בראש ובראשונה: הפסיכולוגיה של האליפות
הערב (ש', 21:00) הפועל באר שבע תוכל לסיים כאלופה החדשה של ליגת העל. פסיכולוג הספורט, רועי סמואל ניסה להסביר איך מתמודדים עם הלחץ האדיר לפני משחק כ"כ חשוב, איך מכינים את הקבוצה בצורה אידיאלית ולמה ברדה, מליקסון וצדק הם אנשי המפתח במרדף אחר התואר החמקמק
ראשית, איך שחקני הפועל באר-שבע יכולים להתאושש מהאכזבה הגדולה ומהתחושות הקשות לאחר ההפסד למכבי חיפה?
"משהו קרה לקבוצה בחודש האחרון. השחקנים נכנסו ללחץ וזה מובן, בעיקר כי אין שם יותר מדי שחקנים שלקחו אליפויות בכדורגל הישראלי. גם המועדון עצמו ארבעים שנה לא זכה באליפות, לכן לא כל כך יודעים איך מתנהגים מבחינה פסיכולוגית ברגעים כאלה, רגעים שצריך באמת לסגור ולגמור את העניין. לכן רואים תסמינים של לחץ שכוללים שינוי באופן המשחק, קבלת החלטות לא טובה ו'רגליים כבדות'.
רואים ששחקנים שהיו מובילים, פתאום לוקחים צעד אחורה. העניין הוא באמת לשים את הכל בצד, לנקות את הראש ולעשות הכנה מנטאלית ומקצועית טובה למשחק נגד סכנין. הם צריכים להיות מסוגלים להתנתק מכל מה שקרה בחודש האחרון, מהלחץ והרעשים הסביבתיים ולהתמקד בעיקר במה שהם יודעים לעשות: לשחק כדורגל. ברק בכר עשה דבר נכון, כשלקח אותם למחנה אימונים באשדוד. הוא בידל אותם מהסיטואציה הקודמת בתקווה שיהיו יותר ממוקדים לקראת הסיטואציה של המשחק האחרון. המחשבה עכשיו לא צריכה להיות: 'אנחנו באים ולוקחים אליפות', אלא של: 'אנחנו באים לנצח את המשחק'. אם הם יהיו מוטרדים מהתוצאה ומההשלכות שלה, הם שוב ייכנסו ללחץ והמשחק יהיה פחות טוב בהתאם".
"זאת בעיה. אני לא רוצה להעביר ביקורת על אף אחד, אבל במצבי לחץ אמיתיים צריך לעבוד עם פסיכולוג ספורט, שזה המקצוע שלו. אחד שלמד את זה ועובד עם ספורטאים ברמות האלה. כשזה מגיע לנקודה הזאת, העובדה שלקבוצה אין פסיכולוג יכולה להוות חיסרון. ברגעים כאלה שהשחקנים והמאמן חווים קושי, רצוי שיהיה איש מקצוע שמבין את התהליכים הפסיכולוגיים שספורטאים ברמות האלה עוברים, תחת לחץ כזה גדול. זה לא לחץ רגיל מה שקורה בבאר-שבע. זה לא מועדון כמו מכבי תל-אביב, מכבי חיפה או הפועל תל-אביב, שם יודעים לקחת תארים כשהם טובים. המועדון הזה לא לקח תואר המון המון זמן. להיות מסוגל להשתחרר מכל הלחצים ולהתמקד בביצוע, זאת המשימה הקשה".
הנסיעה למחנה אימונים באשדוד לא משדרת בעצמה לחץ? אם הקבוצה בורחת מהעיר סימן שיש סיבה לברוח מהעיר.
"לא. אם ברק בכר מרגיש שהוא רוצה לרכז את השחקנים אליו, להוריד את תשומת הלב של העיתונאים והאוהדים, להיות שלושה ימים עם השחקנים שלו, להרגיש אותם, לשדר להם את מה שהוא רוצה לשדר ולעבוד איתם טקטית, הוא לא צריך לעשות חשבון ל'מה זה משדר כלפי חוץ'. אם הוא יביא אותם למשחק במוכנות מנטאלית ומקצועית טובה, אז הנסיעה עשתה את שלה".
אבל בדיוק באותו הזמן במכבי תל-אביב ערכו ערב גאלה, חגגו והרימו כוסית. שונה לגמרי מההכנה שעשתה באר-שבע.
