"שחקנים חוששים להתלונן על הבימה"
מבקר המדינה תקף את התנהלות התיאטרון הלאומי, ואמנים טוענים שהבימה אכן פגע בשכר ובזכויות שלהם. "התיאטרון הרפרטוארי הוא שוק קטן, ורוב השחקנים מעדיפים להיות חכמים ולא צודקים. הם לא יעזו להתלונן", אומר באולפן ynet מי שמייצג רבים מהם. צפו בראיון
"במהלך השנים האחרונות פנו אליי לא מעט שחקנים, חלקם פרילנס, חלקם עובדים של הבימה, עם תלונות רבות על הפרת הזכויות שלהם, על הלנות שכר שיטתיות, על הפרות הסכמים ועל שינוי חד צדדי של תנאי העסקה", כך מספר עו"ד ברק בר-שלום, מי שמייצג רבים מהשחקנים שנפגעו מהנהלת תיאטרון הבימה, לפי דו"ח מבקר המדינה, שמתח היום (ג') ביקורת חריפה על התיאטרון.
"הבעיה היא לא רק בהפרת הזכויות, אלא בחשש של השחקנים להתלונן או לצאת נגד התיאטרון - הם מפחדים שאם יעזו להתלונן אז יפגעו בהם בצורה כזו או אחרת", מעיד עורך הדין, "שחקנים לא רוצים להיות מתוייגים כבעייתיים. התיאטרון הרפרטוארי הוא שוק קטן, ורוב השחקנים מעדיפים להיות חכמים ולא צודקים".
בר-שלום מעיד כי מדובר בלא מעט שחקנים, שרובם ביקשו עד היום לא להזדהות, אבל מציין כי אחד הסיפורים הידועים היה של עידית טפרסון: "זה באמת היה סיפור חריג בחומרתו. תיאטרון הבימה החליט לשנות את תנאי העסקה של טפרסון באופן חד צדדי, וכשהיא התנגדה ואמרה שזה לא חוקי, הבימה הפעילה לחץ פסול והלינה לה שכר בצורה מכוונת כדי לגרום לה לוותר על זכויותיה. אז פנינו לבית משפט וזכינו בפסק דין שנקבעו בו קביעות מאוד חמורות על התנהלות הבימה. בין היתר נקבע כי הבימה נהגה בכוחניות וכי הופעל לחץ בלתי הוגן".
"לצערי הבימה לא השכילה להבין שאולי המשאב החשוב ביותר שיש לתיאטרון הוא השחקנים, ושחייבים להתנהג אליהם בצורה הולמת", מוסיף בר-שלום. "אני מקווה שהדו"ח הזה יוכל לשפר את המעמד של השחקנים, גם מבחינת זה שלא יחששו ויעמדו על הזכויות שלהם, וגם מבחינת הבימה - שיבינו שיש להם מעמד מחייב - תיאטרון לאומי נדרש ממנו לעמוד בסטנדרטים ראויים לפחות כמו כל מעסיק ציבורי אחר".
מתיאטרון הבימה התקבלו הדברים הבאים בתגובה: "יודגש - הבימה עמד בכל התחייבויותיו מתוקף הסכם ההבראה, ואף סיים את כל שלוש השנים האחרונות ברווח תפעולי. בשל חרב הסגירה אשר היתה מונפת מעל צווארו, נאלץ התיאטרון לנקוט לעתים בצעדים דרסטיים שיצרו עיכוב מאולץ במועד העברת תשלומים לגופים שונים, אך אלה הוסדרו לאחר זמן קצר, כמתחייב, כולל הריביות הנדרשות, וזכויותיו של אף שחקן ועובד לא נפגעו. יודגש כי הדאגה לעתיד התיאטרון שעמדה על כף המאזניים באותם ימים, והדאגה לשלם בזמן ולפני הכל את משכורות מאות השחקנים והעובדים שלנו, הן שעמדו לנגד עינינו ולו היינו נדרשים לכך שוב, היינו מקבלים את אותה החלטה גם עתה. החלטה זו וכל ההחלטות הניהוליות נעשו תוך ליווי צמוד של החשב המלווה מטעם משרד האוצר שהינו מורשה חתימה ושל רואה החשבון שכפוף למשרדי האוצר והתרבות."
