר-שבעים וכולם חזרו הביתה בדיכאון. הימים שאחרי המשחק היו קשים מאוד. שקט זה רעש לעומת מה שהיה אצלנו בבית. אבא הרגיש שההפסד הזה היה הפספוס הכי גדול שהיה לו בקריירת האימון".
קדוש סיכם במשפט שברק בכר בוודאי ייקח בחשבון: "חלילה אם באר-שבע לא יצליחו גם הפעם, האכזבה תהיה גדולה אפילו יותר. אני בטוח שאבא שלי, אם הוא נמצא איפשהו, בטח מתפלל שהם ינצחו הפעם כדי שהקהל הזה ישמח".