בשביל זה יש חברים / פלג בחמישי
איך הגיעו המאמנים הזוטרים רפי כהן ועמיר תורג'מן לנבחרת, ומה הקשר של נימני לסיפור. וגם: תביעה נגד הקב"ה
החבר'ה
המאמן, החבר, הגיס והסוכן
רפי כהן? זה ההוא שהיה חלוץ במכבי חיפה, לא?
לא לא, רפי כהן מהפועל פ"ת.
אהה, זה שהיה שוער.
לא, זה שהיה חלוץ.
ככה פחות או יותר נשמעו שלשום השיחות, כשאלישע לוי הכריז על צוות המאמנים שיעבוד לצידו. רפי כהן ועמיר תורג'מן.
נתחיל בראשון. ההוא שהיה חלוץ היה גם מאמן, אבל את זה פחות זוכרים וכמו שאומר אלי אוחנה, לא בכדי. בליגה הבכירה הוא אימן פעמיים. הראשונה הייתה לפני 11 שנה, בהפועל פ"ת, ממנה פוטר בתום שמונה מחזורים. "תתחיל להתנהג כמו מאמן, תהיה סמכותי, עם ביטחון", נזף בו ימים ספורים קודם לכן יו"ר הקבוצה גברי לוי.
הפעם השנייה והאחרונה הייתה ב־2013, כשפוטר מעירוני רמת־השרון אחרי שלושה מחזורים ואפס נקודות. אז מה הכשיר אותו להימנות עם טראסט המוחות בנבחרת ישראל? רפי ידיד ותיק של אלישע ובשביל זה יש חברים, לא? ועוד שאלה: אם לוי כל כך מחזיק מכהן, מדוע לא השתמש בשירותיו בקבוצות בהן אימן?
תורג'מן קיבל את קבוצת הבוגרים הראשונה שלו בינואר האחרון, כמאמן בית"ר ת"א/רמלה מהלאומית. חוץ מזה, הוא גיסו של אבי נימני, שלגמרי במקרה ייצג העונה את אלישע לוי. איזה עולם קטן. כל כך קטן שאחרי נצרת־עילית וקריית־גת, עוברים לאיטליה ולספרד. עם קשרים כאלה, מי צריך ועדת איתור?
נכון, עוזר מאמן זו משרת אמון, אבל לסדר קונוסים באימונים כל אחד יכול. במוקדמות מונדיאל צריך ללמוד את היריבות, להתאים שיטות משחק, לאתגר את המאמן. בעבר שימש בתפקיד יצחק שום, מאמן ושחקן נבחרת עתיר ניסיון, ואחריו מונו משה סיני, יוסי אבוקסיס ואריק בנאדו, שחקנים מובילים וסמכותיים בקבוצותיהם ובנבחרת, שהספיקו לצבור ניסיון כמאמנים בליגת העל. אלישע מעדיף כנראה יס־מנים, בחורים טובים (כמוהו), שלא יגנבו את ההצגה. כאילו שנבחרת לאומית היא מועדון חברים.
"ניתנה לי הזכות לבחור צוות מקצועי על פי צו מצפוני ושיקוליי המקצועיים", אמר שלשום המאמן הלאומי, "ואני שמח על התוצאה". אז לא שאני יודע מה בתוצאה משמח כל כך את אלישע, אבל לאור התחושה שליוותה את בחירתו שלו, אפשר בהחלט לומר שהתוצאה משקפת.
המיסיונרים
כץ, זוזוט, זפרן והקב"ה
ביום ראשון הייתי משוכנע שעכו תישאר בליגה. הרי לפני המשחק המכריע נגד קריית־שמונה הגיע לאימון הרב שמואל חייק, בירך את השחקנים, תקע בשופר והתפלל לצד המאמן מומי זפרן (שנחת שם בעצמו על תקן משיח). שלא לדבר על גדול צדיקי הליגה, גיא דיין, שמשחק עם כיפה בגרב.
מצד שני, לך תיאבק בהפועל חיפה, שקיבלה חסות ממלך המשיח. מלבד דגל צהוב ענק שנפרש ביציע, חולקו באצטדיון כרטיסי ביקור עם דיוקנו של הרבי מלובביץ' וכיתוב: "מוגש על־ידי מועדון הפועל חיפה". במהלך העונה לא היה כזה חיבור בין המיסיונרים למיסניקים, ואיך אמר לי ידיד מכובד מחב"ד: "זה בסדר גמור לבקש עזרה גם משמיים, אבל לא בסדר לחשוב שזה כספומט". אלא אם כן אתה יואב כץ.
בליגה הלאומית דומה שלא היה שומר מצוות אדוק יותר ממאמן מכבי יבנה, יוסי זוזוט, שהגדיל לעשות כאשר נטש משחק של קבוצתו בהפסקה כדי לא לחלל שבת. בסוף זה שלא חילל
, כמו ההוא שתקע בשופר, ירדו ליגה. קשה להאמין!
ואולי כדאי למאוכזבים דוגמת זוזוט, זפרן ודיין לקחת דוגמה מאזרח בשם דוד שושן, שהגיש תביעה לבית משפט השלום בחיפה נגד הקב"ה. נשבע לכם, באלוהים!
"כבר 3 שנים שאלוהים מתנהג אליי בצורה חמורה ולא יפה", נאמר בכתב התביעה. "התלוננתי במשטרה הרבה פעמים, ומשטרת ישראל ביקשה שאוציא צו הרחקה". הדיון עצמו נערך לפני כשבועיים, אך לא זו בלבד שכבוד השופט אחסאן כנעאן לא הוציא לריבונו של עולם צו הרחקה, בפסק הדין נכתב: "מגיש הבקשה אינו זקוק לעזרת בית המשפט אלא לעזרה של גורמים אחרים, ולכן אני מורה על דחייתה".
עם זאת, בפרוטוקול של בית המשפט נרשם כי הנתבע "לא הופיע" לדיון. מכיוון שכך, אני במקום כל השחקנים והמאמנים שתפילותיהם לא נענו, הייתי שוקל להצטרף לעתירה, ולהגיש תביעה ייצוגית נגד אלוהים לבית הדין הרבני. הם לפחות יחייבו את הנתבע להגיע.
הטור המלא מתפרסם היום ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
