ימי חול: המדריך לרולאן גארוס
רפאל נדאל חיכה בדיוק לשבועיים האלה בכל החודשים הקשים האחרונים שעבר, השבועיים שהוא הכי אוהב בלוח השנה. אבל כשנובאק ג'וקוביץ' אורב בפינה ואנדי מארי ממשיך להשתפר על החימר, שום דבר לא יבוא לו בקלות בדרך לזכייה הכי מרגשת של השנה. וגם: מה הסיכויים של ויקטוריה אזרנקה לגנוב שוב לסרינה את התהילה ושל ואוורינקה להפתיע?
אנדי מארי הוא ללא ספק אחד הסיפורים המרתקים של הרולאן גארוס הקרוב, אבל הוא רק אחד מהם. הפרישה המצערת של רוג'ר פדרר מורידה אמנם ממפלס הריגוש לקראת האליפות, אך גם בלעדיו נקבל בשבועיים הקרובים בהזרקה ישירה לווריד את חבריו לצמרת מנסים לצלוח את השלבים המוקדמים – לצד כמה סוסים שחורים פוטנציאלים שינסו בעיקר להפריע להם בדרך לשם.
נובאק ג'וקוביץ'
אחרי ההפסד המהמם ליירי ווסלי בפתיחת טורניר מונטה קרלו ה-שאלה הייתה אם מדובר בפנצ'ר חד פעמי של השליט או תחילתה של מגמת דעיכה. את התשובה קיבלנו ממנו מיד אחר-כך, עם תואר מאסטרס 29 בקריירה (יותר מכל שחקן אחר אי פעם). ג'וקוביץ' הפגין שוב את העליונות המוכרת מ-2015 ו-2011, ובין נפילת מתח אחת לשנייה נראה שוב כמו מפלצת תלת ראשית שיהיה מאוד קשה לנשל מהשלטון בזמן הקרוב, בטח בטורניר הגראנד-סלאם היחיד שבו עדיין לא זכה.
בזמן האחרון הוא סיפק עוד ועוד דוגמאות קטנות ומוצלחות לחוסן המנטלי שלו, שהקנה לו מקום של כבוד בדפי ההיסטוריה, מיתג אותו בשנים האחרונות כטניסאי מכוכב אחר ומפריד אותו מהשאר. בחצי הגמר במדריד מול קיי נישיקורי למשל הוא כבר הוביל 0:40 במצב של 4:5 לטובתו במערכה השנייה, איבד את כל נקודות המשחק וכבר היה קרוב לאיבוד המערכה, אבל התעשת בצורה אופיינית בזמן הכי חשוב כדי לנצח. מול תומאס בלוצ'י ברומא גם התרסקות מפוארת במערכה הראשונה, שהסתיימה ב-6:0, לא נתנה בו את אותותיה בהמשך.
צריך להפריד בין הטורניר במדריד לזה ברומא, שבו ג'וקוביץ' סבל מהרבה פחות פיקים ובגדול נראה פגיע יותר. בחצי הגמר נגד נדאל, לדוגמא, הוא העלה באופן חד את הרמה בדיוק כשהיה צריך וזכה במערכה הראשונה בזכות נקודה עוצרת נשימה שהמחישה בצורה הטובה ביותר את ההבדל בינו לשאר בנקודת הזמן הנוכחית. העייפות המצטברת הכריעה אותו בגמר מול מארי (במהלכו נראה עצבני מהרגיל והרבה להתווכח עם השופט), אבל מבחינת ג'וקוביץ' ההפסד הנדיר שספג מול הבריטי הוא רק תמריץ לקראת הקרבות הנוספים בין השניים על הבמות הגדולות השנה. בטח בהתחשב בעובדה שהוא קטע לו רצף של 17 ניצחונות על שחקני טופ 10 והיה השני בלבד שלו ב-14 המשחקים האחרונים מול מארי.
ה"התעקשות" של ג'וקוביץ' להיחלץ ממשברים לא רק בין טורנירים אלא גם בין הנקודות, כשהוא לא במיטבו ומרבה לטעות, היא זאת שעושה אותו למה שהוא כבר כל-כך הרבה זמן. עם מאזן של 5:37 ב-42 המערכות האחרונות מול יריבי טופ 10 המוטיבציה לסמן 'וי' על אחת החלקות היחידות שלא הספיק לנכס לעצמו אמורה להספיק לו כדי לעשות היסטוריה. מוטב מאוחר מאשר אף פעם.
