מה עזר למפכ"ל המשטרה לשעבר להתגבר על השבץ המוחי

לפני כשלוש שנים אסף חפץ לקה בשבץ מוחי. השבץ הותיר אותו פגוע בגופו, אבל הוא לא היה מוכן לוותר עד שחזר לעמוד על רגליו והיום הוא מסוגל לעשות כמעט הכל. "ספורט הוא הזדמנות פז לכל מי שרוצה להיות בריא, אף פעם לא מאוחר", הוא מספר.

חפץ, בשנות ה-70 לחייו, שמוכר לכולם מתפקידו האחרון כמפכ"ל המשטרה, הוא לוחם ותיק; פיקד על הימ"מ ועל יחידות מובחרות בצנחנים, לחם במלחמות ישראל והוביל מבצעים מסובכים של המשטרה, אבל את אחת מהמלחמות הגדולות של חייו הוא ניהל דווקא אחרי הפרישה מהחיים הציבוריים.

"אני חובב ספורט מושבע, יצאתי לרכיבה לילית על אופניים באור ירח ובבוקר נכנסתי למיטה. בשעות הבוקר התעוררתי כדי ללכת לשירותים ונפלתי על הארץ כשירדתי מהמיטה. מבלי לשים לב הידיים והרגליים שלי השתתקו לגמרי", מספר חפץ על אירוע השבץ המוחי שלקה בו.

"כשהזמנו אמבולנס כבר היה מאוחר מדי, באירוע כזה השעות הראשונות הן קריטיות. עברתי שיקום של חודשיים בבית לוינשטיין שם הרימו אותי מכסא גלגלים ויצאתי בקביים ולאט לאט גם מהם נפטרתי. החיזוק של השרירים והחזרה לתפקוד זה פועל יוצא של נחישות של אימונים ומיומנות ספורטיבית שהיתה לי כבר קודם".

אסף חפץ. נחישות של אימונים להתגבר על השבץ(צילום: ניב קלדרון)

קיראו עוד

המתנה שקיבלתי ליום הולדתי ה-29: שבץ מוחי

שבץ מוחי: הסימנים שיכולים להציל את חייכם 

דו"ח: באילו איזורים בארץ מקבלים יותר שבץ מוחי?  

לא מפסיק לעסוק בספורט

מאז האירוע חפץ מקפיד על פעילות גופנית בלתי מתפשרת ומסוגים רבים. הוא משחק גולף, סקווש וטניס, שוחה, רוכב על אופניים ומתאמן תדיר בחדר הכושר. "מי שקורה לו דבר כזה גם אם לא עסק בספורט יש לו עכשיו הזדמנות פז להתחיל כי הוא מקדם מאוד חשוב ליציאה מהמצב הקשה שאתה נמצא בו ולמעשה היום אני חי לגמרי רגיל, יוצא לחופשות, חי את החיים ואין לי כמעט מגבלות", הוא מספר.

ממה פחדת בעיקר?

"התחושה היא קשה מאוד. אתה פתאום הולך לנוח וקם בכסא גלגלים. הרגליים והידיים לא מתפקדות והשאלה היא איך מתגברים על זה ולמרות שאומרים לך 'אפשר לצאת מזה' אתה שואל האם אני יכול לצאת מזה והמסר הוא בהחלט אפשר. אתה מפחד שתהיה שתשאר בכסא גלגלים, שתהיה נטל על עצמך ועל המשפחה וזו תחושה לא קלה".

אפשר למנוע מצב כזה?

"היו סימנים מקדימים אבל נכשלנו באבחונם וזה אחד המסרים הכי חשובים - ללמוד את המאפיינים שמעידים על כך שמתפתח אירוע מוחי ולהגיב במהירות. היה לי אובדן של שדה ראייה בעין שמאל שגרם לי להתמצאות פחות טובה.

"אם מודעים למאפיינים אפשר ב-90 אחוז מהמקרים למנוע את המצב החמור. האירוע הטעה אותי כי זה בא והלך כל פעם ובכל אופן הלכתי לבדיקה ולא גילו בה ממצא מיוחד. במקרה כזה צריך ללכת ישר לחדר מיון ומקסימום אם טעית - לא קרה כלום, אבל אם לא טעית- חסכת המון זמן קריטי". כיום, משמש חפץ כחבר בוועדה המייעצת לפרויקט המציע פעילות גופנית ללוקים בשבץ מוחי של עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי.

"מטרת התוכנית שיזמנו יחד עם הביטוח הלאומי היא להפעיל אנשים אחרי שבץ בפעילות גופנית מותאמת. ידוע שצריך לעשות ספורט כשאנחנו בריאים ושלמים כדי לשמור על בריאות תקינה, על אחת כמה וכמה אנשים שיצאו משבץ אולם לאנשים נכים אין נגישות למתקנים רבים והפעילות קשה עבורם הן פיזית והן ברמה הפסיכולוגית", מספרת פנינה רוזנצוויג מנכ"לית העמותה.

"אנחנו מקימים להם בשני מקומות בארץ במרכז ובב"ש פעילות מותאמת במרכזים קהילתיים שתהיה מיועדת למטופלים ולבני משפחותיהם כדי שיוכלו לסייע להם להתאמן גם בבית או בפארק ובהמשך אנחנו שואפים לכך שבתוך סל התרופות יינתנו טיפולי התעמלות שהיא קריטית עבור אוכלוסיה שהיא בסיכון", היא מסכמת.

