"לא חלמתי שסרטי אקס-מן יגיעו כל כך רחוק"
עם גיבור חדש ומוטציות ותיקות - הבמאי בריאן סינגר חוזר עם סרט חדש בסדרת "אקס מן". בראיון הוא מגלה על איזה כוכב נאלץ להילחם, ומדוע הביקורת על הרמזים על דת ושואה בסרטיו לא מטרידים אותו
באקס-מן החדש מתמודדים המוטנטים מול המוטנט החזק מכולם – אפוקליפס. ב-1983, אפוקליפס הבלתי מנוצח (אוסקר אייזק) יוצא לחופשי לאחר תרדמת של מספר מילניומים. כשהוא נוכח שהעולם לא מתייחס יותר למוטנטים כאלים, הוא מחליט להרכיב קבוצה של מוטנטים חזקים להחריד, שכוללת את מגניטו הזועם (מייקל פאסבנדר), במטרה להרוס את האנושות וליצור עולם חדש, עולם בו הוא ישלוט. על מנת לעצור את אפוקליפס בדרכו להשמדה גלובלית, רייבן (ג'ניפר לורנס) ופרופסור אקס (ג'יימס מק'בוי), מובילים קבוצה של מוטנטים צעירים למאבק באויב שנדמה שהוא בלתי ניתן לעצירה.
"לפני עשרים שנה, כשחתמתי על החוזה לסרט הראשון בסדרה, לא חלמתי שהיא תגיע רחוק כל כך", אומר בריאן סינגר, הבמאי של הסרט, בראיון שנערך איתו בלונדון. "מה שכן, היו לי שיחות מאוד ארוכות ועמוקות עם פטריק סטיוארט (פרופסור אקס המבוגר) ואיאן מק'אלן (מגניטו המבוגר) על הדמויות שלהם, עוד כשעבדנו על אקס-מן הראשון, במטרה להבין מאיפה הדמויות מגיעות ומה מניע אותן. לדעתי, כבר אז נבנה הבסיס ל'אקס-מן – ההתחלה'. זאת היתה הדרך שלי לנסות ולהכין את השטח לבאות, בתקווה שאצליח להגיע למקום בו אוכל להציג ג'ין צעירה (סופי טרנר), סקוט סאמרס צעיר (טיי שרידן) וסטורם צעירה, מה שקורה בסרט הנוכחי".
סינגר, שנחשב לסנדק של האקס-מן ושביים חמישה מתוך ששת הסרטים בסדרה (לא ביים את הסרט השלישי, "אקס-מן – המפלט האחרון", עליו הוא גם לא אוהב לדבר) טוען שהסרט השישי לפרנצ'ייז, אם לא מחשיבים את הסרטים של וולברין בספירה, היה הזמן הנכון להביא את הסיפור של אפוקליפס.
"הסיפור כל כך שונה. תמיד התייחסנו לתמה של מוטנטים נגד בני אדם, והבסיס לכל סרטי האקס-מן תמיד היה הסובלנות לדברים שאנחנו לא מבינים. לאפוקליפס יש שני דברים שמייחדים אותו וגורמים לו לבלוט בעולם הזה: הדבר הראשון זה שהוא לא עושה שום הבחנה בין שני המינים. הוא מעוניין בכדור הארץ ככלל, בטוהר ובכוח של המאכלסים אותו. ודבר שני, הוא מתעסק במוטנטים הקדומים ובבסיס של אלוהות ודת. היקום של האקס-מן עד היום לא נגע עם הדברים האלה, דברים שאותי עוד כילד מאוד ריתקו".
עבור סינגר היהודי (50), אפוקליפס מייצג באיזה שהוא אופן את האלוהים של הברית הישנה וכל מה שבא איתו. "אם אין סדר, הערצה ואמונה, אז אני אפתח את העולם ואבלע את כל שקיים בו. כולם יענשו. כולם ימותו. זה האלוהים של הברית הישנה, אלוהי התנ"ך".
"זו היתה נקודת ההתחלה שלי בעבודה על הדמות. כשנפגשתי עם אוסקר אייזק והתחלנו לדבר על אפוקליפס, הבנו שמכיוון שהוא לא באמת אלוהים, הוא הרי מוטנט, אז צריך לקחת את התכונות שציינתי, אבל יש להסתכל עליו בעצם כעל מנהיג של כת. כידוע, מנהיגי כתות מפתחים תסביך של אלוהות, ומכאן פיתחנו את זה. עכשיו, מכיוון שכבר בסרטים הקודמים שינינו את צירי הזמן אז כשהסרט הזה מתרחש, העולם מודע למוטנטים. אבל העובדה שאתה מודע למוטנטים לא אומרת שאתה לא מפחד מהם. ככה זה עם כל קבוצת מיעוטים בעולם שהצליחה להשתחרר, לצאת לחופשי. תמיד ישנם אנשים שיקבלו אותם או כאלה שיירו בהם או שישתמשו בגז נגדם".