"מכבי תל-אביב היא מועדון מקצועני וככה מתנהגים מועדונים מקצוענים בכל העולם. אם הם הרגישו שזה הזמן לעשות ערב גאלה, שיעשו. למה זה צריך להיכנס לנושא מקצועי או להפריע? אני לא משווה בין הדרך שמכבי תל-אביב והפועל באר-שבע פועלות. מי שמבין
בפסיכולוגיה של הספורט יודע שלכל ספורטאי וקבוצה יש מה שנקרא בשפה המקצועית: (IZOF Individual Zone of Optimal Functioning), אזור מנטאלי שבו מבצעים בצורה הטובה ביותר. אם האזור המנטאלי של באר-שבע אומר שהמאמן מרגיש צורך בהתכנסות של הקבוצה פנימה, שבידוד שלה מהסביבה ומהחיצוניות, יביא אותה לביצוע טוב, אז זה מה שהוא צריך לעשות. הוא לא צריך להתחשב ברחשים. זה ההבדל בין מאמן לאוהד. מאמן לא מתחשב בדעת הקהל. הוא יודע מה נכון בשביל הקבוצה שלו. מהצד השני, אם מכבי הרגישו שערב הגאלה מתאים להם, אז זה מתאים להם. בשום מקום בעולם קבוצות לא מתנהגות אותו דבר. ברצלונה וריאל מדריד לא מתנהגות אותו דבר. כל קבוצה מתנהגת בהתאם למה שמתאים לה וזה בסדר גמור. גם בספורט אולימפי ספורטאי אחד וספורטאי שני לא מתנהגים אותו דבר לפני תחרות. לכל אחד יש את הרוטינה שלו".
אם אתה היית הפסיכולוג של הפועל באר-שבע, היית ממליץ בימים האחרונים לשחקנים לא להיכנס לאתרים ולקרוא את כל מה שרושמים עליהם?
"אני לא הפסיכולוג של הקבוצה, אבל ספורטאים מקצוענים ברמות הגבוהות יודעים שלפחות 3-4 ימים לפני תחרות חשובה ולשחקני הפועל באר-שבע מדובר בתחרות הכי משמעותית בקריירה, אתה מתחיל להתכנס בתוך עצמך. אתה מרוכז, לא קורא עיתונים, טוקבקים ודעות של אחרים לגביך. אתה מרוכז בהכנה המנטאלית שלך. זה אומר לראות וידאו, לשים יעדים של ביצוע, לעשות הדמיה של מצבים שיהיו במשחק. של לחץ של קהל. מה יקרה אם במחצית עדיין 0:0, מה יקרה אם לא משחקים טוב ושומעים מבלומפילד שמכבי מובילה. אלה המצבים שהמאמן צריך להכין אותם. מי שעובד בצד המנטאלי צריך להכין אותם לזה. אני מאמין שהשחקנים בבאר-שבע מקצוענים בהיבט הזה וכל אחד מהם צריך להתכנס בתוך עצמו עד שהוא מוכן למשחק".
מה בנוגע לאוהדים של הקבוצה. אתה רואה מצב שבמקרה שהם לא יזכו באליפות הם יוציאו את זעמם בצורה פיזית?
"אני מבין מה קורה בעיר. באר-שבע היא לא תל-אביב. זו חרב פיפיות. זה יתרון וחיסרון. היתרון הוא שהאוהדים שם נפלאים, הם דוחפים את השחקנים. החיסרון הוא שהקהל לפעמים מחבק יתר על המידה. הבעיה באצטדיון טוטו-טרנר היא שהקהל מאוד קרוב למגרש. הוא מעודד טוב ומדרבן את השחקנים, אבל גם היו משחקים שבמחצית השנייה התוצאה היא 0:0 או 1:1 והקהל פתאום מתחיל להלחיץ. אני לא רוצה להיכנס למה יקרה אם לא ינצחו, אלא לדבר בכלל על קהלים בארץ. כמו שהקהל מצפה מהשחקנים להיות מקצוענים, גם האוהדים צריכים להיות מקצוענים. לעודד את הקבוצה עד הסוף. אם רוצים לשנות את תרבות הכדורגל בישראל, זה חלק מהשינוי. גם האוהדים בספרד ואנגליה בלחץ ועדיין משחקים מסתיימים בצורה חיובית: לוחצים ידיים ואף אחד לא עושה שטויות וטעויות. אני מקווה שגם בארץ אוהדים ילמדו להיות חיוביים ולתעל את הלחץ לעידוד הקבוצה שלהם עד הרגע האחרון".
אולי לשחקני הפועל באר-שבע היה עדיף שהמשחק יערך לא באצטדיון טוטו-טרנר?
"לא. זה טוב שהם משחקים בבית שלהם. חלק מהישגיות זה לשמור על הביתיות שלך, לנצח במשחקים שאתה צריך לנצח ולרצות להיות במצבי לחץ. אם השחקנים של באר-שבע לא רוצים מבחינה פסיכולוגית להיות ביום שבת במשחק הזה, כי יש לחץ, אז יש בעיה. הם צריכים לרצות להיות שם. זה משחק שנותן להם הזדמנות לנצח ולקחת אליפות. הם צריכים לרצות להיות בסיטואציה בה הם יכולים להפגין את ההישגיות שלהם. זה משחק שהם אמורים לנצח. המשחק בבית, הם קבוצה טובה יותר מסכנין, הם נלחמים על אליפות. אם הם יעמדו במבחן המנטאלי הזה, הם ינצחו ויהיו אלופים. לא יעמדו בזה, אז הם לא יהיו אלופים. הם לא צריכים לחפש את התירוצים ולשחק במקומות אחרים, אלא להתמודד עם מה שיש ולנצח".
