קולטים את הענף: חץ וקשת בריו 2016

מספר אולימפיאדות: 15.

מתי נכנסו נשים: פריז 1900.

על רגל אחת

הענף חץ וקשת קיים משהו כמו 10,000 שנה, פחות או יותר מתקופת המצאת הגלגל. כמובן שבתחילת הדרך אף אחד לא קרא לזה "ענף". זה היה כלי נשק, צייד והישרדות. רק אלפי שנים מאוחר יותר, באנגליה של ימי הביניים, הפך החץ וקשת לפעילות תחרותית. התחרות הראשונה בעולם נערכה בלונדון ב-1583, והשתתפו בה כ-3,000 קשתים. הענף הופיע כבר באולימפיאדה השנייה, אבר אחרי משחקי 1920 באנטוורפן יצא לפגרה של יותר מחצי יובל, עד הקאמבק במינכן 1972.

תחרות הקשתות באתונה 2004 שנערכה באצטדיון השיש(צילום: רויטרס)

באולימפיאדה ישנן תחרויות לגברים (יחידים וקבוצות) ולנשים (יחידות וקבוצות). לאחר מקצי דירוג מתקיימת התחרות בשיטת נוקאאוט, כשבכל שלב יורה כל קשת 12 חיצים ממרחק 70 מטר. קוטרה של כל מטרה 1.22 מטר, והיא כוללת עשרה מעגלים. פגיעה במעגל הפנימי ביותר, מעגל מוזהב שקוטרו 12.2 ס"מ, מעניקה 10 נקודות, פגיעה במעגל החיצוני הסמוך לו, ב-9 נקודות, וכן הלאה, עד לפגיעה במעגל החיצוני ביותר (נקודה אחת). מי שמחטיא את המטרה לגמרי לא מקבל אף לא נקודה אחת.

אגב, על החיצים חרוטים ראשי התיבות של הקשתים כדי לוודא שהם חוזרים לידיים הנכונות.

המטרה: לצבור את מספר הנקודות הגבוה ביותר.

החוקים:

• הניקוד המלא: 10 נקודות – פגיעה בול בעיגול הזהב הפנימי, 9 נקודות – טבעת זהב חיצונית, 8 נקודות – טבעת אדומה פנימית, 7 נקודות – טבעת אדומה חיצונית, 6 נקודות – טבעת כחולה פנימית, 5 נקודות – טבעת כחולה חיצונית, 4 נקודות – טבעת שחורה פנימית, 3 נקודות – טבעת שחורה חיצונית. 2 נקודות – טבעת לבנה פנימית, נקודה אחת – טבעת לבנה חיצונית. 0 נקודות – החטאה של המטרה או אי ירייה תוך 40 השניות המוקצבות.

• חץ שלא נתקע על המטרה נחשב על פי סימן הפגיעה, גם אם חדר דרכה.

• אם חץ נתקע בתוך חץ אחר על המטרה, הניקוד נספר לפי החץ הנפגע. אם הוא ניתז ממנו למקום אחר במטרה, גם אז החץ הנפגע קובע את הניקוד.

• אם קשת ירה חץ אחד יותר מדי במקבץ – הניקוד הגבוה ביותר נמחק לו.

• היקפו המקסימלי של גוף החץ הוא 9.3 מ"מ. על הכוונות מותר שיהיה רק מכוון אחד ללא מאפיינים טלסקופיים.

• לשופטים, את האמת, אין יותר מדי עבודה. תפקידם להחליט אם החץ פגע במטרה ואם הקשת ירה יותר מדי חיצים. בתחרות הקבוצתית השופטים מתאמצים קצת יותר וצריכים לוודא שהקשתים לא יוצאים מהאזור המוקצה להם ושלא ירו יותר מדי חיצים.

• בחץ וקשת לא נהוג להשתעל או להשתמש בטראש טוק בזמן שאחד היריבים יורה. מי ירצה להתעסק עם קשת מקצועני וחמוש?

