כך נלחמים ב-BDS: אין כוח אדם, יש מאבקי כוח
דו"ח המבקר מצביע על ליקויים במאבק הממשלתי בתנועת החרם ובאנטישמיות המתגברת: מאבקי יוקרה בין משרדי ממשלה, החלטות שלא יושמו ומחסור בכוח אדם. "משרד החוץ מתקשה להציג הישגים, והבעיות רק מתעצמות". בנוסף התברר במיוחד לאחר צוק איתן: אין נוהל עבודה משותף בין דובר צה"ל למשרד החוץ
"פעילותם של ארגונים בינלאומיים אנטי-ישראליים נועדה לגרום דה-לגיטימציה ערכית ומדינית של ישראל במדינות שונות בעולם, להציגה כמדינת אפרטהייד מבודדת ולגרום נזק ממשי לישראל באמצעות חרמות אקדמיים, תרבותיים, כלכליים ומסחריים. תופעה זו לא נעלמה מעיני מקבלי ההחלטות בדרג המדיני, אך עד שלהי שנת 2015 הייתה אי-בהירות בחלוקת הסמכויות והמשאבים בין משרד החוץ ובין המשרד לנושאים אסטרטגיים לעניין ריכוז הטיפול בנושא, וסיכומים שהושגו בעניין זה בין המשרדים האמורים בשנת 2012 לא מומשו".
לדו"ח המלא על המאבק בתנועת החרם
עוד בדו"ח מבקר המדינה:
דו"ח המבקר: "חשש לפלילים" בטיסות נתניהו ומשפחתו במימון אנשי עסקים וארגונים
הכור בדימונה, המנהל שפרש והעסקה הבעייתית
"הציוד הישן לא מאתר סלמונלה וחומרים מסרטנים במזון"
בדואים, פצצת זמן: 8 שנים, וכלום לא קרה
חלם על ים כנרת: המזרקה והמיליונים טבעו
המבקר על הבימה: "התנהלות פלילית, הישגים נמוכים, אין יעדים שיצדיקו את מעמדו הלאומי"
כך קובע מבקר המדינה, בפרק בדו"ח שמתרכז בליקויים בטיפול הממשלה אל מול תנועת ה-BDS. על אף החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מאוקטובר 2015 להסמיך את המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה בראשותו של גלעד ארדן לנהל ולרכז את המאבק בתופעת החרמות, המבקר קובע בדו"ח שהתפרסם היום (ג') כי עדיין חסרים לו היתרונות התפעוליים המובנים שיש בידי משרד החוץ שפרוס בעולם ביותר מ-100 נציגויות שיש להן היכרות עמוקה עם הלך הרוח המקומי, דבר הדרוש לשם ניהול מערכה יעילה נגד ה-BDS. זאת, נוסף על הנגישות שיש לנציגי משרד החוץ בחו"ל לשדה המערכה ולשותפים במאבק - ארגונים אוהדים וגורמים עמיתים מחו"ל.
על אף הסמכויות הנרחבות שקיבל המשרד לנושאים אסטרטגיים החל משנת 2013 לנהל את המאבק הממשלתי בניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל ובתופעת החרמות, לא עלה בידו לנצל את מלוא התקציב שקיבל ולהציג הישגים משמעותיים בתחום. כמו כן, בשנת 2015 הוא עדיין לא מימש את תוכניות העבודה האופרטיביות שלו.
המחלקה לפעילות בחברה האזרחית במשרד החוץ, שאמונה על המאבק בחרם ומאוישת רק בשני תקנים - לא גיבשה מדדים ברורים להשגת יעדי המשרד בנושא המאבק בתנועת החרמות. לכן המשרד מתקשה להציג הישגים הנוגעים להתמודדותו עם ניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם בקרב חוגי האקדמיה, התרבות, האיגודים המקצועיים והציבור הרחב במדינות היעד. אדרבה, לפי המבקר ניכר מדיווחי הנציגויות בחו"ל כי הבעיות בתחום זה הולכות ומתעצמות. מהדו"ח עולה עוד כי בשעה שאיום החרם הולך ומתגבר - משרד החוץ והמשרד לנושאים אסטרטגיים מתקוטטים ביניהם על סמכויות ולא ממש משתפים פעולה זה עם זה.
בשנת 2010 העביר המשרד לנושאים אסטרטגיים לראש הממשלה בנימין נתניהו המלצה להקמת גוף מטה ייעודי בלשכת ראש הממשלה שיעסוק במחקר ותכנון אסטרטגי לשם גיבוש המדיניות הממשלתית הרצויה בנושא המאבק בניסיונות הדה-לגיטימציה. באוגוסט 2011 פנה שר החוץ דאז אביגדור ליברמן לראש הממשלה והודיע לו על התנגדותו להקמת מטה זה. בסופו של דבר הגוף לא הוקם.
