למה זיהום האוויר בערים בישראל חוגג?
סופות אבק וחול שפוקדות אותנו במהלך השנה, התנאים הגיאוגרפיים והטופוגרפיים ומשטר הרוחות במדינה והזיהום מתחבורה ומתחנות כוח - גורמים לכך שישראל תהיה בין המדינות המובילות במערב ברמת זיהום האוויר
ארגון הבריאות העולמי פרסם את הדו"ח השנתי בנושא "זיהום האוויר החיצוני בערים בעולם". כבכול שנה, מדינת ישראל ממוקמת גבוה יחסית ברשימת המדינות המזוהמות, בין מדינות העולם השלישי והרבה מעל מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה. נתון זה צריך להדאיג את כולנו, מפני שזיהום האוויר גורם לתחלואה עודפת ותמותה בטרם עת ממגוון מחלות, וביניהן מחלות נשימה, ריאה, לב, לחץ דם, שבץ מוחי וסרטן. אולם הממצאים שמעלה הדו"ח לא צריכים להפתיע אף אחד, לא את גורמי הפיקוח והאכיפה ובראשם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, לא את ראשי הערים ולא אותנו. עם זאת, המספרים הללו הם אינם עובדה מוגמרת, ובכדי שאפשר יהיה לפרוט את הכותרות המאיימות לפעולות אופרטיביות בשטח ולהפחית את הזיהום, צריך בראש ובראשונה לבחון אותם ולהבין מה המשמעות שלהם.
מדדי זיהום האוויר בהם משתמש ארגון הבריאות העולמי הם רמת החלקיקים הנשימים, PM10- חלקיקים שהקוטר האווירודינמי שלהם קטן מ-10 מיקרומטר, ורמת החלקיקים הנשימים העדינים, PM2.5- חלקיקים שהקוטר האווירודינמי שלהם קטן מ-2.5 מיקרומטר. אמנם קיימים מזהמי אוויר נוספים, וביניהם תרכובות אורגניות נדיפות ותחמוצות חנקן, גופרית ופחמן, אולם מכיוון שהחלקיקים שנכנסים לגוף נושאים על גבם רבים מהמזהמים האחרים, נהוג להשתמש ברמת החלקיקים באוויר כמדד מייצג לאיכותו.
התקן הממוצע לפליטה של חלקיקים מסוג PM10 המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי הוא עד 20 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק) לשנה ועד 50 מק"ג/מ"ק ליממה. התקן הישראלי, שנקבע כחלק מחוק אוויר נקי, קובע אומנם כי ערכי היעד - ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם - הם 20 מק"ג/מ"ק לשנה ו-50 מק"ג/מ"ק ליממה, אולם ערכי הסביבה של PM10 בישראל - ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר - הם 50 מק"ג/מ"ק לשנה (וזאת לאחר הפחתה של 18 ימים שבהם נמדדו הריכוזים הגבוהים בשנה) ו-130 מק"ג/מ"ק ליממה. כך שלמעשה, למרות שערכי היעד שאפתנים הם לא מחייבים על פי החוק, וערכי הסביבה הם אלה המשמשים בפועל לבקרה ולאכיפה.
הממוצע השנתי של החלקיקים הנשימים (PM10) עבור מספר ערים בישראל, לצד הממוצע הלאומי והערכים במספר ערים מרכזיות בעולם, מופיעים בטבלה הבאה. ניתן לראות שרמת החלקיקים הנשימים בערי ישראל גבוהה מאוד יחסית לתקן של ארגון הבריאות העולמי ובהשוואה לערים גדולות בעולם, כאשר הטווח נע בין 31-57 מק"ג/מ"ק בממוצע לשנה. כמו כן, ניתן לראות שהשונות בין הערים גדולה, ושהזיהום הגבוה ביותר לא נמדד דווקא בערים הגדולות או במפרץ חיפה, אלא בערד, איילת ושדרות.