הנשים התחילו להתחרות בענף כבר ב- 1900(צילום: AFP)

המעצמות הגדולות

בתחרויות חץ וקשת באולימפיאדות הראשונות (1900 עד 1920) השתתפו לכל היותר 4 מדינות כל פעם. לכן, לקרוא לבלגיה (20 מדליות) או לצרפת (21) "מעצמות" זו קצת היסחפות, אבל הן בהחלט היו המדינות המובילות, יחד עם ארה"ב. מאז חזרת הענף למשחקים ב-1972, דרום קוריאה היא המעצמה מספר 1 עם 34 מדליות, 19 מהן מזהב. נשות דרום קוריאה זכו בזהב הקבוצתי בכל 8 האולימפיאדות בהן השתתפו, מסיאול 1988 עד לונדון 2012. הקוריאנים גם מחזיקים בכל השיאים האולימפיים פרט לשניים מאז שינוי מבנה התחרות ב-1992. האמריקאים, כמו פעם, חזקים גם היום. צרפת ובלגיה? כבר כמעט לא קיימות.

הקשתים הגדולים

כדי למצוא את הקשת המעוטר בתולדות האולימפיאדות צריך ללכת מאה שנה אחורה. יוברט ואן איניס הבלגי הוא שיאן המדליות עם 6 מדליות זהב ו-3 כסף. ב-1920, לעיני הקהל הביתי שלו באנטוורפן, הוא זכה ב-4 זהב וב-2 כסף. אנדי מארי, תלמד.

מצד שני, כבר אמרנו שפעם לא הייתה הרבה תחרות. בעידן המודרני יש לא מעט קוריאנים וקוריאניות ששווים אזכור, אבל אף אחד לא מיוחד כמו אים דונג-יון – אחד הספורטאים המעניינים בעולם. מה כל-כך מעניין בו? בשתי מילים: הוא עיוור.

אים דונג-יון הקשת העיוור(צילום: gettyimages)

תחרויות הקשתות בריו 2016 

תאריכים: 5 עד 12 באוגוסט.

מקום: סמבודרומו.

מספר משתתפים: 128 (64 גברים, 64 נשים).

מספר תחרויות הגברים: 2 (יחידים, קבוצתי).

מספר תחרויות הנשים: 2 (יחידות, קבוצתי).

מבנה התחרויות

כמו טורנירי היחידים והיחידות בטניס, גם תחרויות החץ וקשת ייערכו בשיטת נוקאאוט, ראש בראש: שני קשתים יורים 12 חיצים כל אחד, ובעל הניקוד הגבוה ביותר ממשיך לסיבוב הבא.

אבל עוד לפני כן צריך לקבוע מי נגד מי. לכן, כל המתחרים פותחים את התחרות עם מקצי דירוג, שבהם כל משתתף יורה 6 סבבים של 12 חיצים (סה"כ 72 חיצים). המתחרה עם הניקוד הגבוה ביותר פוגש בסיבוב הראשון את בעל הניקוד הנמוך ביותר (מקום 64), מקום 2 מתמודד עם מקום 63, וכך הלאה.

פארק קיונג מו. אחד מהספורטאים הבולטים בענף(צילום: AP)

בתחרות הקבוצתית יתחרו 12 נבחרות גברים ו-12 נבחרות נשים. במקצי הדירוג מחברים את תוצאות שלושת הקשתים (גם כאן, כל קשת יורה 72 חיצים), וארבע הנבחרות בעלות הניקוד הגבוה ביותר מעפילות אוטומטית לרבע הגמר. יתר 8 הנבחרות מתמודדות בסיבוב פלייאוף: מקום 5 מול מקום 12, מקום 6 מול מקום 11, וכו'. בכל שלבי הנוקאאוט, כל נבחרת יורה 24 בסה"כ (כל קשת 8 חיצים).

הזווית הישראלית

מה זווית, איזה זווית. ישראל מעולם לא שלחה קשת למשחקים האולימפיים.