דואר ישראל תפצה שולח ב-2,100 שקל
פקידת דואר אמרה לאריאל שהאופן בו ארז טאבלט למשלוח הוא תקין ואף הציעה לו ביטוח. החבילה אבדה ונמצאה אחרי כחודשיים, אך הוחזרה לאריאל במקום להגיע לנמען בארה"ב והטאבלט - נפגם. ביהמ"ש הכריע: החברה תפצה אותו על שווי הטאבלט, אך לא על עוגמת הנפש
טורטרתם על-ידי הדואר ונגרם לכם נזק? אפשר לתבוע: אריאל תבע את דואר ישראל בבית-משפט לתביעות קטנות בחיפה על סך של 2,977 שקל, בגין נזק שנגרם לטאבלט ששלח באמצעות דואר ישראל לארה"ב.
הטאבלט לא הגיע לנמען ואחרי חיפוש וחקירה בעניין, החבילה נמצאה והוחזרה לשולח, שגילה לצערו שהטאבלט לא תקין ולא עובד כלל. השופטת תמי לוי יטח קבעה לו פיצוי של 1,700 שקל ו-400 שקל החזר הוצאות משפט.
האריזה מתאימה + שילם על ביטוח וזה לא עזר
לטענת התובע, הטאבלט נמסר למשלוח (עבור נמען שממוקם בארה"ב) כשהוא ארוז בנרתיק פלסטיק ובמעטפת דמויית עור. הוא הכניס אותו למעטפה שהכילה "שקית של בועות אוויר אשר היוותה שכבת מגן נוספת לטאבלט", כך נכתב בפסק הדין.
התובע הציג את תכולת המעטפה בפני פקידת דואר ישראל וזו אישרה לטענתו כי האריזה מספיקה ולא ביקשה אריזת מיגון נוספת כלשהי. באותו מעמד, הציעה פקידת הדואר לתובע לרכוש כיסוי ביטוחי עבור משלוח הטאבלט. התובע שילם את עלות הכיסוי הביטוחי.
המשלוח נשלח והנמען בארה"ב קיבל הודעה כי החבילה הגיעה לסניף הדואר, אך כשהגיע לאסוף אותה, התברר לו שהיא נעלמה. "מקץ חודשיים לערך, לאחר שנערכה חקירה לאיתור המשלוח, הוחזרה החבילה לידי התובע, אז התברר כי הטאבלט לא נדלק והמסך חשוך", נכתב.
דואר ישראל: יש לנו פטור מפיצוי על נזקים שנגרמו מאריזה לא מתאימה
חברת דואר ישראל טענה להגנתה כי היא פועלת על פי חוק הדואר ותנאי אחריות רשות הדואר למשלוח דברי דואר בשירות הבינלאומי.
בסעיף 5.2 במסמך שכותרתו "תמצית תנאי משלוח בשירות EMS". ניתן פטור מנזק שנגרם כתוצאה מהחלטת המכס ו/או במקרה של אריזה לא מתאימה ו/או נזק שנגרם באשמת השולח או הנמען. לטענת הדואר החברה אינה מפצה בעבור נזקים עקיפים, לרבות אי פיצוי בגין דמי המשלוח ששולמו.
החברה אף מסרה שבדקה את טענותיו לגבי תקלה במכשיר. "התברר כי המכשיר משומש, ללא סימני נזק (שבר), ולא נארז כנדרש על מנת שיעמוד בטלטולי הדרך. משכך, קבעה הנתבעת כי אין לה כל אחריות לנזקי התובע", כך טענה.
ולמה לטענת הדואר המשלוח חזר לשולח? מבירור שערכה עולה כי ניסו למסור לנמען את הטאבלט 3 פעמים. לאחר תקופת המתנה, המשלוח הוחזר לישראל בטענת "לא נדרש", קרי שהנמען לא הגיע לקחתו. המשלוח נמסר בחזרה לתובע ב-26 בנובמבר 2011.
