"הציוד הישן לא מאתר סלמונלה וחומרים מסרטנים במזון"

תמונת מצב קשה לגבי מצב הפיקוח על המזון בדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ג'). המבקר מתריע בדו"ח מפני סכנה ממשית לבריאות הציבור.

לדבריו, הפיקוח על תחום המזון בישראל נעשה בידי גורמים רבים, היוצרים ריבוי תקנות ונהלים, מה שגורם להגדלת העלויות, ייקורן וליישום הנחיות שעלולות לסכן את בריאות הציבור.

כך לדוגמה, במחלבה מסוימת היו בעיות תברואה קשות בייצור החלב ובאחסונו, לאחר שנמצאו חרקים ברחבי המפעל ועובש במקום האחסון. משרד החקלאות החליט לשלול מהמחלבה את היתר הייצוא, אך משרד הבריאות לא ביטל את רישיון היצרן והתיר לה לשווק את המוצרים לשוק המקומי.

במשך שנים נעשו ניסיונות להסדיר את הפיקוח בכל הקשור לשרשרת הטיפול במזון בין המשרדים הנוגעים בדבר. בשנים האחרונות נעשו גם ניסיונות להקמת רשות לאומית למזון, שעיקר תפקידה לרכז את סמכויות הפיקוח והאכיפה, ולגבש את המדיניות בכל הקשור לתחום המזון, אך כל הפעולות אלו לא צלחו.

דו"ח המבקר בשנים קודמות

למה אין פיקוח על מצב בריאות השיניים בישראל?

המבקר: "חומרים רעילים ומסוכנים בביצים בישראל"

המבקר: בדיקות בטיפת חלב לא מבוצעות כמו שצריך

"בישראל מתירים למכור עופות נגועים בסלמונלה"

לדברי המבקר, עבודת המעבדות אינה יכולה להתבצע כראוי. "למעבדות לבריאות הציבור ולמעבדות הפרטיות בישראל אין יכולת לבדוק אם במוצר מזון כלשהו יש חיידקים ורכיבי מזון מסוימים שחלקם מסוכנים ואפילו מסרטנים".

המבקר טוען עוד שהיה צורך לאסור מכירת מוצרי בשר המכילים את חיידק הסלמונלה. "יש ארצות שאינן מתירות לשווק כלל עופות הנגועים בסלמונלה כמו ארה"ב, דנמרק ושבדיה ואילו בישראל מתירים לשווק עופות הנגועים בזנים שונים של סלמונלה".

המבקר מציין עוד כי על אף שבשנת 2013 אותרו בישראל כ-8,000 איש הנגועים בחיידק קמפילובקטר – חיידק הפוגע ברירית המעי וגורם לכאבי בטן עזים ושלשולים - לא בחן משרד הבריאות את הדרישות הקיימות בנושא ולא קבע דרישה למצוא קמפילובקטר במזון ולא מתבצע שום ניטור. "אין יכולות לאתר רעלנים במזון שיכולים לגרום שלשולים קשים, הקאות ואף מחלות", אומר המבקר. 

המבקר מותח ביקורת קשה גם על מצבן הפיזי של המעבדות. "התשתית של המבנים, החדרים והציוד שבהם פועלות ומשתמשות מרבית מעבדות בריאות הציבור של המשרד נמצא לקוי. במעבדות יש מכשור רב יקר ערך שחלקו נרכש לפני שנים רבות ואף לפני 40 שנה, והפעלתו מלווה בתקלות רבות.

"בחמש המעבדות לבריאות הציבור יש ליקויים פיזיים, חלקם בטיחותיים. מצבה הפיזי של המעבדה בבאר שבע ירוד ביותר, והוא עלול גם לסכן את העובדים; בתל השומר הוצבו בקומת המרתף שהגישה אליו חופשית, מקררים רבים שמאוחסנים בהם וירוסים. בתקרת המרתף יש צינורות של ביוב, מים וכו', כשהם חשופים וחלודים, ועל הרצפה יש סימני נזילה.

המבקר מסביר כי במקרה של חבלה או נזילה או הצפה, קיים סיכון לפיזורם של הווירוסים המאוחסנים במקררים. על פי הדו"ח, למשרד אין תוכנית מעשית שמלווה בתקציב מתאים לשיפור מצבן של המעבדות.

הבדיקה לא יכולה לאתר חיידקים וגורמים מסכנים(צילום: shutterstock)

עיכוב בשחרור של מזון המיובא מחו"ל

על פי הדו"ח, בין השנים 2007-2001 פעלו חמש ועדות שמינה משרד הבריאות. כולן המליצו על ארגון מחדש של המעבדות לבריאות הציבור וההמלצה העיקרית של הוועדה מ-2007 הייתה לאחד את רוב פעילותן במעבדה מרכזית אחת.

אולם עד מועד סיום הביקורת לא נעשה שום שינוי. "עתיד המעבדות לוט בערפל ומבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלות משרד הבריאות בעניין זה", נכתב בדו"ח.

