מוזיאון בסכנת סגירה: נדרש לשלם מיליון שקל ארנונה

מוסד ירושלמי ותיק, מוזיאון עין יעל, נמצא בסכנת סגירה, זאת בשל דרישות חדשות ומפתיעות לתשלומי עתק מצד העירייה. המוזיאון, שהוקם ב-1989, מציג שרידים ארכיאולוגיים בין היתר מהתקופה הרומית ומקיים מגוון סדנאות לשימור מלאכות עתיקות.

סוכות במוזיאון(באדיבות מוזיאון פעיל עין יעל)

( צילום: רותם פסחוביץ' )

מאז הקמתו לפני כ-27 שנה לא נדרשה העמותה המפעילה את מוזיאון עין יעל לשלם לעירייה תשלומי ארנונה, בנובמבר 2015 דרשה העירייה מהמוזיאון לשלם ארנונה שנתית בגובה של 1.1 מיליון שקלים, זאת כשהמחזור השנתי של המוסד עומד על כ-2 מיליון שקל. מנהל המוזיאון, עודד רגב, פנה למחלקת הגביה לבירור העניין אולם לדבריו נסיונותיו העלו חרס. חלפו מספר חודשים והעמותה קיבלה דרישה לתשלום נוסף, וכעת "החוב" לעירייה עומד על 2.2 מיליון שקלים. תוך זמן קצר עיקלה העירייה את חשבונות המוזיאון והעמותה נכנסה לקיפאון.

בעקבות זאת פנתה העמותה במכתב דחוף לראש העירייה ניר ברקת, מנכ"ל העירייה אמנון מרחב וגורמים נוספים בבקשה לפעול בנושא, אחרת ייכנסו להליכי כינוס ופירוק. למרות דחיפות הפניה, חשיבות המוזיאון והגורמים הרבים בקרב קברניטי העיר אליהם פנו מנהלי המוזיאון - לא ניתן מענה.

בעקבות זאת פנה מנהל המוזיאון לסגן ראש העירייה תמיר ניר מסיעת "ירושלמים" וציין בין היתר כי "לאחר שהעירייה עיקלה את חשבונותיה של עין יעל בתחילת החודש, הבנו כי מחלקת הגביה בעירייה עומדת על כך שנשלם ארנונה הזויה זו. פנינו לכבוד ראש העיר - אך טרם נעננו, למרות שלמעשה עין יעל משותקת מבחינה כספית. אשמח אם תוכל להעלות את הנושא בפני ראש העיר והגורמים המתאימים, כדי שנוכל להמשיך ולתת את הערך החינוכי והקהילתי שעין יעל מציעה שנים רבות לעיר ירושלים".

תמיר ניר פנה אתמול (ד') לברקת והבהיר לו כי "לא סביר ולא ראוי שנביא לסגירת מוזיאון כה מרכזי וחשוב לעיר. אשמח להבין מדוע הארנונה המבוקשת מהם כה גבוהה, עד כדי למעלה מחצי מתקציב ההפעלה של המקום. ומה קרה שפתאום יש שינוי במדיניות ודרישה לתשלום ארנונה שבפועל תביא לסגירה מיידית של המקום".

מהי הסיבה לדרישה החדשה?

בעוד שחשבונות המוזיאון עוקלו על ידי העירייה, גורמים בעירייה ציינו כי הדרישה החדשה לתשלום היא בגלל שהמקום משמש גם לאירועים פרטיים ושמחות. בהקשר זה מציינים במוזיאון כי הוא מופעל על ידי עמותה שהיא ללא מטרת רווח, והוצאותיו גדולות על הכנסותיו. הוא זוכה לתקצוב חלקי גם מהקרן לירושלים ומשרד החינוך. במוזיאון מדגישים כי כדי להיענות על הפער בין ההוצאות להכנסות מושכר המקום לאירועים פרטיים כ-45 פעמים בשנה. הדוחות הכספיים המלאים של העמותה הועברו לעירייה ובהם פירוט מלא של הכנסות והוצאות העמותה, אולם זו מתעקשת על תשלום ארנונה של למעלה מ-1.1 מיליון שקל בשנה.

רגב, מנהל המוזיאון, תוהה מדוע 'נזכרו' בעירייה רק כעת: "עין יעל משכיר את המקום האירועים לפחות 15 שנה - אולי יותר ועם רישיון עסק. בשנה מוצלחת מאוד יש 45-50 אירועים בשנה. בשנה האחרונה לדוגמא היו פחות מ-40 ערבים שהיו אירועים כאלו. ההכנסות מהאירועים מגיעות לעמותה כדי להחזיק את המקום. אין מוסד תרבות או חינוך שמצליח להחזיק את עצמו רק מהתמיכה של הממשלה. זה כסף שהולך ישירות לעמותה כדי לתחזק את המקום. אין פה אף אחד שמרוויח ועומד בכל התנאים תמיד".

הוא הבהיר כי אין בעיה חוקית כלשהי בכל פעילות המתקיימת במקום. "החוק מאוד ברור בנושא עמותות ומחייב שהפעילויות של העמותה מחויבות למטרה הבסיסית של העמותה. כל 3-4 שנים עוברים ביקורת של משרד האוצר מטעם רשם העמותות ואף פעם לא קיבלנו שום הערות בנושא הזה". 

גורמים בעירייה הוסיפו כי "אנחנו יותר מנשמח עם נציגי המוזיאון יגיעו לעירייה ויסבירו בדיוק מה השימושים הקיימים במוזיאון".

מעיריית ירושלים נמסר: "הפרטים אינם מדויקים. במהלך שנת 2015 ביצעה העירייה סקר ובדיקה של השימושים והשטחים במקום ועל-פיהם הועבר חיוב ארנונה למוזיאון. למרות פניות חוזרות ונשנות הכוללת התראות, לא יצר המוזיאון קשר עם העירייה במטרה להסדיר, או לטפל בחיוב הארנונה. העירייה תשמח לשבת עם הנהלת המוזיאון ולבחון את טענותיהם".