כך נראים הסימנים המקדימים לשבץ. צפו:

להכיר את הסימנים המקדימים לשבץ

פרופ' רחלי דנקנר, מומחית בבריאות הציבור ורופאת ספורט, מסבירה מה קורה לנו בשעת שבץ מוחי. "שבץ מוחי זו מחלה של העורקים שמוליכים את הדם המחומצן אל המוח, מה שאנו מכנים אותו טרשת העורקים. כשהיא מתרחשת בעורקי הצוואר או באלו שבמוח ויש חסימה של עורק אז אין אספקת דם ולכן החמצן לא מגיע לאזור המוח.

"כתוצאה מזה התאים שתלויים בכלי החסום סובלים מנזק ומצוקה וכתוצאה מכך- מתים. אם התאונה הזו מתרחשת בחלק הימני של המוח האחראי על הפעולות המוטוריות.

"חשוב שהציבור יכיר סימנים ראשוניים כי יש מה לעשות כשזה קורה אך זה תלוי במשך הזמן של ההגעה לבית החולים. אם יש כאב ראש חזק מאוד ולא שגרתי, ערפול של הריאייה, קושי לדבר, בלבול אלו סימנים מקדימים לשבץ ויש למהר ולהתקשר לאמבולנס.

"אם מגיעים בתוך חלון ההזדמנויות של עד 3 וחצי או ארבע שעות אפשר לתת לאדם הזה תרופה למערכת הדם ואז השבץ יהיה הפיך. אם מגיע מאוחר מדי אז קשה לנו לעזור לו והנזק למוח הוא כבר בלתי הפיך".

איך פעילות גופנית יכולה לסייע לחולים?

"ראשית, פעילות גופנית יכולה לסייע בהפחתת גורמי הסיכון לגרימתו של השבץ כמו סוכרת, הפסקת עישון, הורדת לחץ דם, היא משפרת את פרופיל השמנים שלנו בדם ומעלה את הכולסטרול החיובי. לנפגעים עצמם היא עוזרת לנפגעי שבץ להמנע מהאירוע הבא בגלל שהיא סוג של טיפול, זה כמו תרופה.

"היא משפרת את היכולת התפקודית, מחזקת את השרירים ומשפרת את היכולת לזוז ולהיות עצמאיהיא גם משפרת את המצב הנפשי של מי שעושה אותה- את הביטחון העצמי, והחומרים שמופרשים בזמן שנעשית פעילות מאומצת מפחיתה מתח, דכאון וחרדה.אם היא נעשית בקבוצה היא גם מסייעת לנפגעי השבץ לצאת מהבית ולבוא במגע עם עוד אנשים וזו גם כן תמיכה נפשית וחברתית שמסייעת".

אסף חפץ הוא לא מקרה רגיל, מדובר באדם שעסק בספורט כל חייו, איך הפעילות הגופנית יכולה לסייע לאדם הממוצע שמשתקם משבץ?

"אסף חפץ הוא דוגמה נהדרת משום שעסק בספורט קודם לכן ולעיתים שבץ נגרם לא רק מגורמי סיכון אלא גם מאלמנטיים גנטיים אבל לאדם שנמצא בכושר קל יותר להתאושש ולהשתקם.

"כל אדם צריך לעשות לפי היכולת שלו ורמת הכושר שאיתה הוא מגיע לאירוע. אם יש פגיעה בפלג גוף מסוים מטבע הדברים אדם שחולה שבץ יתקשה להניע את פלג הגוף אך בהחלט יוכל להניע את החלק האחר.

הידרו-תרפיה למשל יכולה להיות מאוד חיובית משום שבמים אין גרביטציה ואין מגבלות מוטוריות בצורה כל כך קשה. מגבלה נוספת שחולי שבץ חייבים לזכור היא שיתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים ולכן יש להגביל הרמת משקולות או פעולות שעלולות לגרום לעלייה בלחץ הדם. ישנה חובה לעשות פעילות גופנית וכשהיא מותאמת ונכונה - כל המרבה הרי זה משובח".

האם הפתרונות הקיימים היום מספיקים לחולי שבץ?

"אין לי ספק שיש הצדקה רפואית לשיקום חולי שבץ באמצעות ספורט וכמובן ששיקום חולי השבץ לוקה בחסר בארץ. רובם משתחררים הביתה ולא למוסדות שיקום וחלק גדול מהם מתקשה לדרוש את מה שמגיע לו.

"פעילות גופנית זו תרופה שאינה פרמקולוגית וכל רופא צריך להכיר אותה ולדעת מה הם ההנחיות לבדיקות רפואיות לפני פעילות גופנית ואיך לרשום מרשם לפעילות כזו לחולה שלו.

"בהחלט יש מקום לתוספת תקציבית כי זה כרוך בעלויות מסוימות, נעדיף שחולים ובוודאי שאם הם עם גורמי סיכון שיעשו זאת בצורה מבוקרת תחת השגחה ויש לכך עלויות וודאי שיש מקום להקל ולהנגיש לאוכלוסיה שזקוקה לזה כטיפול רפואי", מסכמת  פרופ' דנקנר.