חלם על ים כנרת: המזרקה והמיליונים טבעו
כך נראית חלמאות ישראלית: בדו"ח המבקר מתואר כיצד מופע מזרקות המים בטבריה, שמשך אליו תיירים וקידם עסקים, טבע ב-2013 עקב עליית המפלס. "פרויקט מצליח הפך לגוש ברזל שמסתיר את החוף ואת יופייה של הכינרת"
זה אולי לא הנושא החשוב ביותר בדו"ח מבקר המדינה, אבל זוהי בהחלט דוגמה קלאסית לחלמאות ישראלית. אחד מפרקי הדו"ח שהתפרסם היום (ג') מתייחס למופע מזרקות המים שהוקם בשנת 2010 בנמל טבריה, הצמוד לטיילת בעיר. עלות הפרויקט "טיבריום" הייתה כ-7 מיליון שקל. המופע פעל מעט יותר משנתיים - מאוקטובר 2010 ועד ינואר 2013 - ובמרס 2013 טבע עקב העלייה במפלס הכינרת. מאז הושקעו כספים רבים נוספים בניסיון להציל את מה שנותר מהמתקנים והפרויקט, אך לשווא. במילות הסיכום מציין המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי כיום מדובר ב"גוש ברזל ענקי המסתיר את החוף ואת יופייה של הכינרת".
לדו"ח המלא על החלמאות בטבריה
עוד בדו"ח מבקר המדינה:
דו"ח המבקר: "חשש לפלילים" בטיסות נתניהו ומשפחתו במימון אנשי עסקים וארגונים
כך נלחמים ב-BDS: אין כוח אדם, יש מאבקי כוח
הכור בדימונה, המנהל שפרש והעסקה הבעייתית
"הציוד הישן לא מאתר סלמונלה וחומרים מסרטנים במזון"
בדואים, פצצת זמן: 8 שנים, וכלום לא קרה
המבקר על הבימה: "התנהלות פלילית, הישגים נמוכים, אין יעדים שיצדיקו את מעמדו הלאומי"
פרויקט טיבריום הוקם על ידי עיריית טבריה בתקופת ראש העיר הקודם, זוהר עובד במימון החמ"ת - החברה הממשלתית לתיירות. הוא הופעל באמצעות דוברה, שהוצבה על ארבעה עמודים שננעצו בקרקעית הכינרת. במופע הופעלו פעלולי מים, אפקטים של תאורה ופעלולי אש, ובאמצעות מגדל ההקרנה הוקרנו תמונות שונות על מסכי ענק. בשנתיים שבהן פעל המתקן התקיימו שלושה מופעים בכל ערב. סביב הפרויקט ובעקבות הפעלתו נפתחו עסקים שונים לרווחת תושבי העיר והתיירים, ולפי הדו"ח הוא "פעל בהצלחה רבה".
אבל במרס 2013, בעקבות עליית מפלס הכנרת ועקב פגעי מזג האוויר, טבעה המזרקה וביולי אותה שנה הוצבה מחדש. ואולם מאז טרם הופעל המופע מחדש ועקב כך, כותב המבקר, נגרמו נזקים תיירותיים, כלכליים וסביבתיים. סיור שקיים משרד מבקר המדינה ביולי 2015 בטבריה העלה כי אתרי תיירות לא מעטים בעיר "מוזנחים, ואין בהם טיפול מספיק בתאורה, בשילוט, בריצוף, באשפה ובגינון", צוין בדו"ח. "בלטה במיוחד ההזנחה של פרויקט מופע המים. במצב הקיים המזרקה היא אפוא בבחינת מפגע סביבתי של ממש".
ברשימת הליקויים העיקריים מציין המבקר יוסף שפירא כי כדי לקדם את טיבריום במהירות, עיריית טבריה והחמ"ת בחרו בחלופה שלפיה תוצב המזרקה על גבי דוברה בכינרת, ללא בחינה יסודית של מכלול ההיבטים הרלוונטיים לנושא, "ובלי שהוכן מסמך מקיף שבו מפורטים היתרונות והחסרונות של כל אחת מהחלופות". מהביקורת עולה כי הגורמים הרלוונטיים לפרויקט - העירייה, החמ"ת, רשות הספנות והנמלים, רשות הניקוז ונמל טבריה וכן מִנהלת הכינרת, התייחסו אל המתקן הנושא את המזרקה ככלי שיט, "אשר אינו נדרש לעמוד בכללי הבטיחות ובכללי התכנון והבנייה של מבנים".