סטניסלאס ואוורינקה
אם הוא יעפיל לרבע הגמר המתבקש מול מילוש ראוניץ' זאת תהיה הפתעה מסוימת. האלוף המכהן אמנם נהנה מהגרלה נוחה יחסית בסיבובים הראשונים (יפתח מול לוקאס רוסול, אותו ניצח רק אתמול בחצי הגמר בז'נבה) אבל סובל מעונה הפכפכה ולא יציבה שמעמידה בצל גדול את הסיכוי שלו להגן על התואר, או לשמור על מקומו בחמישייה הראשונה. נקודת האור היחידה בה הייתה הזכייה בדובאי, אלא שגם בדרך אליה הוא לא נאלץ לעבור אף שחקן טופ 20 ונהנה מיריבים לא איכותיים שלא העמידו אותו במבחן של ממש
כשרמת הקושי עלתה מעט ואוורינקה הודח מאינדיאן וולס בסיבוב השלישי, עף ממיאמי בסיבוב השני, נכנע לנדאל ללא תנאי ברבע הגמר במונטה קרלו, נוצח על-ידי ניק קיריוס בסיבוב השני במדריד (במשחק שחידש שוב את היריבות הטעונה ביניהם מימים עברו) וזייף אפילו מול חואן מונאקו (שדורג 114 בעולם) בשמינית הגמר ברומא. אם יגיע לשבוע השני הוא יהיה יותר אנדרדוג מפייבוריט כמעט בכל משחק, למרות הדירוג הגבוה וההיסטוריה המחמיאה בפריז. התוצאות האחרונות שלו מדברות בעד עצמן.
רפאל נדאל
מה ששחקנים עוברים בשנים שלמות עבר על רפאל נדאל בפחות מחצי עונה. מאז הסטירה המצלצלת שחטף מפרננדו ורדאסקו בסיבוב הראשון באוסטרליה הוא הספיק להיכנס לסחרור נוסף שכלל הדחות בחצאי הגמר של טורנירי החימר הקטנים בבואנוס איירס וריו, שהיו אמורים לעזור לו להתרומם ולנסוך בו ביטחון בעיצומה של עונת המשטחים הקשים.
צחוק הגורל הוא שבסוף דווקא על המשטחים הקשים הגיעה סוג של התרוממות מחודשת, ששיאה היה שוב על החימר. במונטה קרלו וברצלונה, שני הטורנירים האחרונים שבהם זכה, נדאל הזכיר את ה"שור" של הימים הגדולים ונתן כמה הצגות בטעם של פעם מול ואוורינקה, מארי וקיי נישיקורי, שהגדולה שבהן הגיעה בגמר במונטה קרלו עם הניצחון המופלא על גאל מונפיס.
תביעת הדיבה שהגיש נגד השרה הצרפתייה הייתה לא יותר מרעש רקע לתקופה הנהדרת שבה הוא נמצא, ובמובן מסוים גם המחישה עד כמה נדאל הוא הרבה מעבר לעבודת רגליים מדהימה וידיים חזקות. הברכיים כבר עברו הכל, הלב נשבר יותר מפעם אחת, אבל נדאל, גם במצבו, הוא עדיין החבילה השלמה והמוכרת על המשטח הזה. הפרישה של פדרר קידמה אותו למקום הרביעי וההגרלה זימנה לו מפגש מתוכנן ורווי ביצרים מול ג'וקוביץ' רק בחצי הגמר אם יעבור את ג'ו-ווילפריד צונגה ברבע.
אחרי ההפסד הלא נעים לג'וקוביץ' ברבע הגמר של הרולאן גארוס הקודם, נדאל כמעט החזיר לו ברבע הגמר ברומא ולמרות שהפסיד שוב שיחק מעולה וסיפק כמה רגעים מאלפים. כרגע הוא נראה מאושש מספיק מפתיחת העונה הקשה שחווה כדי להרגיש שוב בבית בטורניר היקר והמשמעותי לו מכל, אולי, לכו תדעו, בדרך לזכייה מדהימה שתבסס עוד קצת את מעמדו כאחד מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה. לא רק של המשטח, אלא של המשחק כולו.
סרינה וויליאמס
המניות של אנג'ליק קרבר, אגניישקה רדוואנסקה וסימונה האלפ עלו וירדו כמו נדנדה בזמן האחרון, בזמן שסרינה וויליאמס סידרה לעצמה עוד פסק זמן גדול בעיצומה של העונה כדי לצבור כוחות לקראת הגראנד-סלאם בו זכתה שלוש פעמים לאורך הקריירה, כולל בשנה שעברה. רק לסרינה יש את הלוקסוס לקחת חופש ולאזור כוחות בזמן שיתר חברותיה לצמרת מזיעות על כל תואר ומפסידות אחת לשנייה בהרמוניה.
