שוטרים התרשלו בחקירה – הנהג הפוגע זוכה

כתב אישום ייחס לנהג אי ציות לרמזור ואי מתן זכות קדימה להולכת רגל ברמת גן. אבל כשהשוטרים החוקרים עלו להעיד, הצטיירה תמונה אחרת

עו"ד משה בורנשטייןפורסם: 22.05.16 , 23:03

בית המשפט לתעבורה בתל אביב זיכה לאחרונה מחמת הספק נהג שהואשם בפגיעה בהולכת רגל בצומת הרחובות בן-גוריון וז'בוטינסקי ברמת גן. השופט דן סעדון ציין כי מחדלי חקירה מצד המשטרה לא אפשרו להגיע לחקר האמת.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בכתב האישום שהוגש נגד הנהג, נטען כי בדצמבר 2013 הוא נכנס באור אדום לצומת ופגע בהולכת רגל שעברה במעבר חציה. האישה נחבלה ונאלצה לעבור ניתוח בכף הרגל. הנהג הואשם באי ציות לאור אדום ברמזור, אי מתן זכות קדימה להולך רגל על מעבר חציה, אי האטה לפני מעבר חציה ונהיגה בקלות ראש.

אישום

שניים נהרגו, הנהג זוכה: "לא הוכח שנרדם"

עו"ד אביעד רייפר

בית משפט לתעבורה הרשיע נהג בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונה בכביש 6. אבל המחוזי קיבל את ערעורו כי הנסיבות לא הוכחו מעל ספק סביר

שניים נהרגו, הנהג זוכה: "לא הוכח שנרדם"

אבל הנאשם הציג גרסה אחרת. הוא טען שחצה את קו העצירה של הצומת באור ירוק ובנסיעה איטית. הוא הבחין בקבוצת אנשים העומדת על אי-תנועה משמאלו, והאט, כשלפתע שמע צעקה וראה "מישהי שנמרחה" לו על דופן החלון הצדי.

מחוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה עלה כי לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי שהולכת הרגל חצתה באור ירוק, וגם לא ניתן לדעת בוודאות שהנאשם חלף את קו העצירה באור אדום.

ממצאים אלה לא נסתרו על ידי המדינה. השוטר שהעיד סיפר כי לא חקר את הולכי הרגל הנוספים שעמדו לצד הנפגעת, ואילו הבוחן – שהיה אמור לחקור את נסיבות התאונה – לא חקר את הולכת הרגל כלל ואף לא פעל לאיתור סרטים ממצלמות האבטחה באזור. מעבר לכך, לא נעשה שחזור של התאונה או ניסוי שדה ראייה.

לא כל פגיעה היא רשלנות

השופט דן סעדון הבהיר כי מטרתה של חקירה משטרתית אינה להרשיע חשוד אלא להוביל לחקר האמת, אולם בתיק הזה לא ניתן לדעת מהי האמת לנוכח מחדלי חקירה רבים מצד המשטרה.

נקבע כי לא הובאה כל ראייה המעידה באופן חד-משמעי שהאור בכיוון הנסיעה של הנאשם היה אדום. השופט סעדון ציין שהצטברות מחדלי החקירה מצדיקה זיכוי, משום שלא הוצגה בפני בית המשפט "תמונה עובדתית ברורה", מה גם שלא כל פגיעה בהולך רגל על מעבר חציה בהכרח נובעת מרשלנות הנהג הפוגע.

השופט סעדון התפלא במיוחד כיצד זה שלא נחקר אף עד מקרב קבוצת הולכי הרגל שעמדה לצד הנפגעת, וקבע כי המחדל מתעצם במיוחד לנוכח הקושי לתת הסבר הגיוני לשאלה כיצד הנאשם פגע רק בהולכת רגל אחת מתוך קבוצה שלמה.

מאחר שלא בוצע שחזור, לא ברור מה הייתה מהירות הנסיעה של הנאשם, ולכן טענתו כי נסע באיטיות לא נסתרה. "ובכלל: לא ברור מן הראיות כיצד יכול או צריך היה הנאשם לנהוג אחרת (תרתי משמע) על מנת למנוע את התאונה", פסק השופט וזיכה את הנאשם מחמת הספק מכל העבירות שיוחסו לו.