המבקר מציין לרעה גם את ההתנהלות בנושא ייבוא מזון מחו"ל. כך למשל, מזון שהגיע לנמל חיפה התעכב בשחרור מהנמל במשך שבוע במקום 24 שעות ובעקבות כך העבירו יבואנים רבים את מכולותיהם לנמל אשדוד על אף שמשרדיהם נמצאים בצפון הארץ.

המבקר טוען שרשימת מוצרי המזון שמשרד הבריאות הגדירם כ"מוצרים רגישים" - חלב, בשר, דגים ארוכה בהרבה מרשימת המוצרים הרגישים במדינות מפותחות אחרות ולכן יש עיכוב בשחרור שלהם לישראל וששירות המזון משנה את נהליו ולעתים קרובות ואין ליבואנים מספיק זמן להיערך לשינויים.

"משרדי הממשלה הנוגעים בדבר - משרדי הבריאות, החקלאות, הכלכלה והאוצר - צריכים לפעול בנחישות יתרה כדי שתושבי ישראל יזכו למזון שאיכותו אינה מוטלת בספק. על משרד הבריאות להקטין את נטל הבירוקרטיה ולהקל על היצרנים והיבואנים, ולוודא כי המעבדות לבריאות הציבור יפעלו בסמכות, ביעילות, במקצועיות ומתוך שיפור מתמיד", אומר המבקר.

המעבדות הרפואיות קורסות

בתוך כך מתייחס המבקר גם לקריסת המעבדות הרפואיות במערכת הבריאות כפי שנחשף לראשונה ב ynet. "קיימת מצוקת כוח אדם במעבדות, יש קושי לגייס כוח אדם מתאים במקצועות המיקרוביולוגיה, הפתולוגיה ובנקאות הדם, וכן כ-50% מעובדי המעבדות הרפואיות באותם בתי חולים הם מעל גיל 55", קובע המבקר.

הוא מוסיף כי בשל כך, בתוך שנים מספר יהיה צורך בקליטת עובדים חדשים במקום אלו שיפרשו. לדברי המבקר המדינה, סוגיות המחסור בכוח אדם והיעדר עתודות כוח אדם ידועות למשרד הבריאות כבר שנים, אולם הוא לא דן בסוגיות אלה, לא בחן את השפעותיהן ולא פעל לפתרונן תוך עידוד ותמרוץ ללימוד המקצוע.

עוד קובע המבקר כי המעבדות המיקרוביולוגיות, האחראיות לניטור זיהומים, לא פעלו אחרי השעה 20.00 בניגוד להמלצות היחידה לבקרת זיהומים שהוגשו למנכ"ל משרד הבריאות. לדבריו מדובר בסיכון חיי חולים.

בעקבות הפרסום ב-ynet: יוקם צוות בדיקה למצב המעבדות

עיכוב של 12 שעות במסירת תוצאות בדיקות

"ברוב בתי החולים בארץ אין קריאה ודיווח של תוצאות במעבדות למיקרוביולוגיה מהשעה 20.00 בערב עד 8.00 בבוקר למחרת", נכתב בדו"ח. "כתוצאה מכך, ייתכן שיהוי של 12 שעות במתן טיפול מתאים לחולה, דבר שעלול לפגוע בבריאותו ואף לסכן את חייו" .

זהו אינו השיהוי היחיד במתן תוצאות מעבדה בבתי החולים. "משרד הבריאות לא קבע תקן מחייב לפרק הזמן המרבי למסירת תוצאות בדיקות, הן רגילות והן דחופות, וכל בית חולים קבע פרק זמן כזה לעצמו", נכתב בדו"ח.

המבקר מטיח את האשמה על הליקויים הקשיים במשרד הבריאות וקובע כי "המשרד אינו פועל לעדכון של תהליכי העבודה במעבדות שיביאו לייעולן ומיצוי משאביהן, הנמצאים במחסור".

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים, והמיקרוביולוגים, ומנהלת מוקדי דגימות מעבדה במרחב דרום וסורוקה אומרת בתגובה: "הדו"ח הוא כתב אישום קשה החושף כיצד התעלמו משרדי הבריאות והאוצר מקריסתן של המעבדות הרפואיות תוך סיכון חיי אדם".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "החוק להגנת הציבור שאושר בכנסת ב 2015, נותן מענה לסוגיות ביזור גופי הפיקוח ומאחד את כל החקיקות תחת הגדרה "חקיקת המזון".

"הרפורמה בפיקוח על המזון הרגיל המוגנת בחוק החדש עתידה לקצר את זמני שחרור המשלוחים מתחנות ההסגר. רשימת מוצרי המזון הרגישים בישראל נקבעה על בסיס עקרונות ניתוח סיכונים המותאם לישראל כמקובל בכל מדינות העולם המערבי.

"לגבי בדיקות מעבדה: שירות המזון הארצי בשיתוף פעולה עם מעבדות בריאות הציבור פועלים למיפוי צרכים ויכולות מעבדתיות בהתאם להתפתחויות אשר החלו במהלך 2016.".