"נדרשת רפורמה פוליטית כוללת"
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר, קורא לקראת כנס הורוביץ לכלכלה וחברה, לרפורמות מקיפות בישראל בשדה הפוליטי, בשירות הציבורי וברגולציה שלדבריו פוגעים ביכולת של אנשי עסקים לפעול בישראל. "מדינת ישראל לא מתקדמת קדימה". צפו
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
כנס אלי הורוביץ לכלכלה נפתח הבוקר על רקע הדיווחים בהאטה במשק. לקראת הכנס התארח באולפן ynet יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.ויחד איתו ננסה להבין האם הכלכלה הישראלית נפגעת בגלל הבירוקרטיה שמעכבת אותה בתהליכים של התפתחות וצמיחה, האם הכנסת מסייעת וכיצד מתבצעת קבלת ההחלטות.
צפו
"אנחנו במקום איפה שהוא באמצע ומתדרדר", אומר פלסנר כשנשאל: האם אנחנו במקום טוב בעולם המערבי ביכולת של אנשי העסקים לעשות פה עסקים. "גם מבחינת האפקטיביות של השירות הציבורי, גם מבחינת המדד ליכולת לעשות עסקים. מדינת ישראל לא מתקדמת קדימה. צריך להבין שכשאנחנו מסתכלים על היכולת של המשק להתקדם, אחד הממדים המשמעותיים ביותר – כך קובע גם הבנק העולמי זה המדד של היציבות הפוליטית. כלומר היציבות הפוליטית שנותנת את המעטפת שמאפשרת למשק לנוע קדימה".
מה הכוונה יציבות פוליטית?
"יציבות פוליטית נמדדת בכל מיני מדדים. כמו מדד של תחלופת שרים, תחלופת ממשלות, תחלופת מפלגות בתוך הממשלות, יציבות של המדיניות. כל הדברים הללו יחד משקללים אותם לתוך מדד של יציבות פוליטית ובמדד הזה כשאנחנו מסתכלים לפי הבנק העולמי שמשווה אותנו להרבה מאוד מדינות מצבנו רע מאוד יחסית למדינות ה-OECD".
"שאני כשר שנכנס לתפקיד יודע שהאופק שלי קצר. ככל הנראה אני אעביר תקציב אחד או שניים אז לא אתמודד עם הבעיות הקשות והמורכבות", קובע פלסנר.
ועדיין מדינת ישראל היא מדינה מפותחת סטארט-אפ ניישן. כלכלה שעברה די יפה את הטלטלות העולמיות האחרונות. על פניו אתה מזהיר ומרתיע אבל עושה רושם שהרגולטור מאפשר לדברים להתנהל נכון.
"תראה, יש לנו חוזקות אדירות", מבהיר פלסנר. "הסטארט-אפ ניישן זה המוחות המבריקים, היזמים, החדשניים שמובילים חדשנות גם בארץ ומייצאים אותם לעולם. ברור שיש לנו על מה להסתמך. אבל אין שום סיבה שבמדד האפקטיביות, שבמדדי הצמיחה לנפש נהיה במקום איפה שהוא באמצע. אנחנו צריכים לשאוף להיות מהמדינות הראשונות".
"מעבר לזה", מוסיף פלסנר, "חשוב להסתכל על מהי המגמה. אנחנו במגמה של האטה בצמיחה, פריון תקוע, שירות ציבורי שדי קופא על השמרים ולא מספק את השירותים, בירוקרטיה ורגולציה שרק מהדקת את הטבעת ולא מתירה אותו. לכן השאלה לאן אנחנו צועדים במדינה שהאוכלוסייה שלה יותר צעירה וצריכה לייצר יותר הזדמנויות".
סיפור הגולציה נמצא על השולחן מ-2002. דיברו על שבירת המונופולים, שבירת הרגולטור. כלום לא השתנה לטובה בעשור האחרון?
"הנושא מורכב והתשובה שכן. אי אפשר להגיד שהחנק הבירוקרטי הוסר ואי אפשר להגיד שהרגולציה היא איכותית ומתקדמת. צריך להבין שרגולציה כשלעצמה זה לא דבר רע. בלי רגולטור טוב שמסדיר שווקים אנחנו נקבל כמה בעלי הון עם כיסים תפוחים וכל היתר משרתים אותם".
"לכן רגולציה איכותית היא חיונית. אבל מציאת נקודת האיזון בין רגולציה איכותית ועצמאית לבין חנק בירוקרטי או מדינה שיש בה הרבה מאוד חסמים את הפלונטר הזה עוד לא התרנו ובן השאר אנחנו מתעסקים בו עכשיו בכנס".
האם אתה רואה לנכון לחזק את המחוקק?
"התפיסה הזו של דמוקרטיה שבה מי שנבחר כל הפקידות צריכה לעמוד דום ולבצע בלי כחל ושרק כל הנחיה. הפקידות צריכה לעבוד גם על פי חוק, בצורה הוגנת ושוויונית".
יש שחיתות?
אין שחיתות", קובע פלסנר, "אבל יש אנשים ומקומות מושחתים. אנחנו כל הזמן נעים בין המתח מצד אחד של להזיז דברים קדימה. מי שאחראי ונבחר אנחנו רוצים לתת לו כמה שיותר סמכויות. אל מול זה אנחנו רוצים לוודא שלא תהיינה תופעות של שחיתות, ושיהיה דרג מקצועי שבגלל חוסר היציבות הפוליטית הוא שם הוא נשאר. יש זיכרון ארגוני. הוא מוביל תהליכים. לכן המגמות של לפתור ולהזיז דברים באמצעות זה שאנחנו נקפד את ראשם של הפקידים ונזיז הצידה את היועצים המשפטיים, יכול להיות שאנחנו ניצור בעיות עוד יותר גדולות של יותר שחיתות ופחות מקצוענות".
אם מחלישים את המשפטנים והרגולטורים על הפוליטיקאים נקבל יותר שחיתות?
"לא בהכרח. יש עכשיו רפורמה בשירות הציבורי שמובלת על ידי נציבות שירות המדינה. דרך המלך היא לחזק את הרפורמה, לקבוע יעדים הרבה יותר שאפתניים. בדקנו לקראת הכנס מה מביא לאפקטיביות אמתית של שירותים ציבוריים. שם ראינו שיותר גמישות בכוח אדם, בניהול המשאב האנושים".
המשק הישראלי יכול להתפתח ולהיות קטר במדינות ה-OECD או שאנחנו צריכים רפורמה?
"אנחנו צריכים רפורמה פוליטית, רפורמה בשירות הציבורי, טיפול ברגולציה, טיפול בניהול משאב האנושי, מאבק בשחיתות – רפורמות מבניות שיאפשרו לנו את קפיצה המדרגה הבאה".
לפנייה לכתב/ת 