התובע הציג הוכחה: המשלוח הוא זה שנעלם, לא הנמען
השופטת קיבלה את טענות התובע. בין היתר משום שהציג בפניה תצהיר שהגיש הנמען בדבר אי קבלת דבר הדואר ובקשת הנמען לאתרו. התצהיר מלמד כי "המשלוח לא התקבל בידי הנמען, לא מפאת אי דרישתו ע"י הנמען, כפי שטוענת הנתבעת, אלא מאחר והמשלוח לא אותר בחו"ל. ביוזמת התובע והנמען נערכה חקירה לשם איתור המשלוח, בשיתוף פעולה עם רשות הדואר בארה"ב".
השופטת כתבה כי "תמוה בעיני כי אין כל תיעוד לעניין זה במרשמי הנתבעת, עליהם היא מסתמכת ומבססת הגנתה. "למותר לציין כי יש משמעות לעובדה כי המשלוח לא המתין בסניף הדואר משך מספר שבועות עד לדרישתו על ידי הנמען (כנטען על ידי הנתבעת), אלא לא אותר משך תקופה ארוכה, ורק בחלוף כחודשיים הושב ארצה. ככל שהמשלוח עבר 'גלגולים' והעברות רבות יותר, ולא ברור באילו תנאים הוא הוחזק, ברי כי המשלוח הועמד בסיכון יתר להינזק יותר מאשר משלוח אחר אשר היה מגיע ליעדו במועד".
אם הפקידה הציעה ביטוח - היא ודאי חשבה שהאריזה מתאימה
השופטת קיבלה את טענת התובע לפיו הפקידה אישרה כי האריזה תקינה. "התנהלות פקידת הנתבעת, אשר אישרה את עטיפת הטאבלט, בשילוב עם הצעתה לרכישת כיסוי ביטוחי, מחייבת אותנו למסקנה לפיה על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו לטאבלט, בהתאם לכיסוי הביטוח שנרכש", כתבה.
עוד כתבה כי לא יתכן שפקידת הדואר תסבור שהמשלוח לא ארוז כנדרש ובכל זאת תציע ללקוח לרכוש כיסוי ביטוחי, זאת בעוד שידוע לה שאם המשלוח ינזק - הלקוח לא יפוצה אם ארז את המשלוח לא טוב. אם הפקידה היתה חושבת שבאריזת המשלוח נפל דופי, אזי היה עליה להימנע מלהציע לו לרכוש כיסוי ביטוחי שלעולם לא יוכל להיפרע ממנו. עקב כך המסקנה היא שהפקידה לא חשבה שנפל דופי באריזה ולכן הציעה לו לקנות כיסוי ביטוחי.
"במצב דברים זה, לא ניתן לאפשר לנתבעת להעלות טענה בדבר רשלנות התובע באריזת המשלוח, שעה שנציגתה שלה, אישרה אופן המשלוח ולא העלתה כל טענה ביחס לאריזה לקויה ו/או היעדר כדאיות ברכישת כיסוי ביטוחי בשל כך", כתבה השופטת.
בנוסף על כך, אם היה פגם באריזה הנזק היה שבר או סדק חיצוני, ברם, הנזק שנגרם בפועל שונה ויתכן כי קשור להיעלמות הטאבלט ולהימצאותו בתנאים בלתי מתאימים, כגון: בתנאי קור או חום או רטיבות קיצוניים, שהיו עשויים לגרום לתקלה המתוארת לפיה הטאבלט אינו שבור ואולם אינו נדלק יותר. השופטת גם דחתה את טענת הדואר שהנזק נגרם על-ידי המכס שכן אין הוכחה שהחבילה נפתחה בכלל על-ידי המכס. אין עליה חותמת או אסמכתא אחרת מהמכס.
כיוון שהטאבלט נרכש תמורת 588.49 דולר ונגרם נזק לנרתיק הקשיח של הטאבלט שעלותו 119 שקל, אבל אלה מוצרים משומשים, השופטת אמדה את שווים של הטאלבט והנרתיק בסך של 1,700 שקל.
דואר ישראל תשלם לתובע סכום זה תוך 30 יום, בתוספת הוצאות משפט של 400 שקל. השופטת דחתה את דרישות התובע להחזר הוצאות המשלוח ופיצוי בגין עוגמת נפש "בהיותם של נזקים אלו נזקים עקיפים שאינם ברי כיסוי על פי תנאי הכיסוי הביטוחי שנרכש, ונוכח הוראות חוק הדואר וההודעה החלה על הנתבעת".
לפנייה לכתב/ת 