עוד מצא המבקר כי במכרז להקמת הפרויקט לא ניתן ביטוי מפורש וברור להשפעה של שינויים במפלס המים בכינרת על המזרקה ועל הפעולות הנדרשות - הגבהה והנמכה של המזרקה, ובהמשך לא נקבע מי אמור לבצע את הפעולות ולשאת בעלות. כבר באפריל 2012 התברר כי עקב עליית מפלס הכנרת עלול להיגרם נזק למזרקה ולמערכות ההפעלה המותקנות עליה, ולכן יש צורך להגביה מיד את המזרקה. "חמ"ת ועיריית טבריה התמהמהו בטיפול בבעיה זמן רב ללא הצדקה, ורק לאחר כתשעה חודשים נחתמו הסכמים לביצוע עבודת ההגבהה, והיא החלה אפוא רק בעונת החורף. בזמן ביצוע העבודה התחוללה סערה גדולה בכינרת, והיא גרמה לעלייה נוספת של מפלס המים ולטביעתה של המזרקה", כותב המבקר.
החמ"ת התחייבה בהמשך לעוד 750 אלף שקל להרמת המזרקה ולקיבוע - אך ללא אישור של משרד התיירות, והיא חולצה וקובעה באפריל 2013. בשלב זה, התברר עוד, נעלמו שתי משאבות עיקריות של הפרויקט והן ככל הנראה הושלכו כפסולת. בהמשך התברר כי עלות שתי המשאבות עשויה להגיע ל-300 אלף שקל. בדצמבר 2013 הקצה משרד התיירות עוד 3 מיליון שקל לשיקום הפרויקט והפעלתו, אולם לא נעשה שימוש בכסף.
ברשימת ההמלצות קובע המבקר כי על מִנהל התכנון במשרד האוצר לבחון את אופן תפקודן של עיריית טבריה והוועדה המקומית במסגרת ההליכים למתן אישורים והיתרים להקמת הפרויקט. "עליו גם לבחון בהקדם, כשם שהומלץ בדו"ח מבקר המדינה משנת 2011, את המורכבות הכרוכה במצב שבו חברה עירונית היא היוזמת פרויקט בנייה", מציין המבקר.
הוא מוסיף כי "גם על הוולחו"ף ללמוד את פרטי המקרה, שכן מדובר בסוגיה העוסקת בלב תחומי העיסוק שלה. על משרד התיירות והחמ"ת להפיק את הלקחים ממקרה זה ולהקפיד שבהסכמים לביצוע ולתחזוקה של פרויקטים תיירותיים יעוגנו במפורש כל הפעולות וההיבטים הדרושים וייקבע, בין היתר, מי אחראי לביצוע הפרויקטים על כל מרכיביהם ומי יישא בעלות הביצוע והתחזוקה.
"ראוי שגם עיריית טבריה תפיק את הלקחים מהכשלים בביצוע הפרויקט, ותקפיד שבהסכמי התקשרות שונים שעליהם היא חותמת יעוגנו במפורש החובות והזכויות של כל הצדדים להתקשרות. על משרד התיירות לברר ביסודיות את הנסיבות שבהן התחייבה החמ"ת לממן את העבודה לשיקום המזרקה ללא אישורו, ולנקוט את הצעדים המתחייבים על מנת שמקרה כזה לא יישנה". המבקר שפירא מוסיף עוד כי על עיריית טבריה ונמל טבריה לנקוט בהקדם את הפעולות הדרושות לקיום התנאי באישור שנתן הנמל להצבת המזרקה, ולפיו יש למשות את הדוברה מהמים בתוך חודשיים מיום הפסקת הפעלתו של הפרויקט.
תגובות
ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "הרשות המקומית היא שצריכה לתחזק את המתקנים. למרות זאת, ועוד טרם פרסום הדו"ח, קיים המשרד חקירה מטעמו והשהה כל השקעה בשיקום הפרויקט עד לבירור נסיבות המחדל. משרד התיירות רואה בטבריה אחת מערי התיירות המרכזיות בישראל, שיש לפעול למימוש הפוטנציאל התיירותי הרב שבה. בהמשך ליישום מסקנות דו"ח המבקר, יש כיום הוראות ברורות לגבי ביצוע הפרויקטים, שנבחנים ומפוקחים מול העירייה ומול החברה הממשלתית לתיירות, ותחזוקתם העתידית מובטחת, כדי שאירוע מסוג זה לא ישנה באף פרויקט ברחבי הארץ".
מעיריית טבריה נמסר בתגובה: "מאז כניסתו של ראש העיר הנוכחי יוסי בן דוד לתפקיד, הוא פעל מול הגורמים הרלוונטיים על מנת לפתור את המחדל, שלא נעשה בתקופתו. לצערו, טבריה נמצאת בין הפטיש לסדן במחלוקות שבין משרד התיירות לחברה הממשלתית לתיירות ובינתיים העניין פוגע בתיירות בעיר. ראש העיר קורא לצדדים להתייחס במלא הרצינות לדו"ח המבקר ולפעול לפתרון הבעיה באופן הזריז ביותר. התכנון המפורט והתקצוב הושלמו לפני כ-8 חודשים וטבריה בהמתנה עד להסדרת היחסים בין משרד התיירות לבין החמ"ת".
לפנייה לכתב/ת 