שנה לאחר מכן יזם מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים הקמת רשת התנדבותית שתאגד שורה של ארגונים יהודיים למטרת מאבק משותף בתנועת החרמות. באוקטובר 2011 הודיע מנכ"ל משרד החוץ דאז למשרד ראש הממשלה על התנגדותו להעברת תקני משרות ותקציבים למשרד לנושאים אסטרטגיים לצורך ניהול הרשת. "הניסיון לבנות קואליציה עם אחד מבני הברית הטבעיים שלנו בחו"ל הוא לא רק מעשה פסול מעצם הגדרתו של תפקידיו של המשרד לעניינים אסטרטגיים, אלא מעשה בזבזני ועל גבול המגוחך", טען מנכ"ל משרד החוץ.
בינואר 2012 כתב מנכ"ל משרד החוץ דאז לראש המטה לביטחון לאומי באותה תקופה, בתגובה להחלטתו מדצמבר 2011 בדבר חלוקת הסמכויות בין שני המשרדים האמורים, כי יש לחזק את גורמי המערכת בעלי המומחיות ויכולות הביצוע שהרבו לעסוק בנושא זה, "ולא לייצר יחידות מקבילות ומכפילות שחסרונות עיסוקם בנושא זה עולים על היתרונות". זאת מאחר שהדבר עלול ליצור "בלבול וכפילות הפוגעים בעבודה במקום לקדם אותה, להחליש את נציגיותינו ולהכביד על מילוי משימותינו".
שלושה חודשים אחר כך סיכמו מנכ"לי שני המשרדים לחלק את הסמכויות והאחריות ביניהם, אך הסיכומים לא יושמו. המשרד לנושאים אסטרטגיים גם לא ניצל את התקציב שקיבל ולא הצליח להציג הישגים משמעותיים בתחום. גם בשנת 2015 הוא עדיין לא מימש את תוכניות העבודה האופרטיביות שלו.
המשרד לנושאים אסטרטגיים לא קיבל גם שירותי מטה עצמאיים כגון ייעוץ משפטי, חשבות, רכש וניהול משאבי אנוש - ונאלץ להסתמך על משרד ראש הממשלה. המצב הזה לא השתנה גם בהחלטת הקבינט מאוקטובר 2015, שהטילה על השר לנושאים אסטרטגיים והסברה ועל משרדו את האחריות הכוללת "להובלת המערכה נגד תופעת הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל במישור הגלוי ובמישור החשאי" . המבקר קובע כי לא היה בהחלטת הקבינט כדי לספק פתרון לבעיית המחסור בגורמי מטה וניהול במשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, אף שהמשרד נזקק לגורמים אלה לצורך מימוש האחריות שהוטלה עליו בהחלטת הקבינט. גם אחרי החלטת הקבינט שני המשרדים המשיכו להתקוטט ביניהם על סמכויות ושיתופי פעולה.
על אף העובדה שמוסדות להשכלה גבוהה ממשיכים להוות את חלק הארי בפעילות ה-BDS, אגף תקשורת והסברה במשרד החוץ לא הוציא לפועל תוכניות פעולה פרטניות לעניין המאבק בדה-לגיטימציה של ישראל בקמפוסים במוסדות להשכלה גבוהה בצפון אמריקה ובבריטניה.
המבקר קובע עוד כי חרף העובדה שהנציגויות עוסקות במאבק בתנועת החרמות, בעיקר בניטור יוזמות חרם מצד ארגונים אזרחיים, פרט לשליח המשרד ששירת בשגרירות בלונדון עד קיץ 2015, אין לנציגויות כוח אדם ייעודי לצורך ניהול מאבק בתנועת ה-BDS. אדרבה: באוגוסט 2014 כתבה השגרירות בהאג שבהולנד למטה המשרד כי אחת משתי השליחות העוסקות בדיפלומטיה הציבורית בנציגות סיימה את שליחותה ולא נשלח לה מחליף. זאת שעה "שרק בשבועות האחרונים הורידו יותר מ-50 אלף הולנדים אפליקציה ליוזמה וקידום של חרמות של צרכנים", בעקבות פעילות אנטי-ישראלית נמרצת של ה-BDS.
משרד החוץ הסביר שעמדתו היא שיש להציב שליחים ייעודיים נוספים לתגבור המאבק בתנועת החרם, אך המשרד מתמודד בשנים האחרונות עם "קיצוצי כוח אדם וגזירות תקציביות", ואף מתקשה לגייס צוערים לשירות החוץ. יתר על כן, "כ-20 אחוז מן הצוערים שנקלטו במשרד בעשר השנים האחרונות" עזבו את המשרד מסיבות שונות.