הגורם המרכזי לרמה הגבוהה של החלקיקים הנשימים בישראל הוא רמת הרקע הגבוהה כתוצאה מסופות אבק וחול שפוקדות אותנו במהלך השנה. גם כשהסופות לא מורגשות ולא נראות לעין הן משפיעות באופן משמעותי על הערך הממוצע. כמו כן, התנאים הגיאוגרפיים והטופוגרפיים ומשטר הרוחות במדינה הם אלה שמובילים לשונות ברמות החלקיקים בין הערים בארץ ולהסעת מזהמים מערי החוף במערב מזרחה. תוצאות אלה מוכיחות שלזיהום האוויר אין גבולות, והוא לא מבדיל בין דת, גזע או מין.
בדיקה אקראית של ערכי החלקיקים הנשימים בתחנות הניטור בערים המופיעות בטבלה מעלה (הבדיקה נערכה ביום ראשון האחרון בשעות הצהריים), העלתה ערכים גבוהים מאוד בכל התחנות, עד פי 3 מהערכים הממוצעים השנתיים. בד בבד, הבדיקה העלתה שביותר ממחצית מהתחנות במערך הדיווח של נתוני ניטור האוויר באתר המשרד להגנת הסביבה לא דווחו נתוני זיהום חלקיקים, כמו גם נתונים עבור מזהמים אחרים, ולא צוין אם המדידה לא קיימת כלל או אם יש תקלה זמנית או אחרת (דרך אגב, הממשק מאוד לא נוח לתפעול ולקח זמן רב לפתוח את הנתונים ולעבור מתחנה לתחנה).
צפו: משרד הבריאות מזהיר מעודף תחלואה באזור חיפה
למרות רמת הרקע הגבוהה, המספרים הגבוהים והסכנות שהם מסמנים אינם גזרה משמיים. להיפך, הנתונים הטבעיים מחייבים אותנו להיות טובים יותר, מפני שלזיהום שמקורו בטבע נוסף גם זיהום כתוצאה מהפעילות שלנו. המקור העיקרי לזיהום חלקיקי מעשה ידי אדם הוא שריפה של דלקים במגזר התחבורה ובתחנות כוח, וכאן כבר יש לנו השפעה משמעותית והמספרים בידנו.
קשה מאוד לכמת את התרומה של כל אחת ואחד מאיתנו לזיהום של חלקיקים באוויר, על אחת כמה וכמה כאשר המספרים תלויים גם בתנועת הרוחות, אולם כמה דוגמאות קטנות יכולות להמחיש את התופעה. לדוגמה, נסיעה ברכב משפחתי ממוצע פולטת כ-5,000 מיקרוגרם של חלקיקים לכל ק"מ. תכפילו את המספר הזה בכמות כלי הרכב שחולפים בכל רגע נתון בכל מקום בעיר ובמספר הקילומטרים שכל רכב נוסע והמספרים עצומים.
הבעיה היא שהפליטה מתרחשת ממש על פני הקרקע ובסמוך למדרכות, חנויות ובתי מגורים וגם כשיש תנועה של האוויר לוקח זמן עד שהזיהום נמהל וריכוז החלקיקים באוויר יורד. גם ייצור של קוט"ש אחד של חשמל בתחנות הכוח פולט כ-70,000 מיקרוגרם. בהתאם, מכונת כביסה פשוטה שצורכת בין 1.5-3 קוט"ש להפעלה אחת, פולטת בין 105,000-210,000 מיקרוגרם להפעלה. מספרים דומים מתקבלים בהפעלת מזגן לחימום או לקירור ומכשירי חשמל נוספים. במקרה זה, הפליטות נעשות ברום השמיים, מהארובות של תחנות הכוח (250-300 מטר מעל לפני האדמה), אבל עם הרוחות ותנאים מזג האוויר גם פליטות אלה מוסיפות זיהום לאוויר שאנחנו נושמים.
אפשר וצריך לדרוש מהמדינה להציב יעדים שאפתניים יותר, להציע תוכניות להפחתת התנועה במרכזי הערים, לבצע ניטור רציף ואמין ולאכוף את התקנות והחוקים ללא פשרות, אבל התשובה המידית והפשוטה לנתוני הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי היא חיסכון, חיסכון וחיסכון. הפחתת השימוש ברכב פרטי וצריכת החשמל תוביל להפחתה ישירה בזיהום האוויר בישראל ככלל וזה של חלקיקים נשימים בפרט, ועל הדרך גם נחסוך כסף, וכל אלה בידיים שלנו.
לפנייה לכתב/ת 