איך אתה כפסיכולוג ספורט יכול לעזור למאמן לזהות ששחקן שלו נמצא בלחץ ואולי לא כדאי שהוא ישחק?
"קודם כל בשיחות אישיות. פסיכולוג טוב ומיומן מזהה בשיחות את שפת הגוף, הדיבור והמסרים שיוצאים משחקן. הדבר השני הוא לראות פעולות פשוטות במגרש. בדרך כלל כששחקן בלחץ רואים שפעולות פשוטות הוא עושה פחות טוב. להסתכל על היציאה מהמקום, על הספרינט, על הפס הראשון בכדור. לראות אם השחקן עושה פעולות מסובכות מדי, דבר שגם יכול להעיד על לחץ. לשים לב לתקשורת שלו. ברגע ששחקן מפסיק לדבר על המגרש ובדרך כלל הוא מדבר, זה סממן ללחץ. למאמן יש מספיק זמן לעשות התערבות לפני המשחק. במשחק עצמו זה כבר קשה יותר. עדיין מאמן כן יכול פתאום לשנות גם בזמן משחק וברק בכר אלוף בזה".
מה החשיבות בבאר-שבע של שחקנים שכן זכו באליפויות כמו אליניב ברדה, שיר צדק ומאור מליקסון?
"החשיבות שלהם אדירה. בכל העולם אותן קבוצות זוכות באליפות. כשקבוצה כמו לסטר זוכה כולם מתפעלים. למה זה קורה? כי לקחת תואר זה חלק ממסורת. העניין המקצועי לא מספיק, אלא צריך גם את הידע של כל האנשים שמעורבים בצוות ובמעגל ההיקפי השני עד האוהדים, שהם יבינו מה קורה בזמנים של לחץ. שיבינו איך לקחת אליפות או איך לא לרדת ליגה. לא סתם יש קבוצות שמומחיות בלהישאר בליגה ברגע האחרון וקבוצות שמומחיות בלקחת אליפות. בקטע הזה למכבי תל-אביב יש יתרון גדול על באר-שבע. שחקנים כמו ברדה, צדק, מליקסון ושחקנים שהיו באירופה ובנבחרות, שמתמודדים בלחץ גדול, יש להם יתרון במשחקים כאלה. היתרון הוא לא רק בשחקנים, אלא בכל אנשי הצוות. מהפיזיוטרפיסט ועד האפסנאי, כל מה שהאנשים משדרים משפיע על השחקן. השחקן סופג הכל. השאלה היא אם האנשים מסביב יודעים לשדר לשחקנים את הביטחון שהולכים לנצח ולקחת אליפות. זאת מיומנות שנרכשת לא ביום. זאת מסורת. כשמדברים על מועדון גדול, מדברים בין היתר על יכולת של מועדון ליצר הצלחות לאורך הרבה שנים. הניסיון הוא אחד הגורמים הכי משפיעים על הצלחה בספורט".
הרבה שחקנים בסגל של באר-שבע סוחבים איתם את הזיכרון מהתבוסה בגמר גביע המדינה למכבי תל-אביב לפני שנה. זה עלול להשפיע עליהם לרעה?
"אני לא חושב. זאת סיטואציה אחרת. הם לא משחקים נגד מכבי תל-אביב והעונה הם הראו מול מכבי תל-אביב שהם היו מאוד מוכנים. הקושי באמת יכול להיווצר אם באר-שבע לא ידרסו מהרגע הראשון. שבמחצית התוצאה תיהיה מאוזנת או לטובת סכנין ואז יתחיל לחץ. בחודש האחרון הם איבדו קצת את הדורסנות. דורסנות היא לשבת על היריב בצורה מוחצת, עם המון כלים התקפיים וקו הגנה וקישור יציבים. את הדורסנות רואים בעיניים של השחקנים מהטאץ' הראשון. אם הם יבואו דורסניים, ממוקדים, חדורי מוטיבציה ויודעים מה הם רוצים לעשות, אין סיבה שהם לא ינצחו".
אם הם לא יזכו באליפות, עד כמה יהיה לשחקנים קשה להתאושש מזה מבחינה מנטאלית?
"לשחקנים שישארו בהפועל באר-שבע יהיה קשה. שחקנים שיעברו לקבוצות אחרות, יהיה להם יותר קל. מי שנשאר באותה אווירה וסיטואציה אז יותר קשה לו. אבל למרות הכל זה אפשרי. מה שקורה עכשיו בישראל קורה בכל העולם כל הזמן. אנחנו מתעלמים מזה, כי אצלנו זה לא קרה הרבה שנים. שחקנים מתאוששים. בספורט מי שלא יודע להתאושש לא מחזיק מעמד".
לפנייה לכתב/ת 
