אחרי שנה: חוטפת ילדיה תשיב אותם לאביהם בארה"ב

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי ישראלית-אמריקנית, שעזבה את ארה"ב עם שני ילדיה לישראל ללא הסכמת בעלה, תצטרך להשיב אותם לאלתר לאב באמריקה. השופטת תמר סנונית-פורר ציינה בהחלטתה כי בצעד שנקטה, האם למעשה חטפה את שני הילדים, בני 5 ו-8.

ההורים התגוררו בארה"ב במשך שנים ארוכות, וגם לילדים אזרחות כפולה. לפני כשנה החליטה האם בעקבות מריבה עם בעלה לטוס לישראל. במקביל היא כתבה הודעת סמס לאמו של הבעל, ויידעה אותה על עזיבתה מפני שלטענתה הוא היה אלים כלפיה.

לאחר הגעתה לישראל הגישה האם תביעת משמורת ומזונות נגד האב בבית המשפט לענייני משפחה. האב מצדו הגיש תביעה נגדית, שבה טען כי האם נהגה שלא כדין ולמעשה חטפה את ילדיהם המשותפים מארה"ב לישראל.

בהליך המשפטי טענה האם להגנתה כי הילדים לא נחטפו אלא יצאו בהסכמה משותפת, שלפיה האב צידד בעזיבה או השלים עמה. היא טענה עוד כי קיים חשש חמור לשלומם של הילדים אם יחזרו. לשם כך הציגה האם מסמכים ותצהירים שעליהם חתם האב.

האב, שיוצג על ידי עו"ד ליטל קוזקוב מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מכוח אמנת האג להשבת ילדים חטופים, טען מנגד כי האם פעלה בצורה מתוכננת כדי לנתק ממנו את הילדים, ללא ידיעתו וללא הסכמתו.

השופטת סנונית-פורר דחתה את טענות האם, וקבעה כי פעולותיה היו מתוכננות תוך שהיא קובעת באופן חד-צדדי עובדות בשטח מבלי להתחשב בטובת ילדיה ובזכויותיו של האב. השופטת ציינה כי את עניין המעמד האישי, משמורות ומזונות, היה על האם להסדיר עוד בהיותה בארה"ב ולא מעבר לים.

"החלטה שמתעלמת מזכויות האב" 

לדברי השופטת, "האם קיבלה החלטה חד-צדדית המתעלמת מזכויות האב ומתעלמת מזכויות הקטינים לקשר עמו. הדבר היה בהתעלם מזכותם הבסיסית של הקטינים לקשר עם אביהם מולידם

וכפיית ניתוק בפועל על הקטינים ועל האב. היא הרחיקה אותם שלא כדין".

השופטת קבעה עוד כי הסכמת האב, כפי שהופיעה במסמכים שהגישה האם ובכללם חתימתו על תצהירים בקונסוליה הישראלית בארה"ב, לא הבשילה לכדי הסכמה קונקרטית לנסיעה הנוכחית.

עו"ד קוזקוב מסרה ל-ynet בעקבות הפסיקה כי "בית המשפט אמר את דברו, מי שמתנהל בבריונות הורית ומשפטית כאחד לא יזכה לסעדים. לאב ולקטינים צפויה עוד דרך ארוכה לשיקום הנזקים שנגרמו בעקבות חטיפתם, אולם הצדק נעשה".

עו"ד גלעד סממה, מנהל האגף לסיוע משפטי, הסביר כי האגף עוזר להורים שמתגוררים בחו"ל, כשאחד מבני הזוג חוטף את הילד המשותף ועובר איתו לישראל. לדבריו, "לאגף היו הצלחות במספר לא מבוטל של מקרי חטיפה. בתיק זה פסיקת בית המשפט היא בשורה בתחום הראייתי. בית במשפט קובע כי העובדה שהאב חתם בפני הקונסוליה על תצהירים המאשרים לכאורה את המעבר של הילדים מהמדינה, אין בה כדי להוות הסכמה מגובשת להגירה".