הממשלה מתחייבת: אם נשנה את הרגולציה בגז - הפתרון יוצג תוך 5 חודשים
כך עולה מהחלטת הממשלה החדשה בנושא הגז, שאמורה להחליף את פסקת היציבות שנפסלה על ידי שופטי בג"ץ. פסקת היציבות החדשה תעלה להצבעה ביום ראשון, וכוללת גם פסקה העוסקת באופן כללי ביותר בנושא פיצוי החברות
ממשלת ישראל מתחייבת להציג לחברות הגז פתרון לכל שינוי רגולציה עתידי במשק הגז, וזאת תוך חמישה חודשים מיום השינוי. כך עולה מנוסח החלטת הממשלה החדשה בנושא הגז, זו שאמורה להחליף את פסקת היציבות שנפסלה על ידי שופטי בג"ץ.
כותרות אחרונות בנושא מתווה הגז
הממשלה תביא לאישור מתווה גז חדש ביום א'
שותפויות לוויתן: קוראים לממשלה לייצר יציבות
"החלטת בג"ץ נותנת למדינה קלף מיקוח מול חברות הגז"
כך ישפיע עיכוב מתווה הגז על כלכלת ישראל
לפי הנוסח שהופץ הבוקר (ה'), "ייבחן בקפדנות כל שינוי באסדרה של המקטע שעלול להשפיע מהותית על כדאיות ההשקעה של בעלי הזכויות", כאשר "בעת קביעת כללי האסדרה ישאף המאסדר להתאים את האסדרה, במידת האפשר, לסטנדרטים המקובלים במדינות ה-OECD, בהן מתקיימת תעשיית נפט וגז".
האם מדובר ב"סנדול מחדש" של ממשלות עתידיות? הפסקה הבאה מדגישה שזה לא המקרה: "יודגש, כי אין בעמדה זו כדי להביא למניעת התפתחותה של אסדרה במקטע, לרבות חקיקה ראשית וחקיקת משנה, הנחיות, הליכי אכיפה, והחלטות של גופים מוסמכים על פי דין", כאשר "בחינת הממשלה תימשך לא יותר מחמישה חודשים מעת כניסתן לתוקף של השינוי המהותי".
פסקת היציבות החדשה תעלה כאמור להצבעה ביום ראשון הקרוב, והיא מתייחסת לשלושה תחומים בלבד - מיסוי, בעלות על מאגרים או מכסות ייצוא הגז. המדינה הציבה שתי נקודות ביקורת להשקעות בפיתוח מאגר לווייתן, כאשר הראשונה היא כמיליארד דולר עד סוף 2017 והשנייה 4 מיליארד דולר תוך 5 שנים.
תנאים אלו חופפים למה שהוצב בפסקת היציבות המקורית, אולם בג"ץ לא העביר עליהם ביקורת, כמו גם על השימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים שעקף לראשונה בתולדות המדינה את דיוויד גילה, הממונה שהתפטר, זאת תחת הנימוק ששיקולי התחרות חשובים, אבל שיקולי מדיניות החוץ וייצוא הגז למדינות שכנות - חשובים יותר.
עוד נכתב בהצעת המחליטים: "הממשלה מכירה בצורך בסביבה רגולטורית המעודדת השקעות של חברות בין לאומיות ומקומיות במקטע חיפוש הגז הטבעי והפקתו, ובכלל זה קבלת המימון הנדרש במקטע זה מגופים פיננסיים מקומיים ובינלאומיים. סביבה זו משרתת את האינטרס הציבורי. לכן, מבקשת הממשלה ליצור תנאים אשר יסייעו להגביר את האמון, להחיש את ההשקעות במקטע האמור, לקדמן וכן לעודד השקעות נוספות במקטע זה, לרבות באמצעות כניסת משקיעים חדשים".
ומה עם פיצוי?
לפיכך, הממשלה אומרת ש"אם יהיו שינויים בחקיקה, שהם מהותיים בעיני המשקיע הסביר, בשיעור חלקו המירבי של הציבור ברווחים של בעלי הזכויות בחזקות, הממשלה תבחן בחיוב גיבוש פתרונות לקיום הכדאיות הכלכלית המקובלת בפרויקטים דומים בענף בעולם להשקעות שבוצעו לשם פיתוח החזקה (להלן: בחינת הממשלה)".עם זאת, הממשלה נמנעת במופגן מלהתחייב אילו פתרונות יוצעו, מתי, מה יהיה השווי שלהם והאם הוא אמור בכלל לרצות את החברות. מה שמותיר את פסקת הבטחת הפיצוי הזו אמורפית לגמרי.
לפנייה לכתב/ת 