המבקר הצביע גם על ליקויים בהיערכות של משרדי הממשלה להתמודד עם תופעת האנטישמיות שהתגברה מאוד בשנים האחרונות, לצד פעילות BDS ובזיקה ישירה לה, בעיקר באירופה, וכוללת גם פגיעה ממשית ביהודים ובמוסדות יהודיים, איום על המשך קיומם של חיי תרבות ודת יהודיים במקומות אלה ואיום על תמיכתם בישראל. אולם במועד סיום הביקורת פועלים במישור הממשלתי בתחום המאבק באנטישמיות בחו"ל שני משרדים - משרד החוץ ומשרד התפוצות - באפיקים מקבילים שלא הניבו הישגים ניכרים.
עד מועד תום הביקורת לא שיתפו משרד התפוצות ומשרד החוץ זה את זה בתוכניות האסטרטגיות שהם גיבשו, אף ששני המשרדים פועלים בנושא המאבק באנטישמיות בחו"ל. כמו כן, בשלהי שנת 2015 נמצא כי משרד התפוצות עדיין לא הציג לממשלה את תוכניותיו - במישור האסטרטגי ובמישור האופרטיבי. חטיבת התפוצות במשרד החוץ, שאמונה על הקשר של ישראל עם הקהילות היהודיות בתפוצות, חסרה כוח אדם. אין לה תוכנית הפעלה והיא גם לא כתבה סקירה מקיפה על אנטישמיות מוסלמית באירופה, אף שפעולה זו נכללה בתוכנית העבודה שלה לשנת 2014.
מערך ההסברה של משרד החוץ לא מצליח לסכל עוינות
בפרק שבו עוסק הדו"ח במאבק ההסברה שמנהל מערך הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ, קבע מבקר המדינה שהוא לא מצליח לסכל את העוינות המופגנת של גורמים בחו"ל. אלה מטילים ספק בזכות קיומה של ישראל כמדינת לאום יהודית. המסרים שהם מפנים לציבור הרחב מחלחלים גם לקהלים שתמכו בעבר ללא סייג בישראל.
מדו"ח שהוכן במשרד החוץ עולה כי יש עוינות גדולה מאוד כלפי ישראל במדינות רבות בעולם בדגש על אירופה והעולם המוסלמי ובהן גרמניה (60% מהגרמנים הפגינו יחס עוין ורק 30% יחס אוהד), סין (66% מהסינים הפגינו יחס עוין לישראל ורק 12% אוהד), שבדיה (68% יחס עוין), טורקיה (86% יחס עוין), הולנד (48% עוין מול 12% אוהד), ספרד (56 עוין מול 12 אוהד), איטליה (50% עוין מול 12% אוהד), צרפת (57% עוין מול 13 אחוז אוהד). ברוסיה 35% עוין מול 49% אוהד.
המצב שונה רק בארצות הברית, שם "רק" ל-32% יש יחס עוין ו-59% יחס אוהד. ואולם, גם שם ניכרים בקיעים בתמיכה בישראל בקרב ציבור המשויך למגזר הליברלי המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית. יש גם ירידה מדאיגה בשיעור האמריקנים שתופסים את ישראל כבת ברית אסטרטגית של ארה"ב, מ-70% ב-2009 ל-54% בשנת 2015.
בשנים 2015-2010 פעל משרד החוץ לקדם את מעמד ישראל בקרב קהלי יעד בחו"ל, אך זאת מבלי שהממשלה האצילה לו סמכויות ייעודיות לשם כך. בתקופה האמורה הקימה הממשלה שני משרדי הסברה חדשים (משרד ההסברה והתפוצות המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה). אך לא רק שלא היה שיתוף פעולה בין המשרדים הללו ובין משרד החוץ, אלא שהם ניהלו ביניהם מאבקים ממושכים על סמכויות, תחומי אחריות ומשאבים.
בתחקיר משרד החוץ בנושא פעילותו במבצע צוק איתן מנובמבר 2014 התברר שבמהלכו הוא לא היה מתואם עם פעילות ההסברה של משרד התפוצות והמשרד לנושאים אסטרטגיים.
דובר צה"ל לא מתואם עם משרד החוץ
גם משרד החוץ ודובר צה"ל התקשו לשתף פעולה בצוק איתן. חטיבת דו"צ לא שיתפה "מספיק פעולה עם הצרכים המיוחדים של ההסברה הבינלאומית", נמסר. בתחקיר נכתב ש"מומלץ לחזק את הקשר עם דו"צ גם בעתות שגרה".
מנגד, בתחקיר ענף תקשורת בינלאומית בדו"צ נכתב כי משרד החוץ ומטה ההסברה הלאומי היו "גורמים סטטיסטיים שרק ניזונים ולא מזינים", וכי "נוכחות נציג משרד החוץ בחמ"ל דו"צ במבצע הייתה לרוב בגדר 'מאזין פסיבי'". גם בדיונים המשותפים במטה ההסברה הלאומי "לא ניתן היה לקבל תמונת מצב של הפעילות התקשורתית שמבצעים בארץ או בעולם, או תוכנית אסטרטגית שבכוונתם לבצע". ככלל, "לא הייתה בקשה קונקרטית מצד משרד החוץ לעשות משהו שונה משמעותית שישפר את המערכה המדינית או יתמוך בה".