הכל כבר נאמר על העונה האחרונה הרעה שלה, במונחיה כמובן. הטורניר ברומא היה היחיד ששיחקה על חימר לפני הדבר האמיתי בפריז והרביעי סך הכל ב-2016, בניסיון לשמור על עצמה עד כמה שניתן ולהגיע רעננה עד כמה שאפשר ליריית הזינוק. ההשתתפות בו איפשרה לה להשיג גם מיני-נקמה בסבטלנה קוזנצובה, שהנחילה לה הפסד כואב בשמינית הגמר במיאמי, ובעיקר לשבור בצורת תארים של כמעט שנה אחרי ניצחון בדרבי כל-אמריקאי נדיר מעט בגמר של טורניר חימר.
ברמת המוכנות המנטאלית וויליאמס של טורנירי הסבב השונים היא שחקנית שונה לגמרי לעומת סרינה של הגראנד-סלאמים, אז אנחנו מקבלים שחקנית במצב צבירה אחר שלא תיתן לתקלות כמו שקרו לה השנה אחרי אליפות אוסטרליה להתרחש שוב. לאור הנסיבות, התוצאות הקודמות והתנודות ביכולת של הקולגות, סרינה היא עדיין הפייבוריטית, למרות הכל, להיות שוב אלופה.
ויקטוריה אזרנקה
האופטימיות וההתלהבות אחרי הדאבל היוקרתי שהשלימה באינדיאן וולס ומיאמי התפוגגו קצת בהקשר לאזרנקה. מאז היא החליטה לוותר על טורניר איסטנבול, פרשה מהתחרות במדריד לאחר שני משחקים בגלל פציעה בגב וארזה מזוודות כבר בסיבוב הראשון של טורניר רומא.
הכוכבת העולה מבלארוס עברה עונת חימר נוראית שהיא מעדיפה לשכוח בהקדם האפשרי, ועכשיו רק נותר לראות אך היא תסתיים, במפח נפש ופספוס או בהתעלות והתגברות על הכאבים שליוו אותה בתקופה האחרונה. לאור מיקומה הנוכחי ומפגני האופי שסיפקה רק לא מזמן והזכירו את אזרנקה של 2013 שום דבר פחות מהעפלה לחצי הגמר לא יתקבל בהשלמה מבחינתה, בלי קשר לקונטרה שהיא תקבל (והיא תקבל) משאר שחקניות הצמרת ולמרות הפציעה. הבעיה היא שכדי להגיע לשם, היא תצטרך לעבור ברבע את סרינה.
שווה לשים לב גם ל -
לאורה סיגמונד - את 2015 היא סיימה במקום ה-90 וכטניסאית כמעט אלמונית שרק עכברי הענף מכירים. אבל השבוע הקסום והחד פעמי שלה בשטוטגרט, במהלכו העפילה מהמוקדמות עד לגמר וניצחה בדרך לשם שלוש יריבות טופ 10, הזניק אותה בדירוג, הפך אותה לסינדרלה של השנה בסבב וסלל לה את הדרך למרכז התודעה. היריבה שמצפה לה בסיבוב הראשון המרתק: יוג'יני בושאר (שניצחה ברומא את אנג'ליק קרבר). אל תחמיצו.
דויד גופן - אחרי שלא הצליח להוביל את בלגיה לזכייה בגביע הדייויס המדורג 13 בעולם חווה פתיחת עונה מעודדת מאוד, קצת מתחת לרדאר. באינדיאן וולס ומיאמי הוא הגיע עד לחצי הגמר עם טניס מגוון ומהנה לצפייה שלא מתבסס רק על החזרת כדורים מהקו האחורי. גופן גם היה חתום על התוצאה ההזויה של השנה כשרמס בשמינית הגמר ברומא את תומאס ברדיך בתוצאה המעליבה 0:6, 0:6 והכניס את הצ'כי למועדון מפוקפק של טניסאים מהעשירייה הראשונה שירדו מובסים מהמגרש עם "בייגל-בייגל" על הראש (לפני ש"סגר מעגל" והפסיד שוב למארי כמעט ללא מאבק). גם אם מדובר באירוע חריג, זה לכל הפחות איתות מצידו לשאר חבריו של ברדיך בעשירייה, וברולאן גארוס מי מהם שיתעלם מגופן עלול לשלם על כך ביוקר.
ואסור לשכוח גם את -
קיי נישיקורי (חצי גמר ברומא ובמדריד, גמר בברצלונה ובמיאמי), דומיניק תים (רבע גמר ברומא, גמר במינכן), סימונה האלפ (אלופת מדריד), אנג'ליק קרבר (אלופת שטוטגרט), לוסי ספארובה (פיינליסטית 2015, אלופת פראג) ומדיסון קיז (גמר ברומא). אתם מוכנים להתחיל?
לפנייה לכתב/ת 