בדבריך, נדמה שאתה מרמז לעם היהודי ולשואה. גם בסרט הזה, אפילו יותר משני הסרטים הקודמים, יש התייחסות חזקה לשואה, למה זה חשוב לך?
"ככל שהתבגרתי הפסקתי לשאול 'איפה היה אלוהים כשכל האנשים האלה נרצחו?'. היחס שלי לדת ולאלוהות הוא דבר כל כך מורכב שקשה יהיה להיכנס אליו כרגע. אבל עבורי, סצנת השואה בסרט הזה מתייחסת לאריק לנצ'ר, מגניטו, קורבן ישיר של השואה. הוא חווה את הדבר המחריד הזה, איבד את הוריו בשואה, אז כל ההתייחסות לנושא באה על מנת לשרת את הדמות שלו, וזה מה שהיה חשוב לי".
"אני אמנם איבדתי משפחה רחוקה מפולין בשואה, אבל, הוא איבד את הוריו, הם מתו מולו, ואני לא יכול אפילו להתחיל לטעון שאני מבין מה עבר עליו. אבל, מבחינת הסיפור, מהי הנקודה הכי נמוכה אליה אני יכול להביא את הדמות שלו? נקודה בה הוא יקבל מתוך יאוש אפילו את המילה של אל שקר? אז הרגשתי שאני חייב להחזיר אותו לאושוויץ, למקום בו הכל התחיל, המקום בו הוא גילה את הכוחות שלו, המקום בו האנשים שלו נשחטו".
אתה מודע לזה שייתכן שאנשים ירימו גבה בנוגע לכל עניין הדת?
"כן, חשבתי שיכול להיות וזה יקרה. למען האמת, זה לא כל כך מזיז לי. אף פעם לא ממש חשבתי מה אנשים יגידו ומה הביקורת שלהם תהיה כלפי וכלפי העבודה שלי. זה מעולם לא היה פקטור. אחד הדברים שמאפיינים את סרטי האקס-מן הוא הקאסט המדהים שמחובר לפרנצ'ייז. אם היו אלה פטריק סטיוארט, איאן מק'אלן, האלי ברי ופאמקה ג'נסן שהובילו את הטרילוגיה הראשונה, או מייקל פאסבנדר, ג'יימס מ'אקבוי וג'ניפר לורנס שמובילים את הטרילויגה הנוכחית".
"יש לי את הקאסט הטוב ביותר", מתמוגג סינגר. "הדבר המדהים הוא שהייתי צריך להילחם חזק עבור הליהוק של מייקל פאסבנדר ב'אקס-מן – ההתחלה'. לא להאמין. הסטודיו לא חשב שהוא צעיר מספיק, מגניב מספיק, אני לא יודע מה עוד מספיק. לי הספיק התפקיד הקטן שהוא עשה ב'ממזרים חסרי כבוד' של טרנטינו. ידעתי שזה זה. ידעתי שהוא בינגו, הוא מגניטו, ונלחמתי עליו עם האולפנים. היום הם לא יודעים איך להודות לי על זה, זה היה המהלך הכי חכם שעשינו כי הוא פשוט שחקן יוצא מגדר הרגיל".
סינגר, שפרץ לתודעה הציבורית עם 'החשוד המיידי' ב-1995 ושביים גם את 'סופרמן חוזר' (2006) ואת "ואלקירי" עם טום קרוז (2008), אומר שהפרויקט הבא שלו יחרוג מגבולות היקום הכל כך מוכרים לו - ומבוסס על הקלאסיקה של ז'ול וורן "עשרים אלף מיל מתחת למים".
"זה נכון שששום דבר לא חצוב בסלע עד שאתה לא אומר אקשן, אבל סדר העדיפויות שלי יהיה קודם כל לעשות את הסרט הזה. אז כן, הוא מבוסס ברובו על הספר אבל הוספנו לו לעלילה וכתבנו גם דמויות חדשות. יש לי רצון גדול לעשות את הפרויקט הזה. רבים חושבים שזה סיפור תקופתי, אבל האמת היא שכבר מעמוד 27 בספר זה הופך להיות מדע בדיוני שבליבו סיפור התבגרות".
ומה עם אקס-מן, אפוקליפסה הוא הסרט האחרון שלך בפרנצ'ייז הזה?
"לא. אני מתכוון לעשות עוד. אין לי עדיין תוכנית ספציפית, אבל אני לא רואה את עצמי זונח את העולם של האקס-מן. אני אוהב את העולם הזה ואת הקאסט ואת הדמויות. לפני 17 שנים התאהבתי ביקום הזה, אז קשה לי להגיד 'זהו, גמרתי'. אני יודע שבמאים יוצאים לפעמים בהצהרות האלה. גם אני התנהגתי כך בצעירותי. אמרתי 'לעולם לא אביא ילדים' והנה, יש לי ילד בן 15 חודשים, בחיים לא חשבתי שזה יקרה ואני אוהב אותו עד מוות. אז האקס-מן לא יהיה הסרט הבא שלי אבל אני מאמין שיהיו עוד".
לפנייה לכתב/ת 