בתגובתה על ממצאי הביקורת אישרה חטיבת דו"צ כי אין נוהל עבודה משותף בינה ובין משרד החוץ. המבקר קובע: "אין בין הגופים האמורים תיאומי ציפיות לגבי המידע שכל אחד מהם נדרש להעביר לעמיתו, וממשק העבודה ביניהם בעתות חירום לא הופעל כראוי".
עוד התברר כי דובר צה"ל התעכב באישור הפצתם של חומרים ויזואליים משדה הקרב. במשרד החוץ טענו כי "החומרים אינם אפקטיביים למערכה המדינית. איטיות אישורי הפצת מידע על ידי דו"צ אינה מאפשרת תגובה ב'זמן אמת', באופן שמשחק לטובת היריב ומשאיר סוגיות בעייתיות ללא מענה לאורך זמן". מחלקת מידע והפקה קבלה על כך שהיא לא קיבלה די חומר גולמי מאזורי הלחימה בגבול, שהיה עשוי להיות בעל פוטנציאל הפצה רב ברשתות החברתיות.
בדו"צ הסכימו עם הקביעה, אך תמהו "מה לתפיסת משרד החוץ מהווה חומרים שיכולים לתמוך את ה'מערכה המדינית'". יתר על כן, אישור פרסום החומרים הוויזואליים על ידי דו"צ במהלך המבצע "לא היווה גורם מעכב".
מתקשים לאייש משרות של דוברי ערבית
הממשלה והנהלת משרד החוץ הכירו בחשיבות הרבה שיש לפיתוח השיח עם הציבור דובר הערבית במזרח התיכון, באמצעות הוספת דוברים בערבית, אך המשרד מתקשה לאייש משרות פנויות המיועדות לכך, ולכן הוא נעדר יכולת ממשית למלא תפקיד מערכתי בשיח עם גורמי התקשורת הישראלית והזרה בערבית.
במיזמים שהפעיל אגף תקשורת והסברה באמצעות הנציגויות בחו"ל שנועדו לשפר את תדמיתה האזרחית של ישראל בקרב קהלי יעד ברחבי העולם, נמצאו ליקויים. למשרד יש קשיים בביצוע מיזמים מערכתיים הנובעים בין היתר מהתלות בתוספות לבסיס התקציב. עקב חוסר הוודאות מהבחינה התקציבית, המשרד מנוע מהתקשרויות ארוכות טווח עם שותפים, ואף נאלץ להפסיק לתקצב מיזמים שכבר החל בביצועם.
תגובה
מהמשדר לנושאים אסטרטגיים נמסר בתגובה: ''אנו מברכים על דו"ח המבקר המחזק את הצורך בקיומו של משרד שירכז ויתאם את כלל הפעילות בנושא ארגוני הדה-לגיטימציה והחרם. המשרד לנושאים אסטרטגיים הוקם למעשה מחדש לצורך מאבק בדה-לגיטימציה ובחרם בעקבות החלטת ממשלה מחודש אוקטובר 2015. בשנים שבהן עוסק הדו"ח, המשרד לנושאים אסטרטגיים עסק בעיקר בתחום האיראני. רק בחודש אוקטובר האחרון ניתנו למשרד הסמכויות לעסוק בנושא זה על פי החלטת הקבינט. לכן, טענת המבקר על כך שנושא המאבק בחרם ובדה-לגיטימציה לא טופל כהלכה עד שנת 2015, מחזקת את החשיבות שבהחלטת הממשלה להקמת המשרד במתכונתו החדשה כך שהוא ירכז, יתאם ויתכלל את פעילות כלל משרדי הממשלה, גופי המדינה וגורמים אזרחיים בארץ ובחו"ל. השר לנושאים אסטרטגיים גלעד ארדן השיג לראשונה תקציב ייעודי בגובה 128 מיליון שקלים למאבק בחרם, ולאחרונה המשרד סיים לגבש את תכנית העבודה לשנים הקרובות ונמצא כעת בעיצומו של גיוס כוח אדם איכותי לטובת משימה חשובה זו. כמשרד מטה המוביל את המערכה כנגד דה-לגיטימציה וארגוני ה-BDS ובהנחיית השר ארדן, בוצעו בחודשים האחרונים פעילויות שקטות רבות בתחום שהובילו לשורת הישגים, פעילויות שנועדו להחליש את ארגוני הדה-לגיטימציה שמנסים לפגוע במדינה".
לפנייה לכתב/ת 
