הכנסת תאריך החוק האוסר על שיבוט בני-אדם

כשבע שנים לאחר ההארכה הקודמת בחוק האוסר שיבוט בני אדם, תתכנס מחר (יום א') ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לדיון נוסף בנושא. הנוסח המוצע יכלול שינוי בסעיף המגדיר "שיבוט אדם", במטרה למנוע עקיפת החוק באמצעות טכנולוגיות חדשות.

הוועדה, שבראש עומד ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) תדון בהצעת חוק להארכת הוראת השעה "איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה)", לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. ההצעה מבקשת להאריך את הוראת השעה בפעם השלישית מאז חוקק בשנת 1999, והנוסח שידון מחר יכלול תיקון בסעיף המגדיר "שיבוט אדם", על מנת למנוע עקיפה של החוק ושיבוט אדם דרך טכנולוגיות שהתווספו לתחום בשנים האחרונות וכאלה העשויות להתפתח בעתיד ואינן נכללות בלשון החוק הנוכחי.

אילוסטרציה(צילום: index open)

כך התיקון המוצע כולל הגדרה כללית המתייחסת לתוצאה הסופית: איסור של "יצירה של עובר אדם הזהה מבחינה גנטית לאחר, אדם חי או מת", תחת ההגדרה הנוכחית המתייחסת לטכנולוגית ושיטות ספציפיות לשיבוט אדם.

בדברי ההסבר של החוק נכתבן כי הוא "קובע תקופה קצובה שבה נאסר על יצירת אדם בדרך של שיבוט או על ידי שימוש בתאי רבייה, שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע", זאת "כדי להבטיח שבצד האיסור הקבוע בו, לא תהיה פגיעה מתמשכת בענף המחקר החשוב והמתפתח של שיבוט לצרכים תרפויטיים".

ועדת הלסינקי העליונה היא המייעצת והממליצה לגבי תוקף האיסורים שכולל החוק. כיום תוקפו של החוק הינו יום שני הקרוב, כאשר הארכתו האחרונה הייתה לכ-7 שנים. במסגרת התיקון הנוכחי ההמלצה הינה להאריך את תוקף החוק ב-3 שנים בלבד, זאת על מנת לאפשר המשך דיון בסוגיות השונות העולות מהחוק באופן שוטף ותקופתי.

המלצת הוועדה להמשיך ולאשר את החוק לתקופות קצובות נשענת על הידע הקיים כיום, שמאפשר השתלה בטוחה של תאים משובטים לצורכי טיפול רפואי, וסוגים נוספים של טיפולים נמצאים בשלבי ניסוי במקומות שונים בעולם. החוק המקורי זכה לביקורת והתנגדות עזה מצד חוקרים ואנשי מדע בישראל שחששו מהתערבות בחופש המחקר. ברבות השנים הובן כי מגבלות מסוימות בתחום רגיש זה נחוצות, ובלבד שהן זמניות ונשקלות מחדש מעת לעת. מנגד קיימת התנגדות גם מן הצד השני, בטענה כי אסור לחוקק חוק שעשוי להתפרש כ'הזמנה' לשינוי היחס לשיבוט בעתיד, ושההתנגדות האתית צריכה להיות חדה ונחרצת.

בדיון צפויים לקחת חלק בין היתר: נציגי משרד הבריאות, הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם, משרד המשפטים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, נשיאי אוניברסיטאות, אנשי אתיקה, ההסתדרות הרפואית לישראל, המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה, איגוד הגנטיקאים הרפואיים, איגוד מנהלי בתי חולים, קופות החולים ולשכת עורכי הדין.