אחרי יותר מ-80 שנה: אם ובתה התאחדו
איילין ואגנר מוויסקונסין, היום בת 100, נאנסה בגיל 16 ונכנסה להריון. הוריה הכריחו אותה לשלוח את התינוקת לאימוץ - ומאז חלפו 83 שנה. היא מעולם לא סיפרה לילדיה על האונס או על קיומה של אחות נוספת, עד שקיבלה טלפון מפתיע: "שלום, אימא". "חשבתי שהיום הזה לעולם לא יגיע", סיפרה
איילין ואגנר, אמריקנית בת 100, נאלצה לשלוח את בתה התינוקת לאימוץ לאחר שנכנסה להריון בגיל 16 בלבד בעקבות אונס. לאחר יותר מ-80 שנה הצליחו השתיים סוף כל סוף להתאחד. "רק רציתי לדעת שהיו לה חיים טובים ושלא ניצלו אותה", סיפרה האם הנרגשת, שהפגישה לראשונה בין בתה לבין שני אחיה הצעירים. העיתון "שיקגו טריביון" חשף השבוע את הסיפור המדהים.
ואגנר הותקפה בקיץ של 1932 בעיר מונרו שבוויסקונסין בזמן שהלכה לביתה מהספרייה. היא צעדה יחד עם חברה, והשתיים נתקלו בשני בחורים צעירים. אחד מהם הציע ללוות את ואגנר בקיצור דרך בפארק כדי שתספיק להגיע לביתה לפני 10 בערב, כפי שהתבקשה על ידי הוריה. אותו צעיר אנס את ואגנר כאשר היו לבדם.
היא מעולם לא ראתה שוב את הצעיר שאנס אותה והכניס אותה להריון, וניסתה להסתיר את הסיפור למשך כמה שיותר זמן מהוריה. כשגילו, שלחו הוריה את ואגנר למוסד במילווקי שבו נערות מוסרות את ילדיהן לאימוץ, וכך עשתה גם היא מיד עם לידת בתה באפריל 1933. אותה ילדה היא היום דוריאן האמאן, בת 83, ששוחחה לראשונה בחייה עם אמה בחודש שעבר. "התקשרתי ואמרתי, ''שלום, אימא'", סיפרה.
"בימים ההם, זו הייתה בושה כל כך גדולה", הוסיפה ואגנר בעצב. "זו הייתה תקופה בודדה מאוד".
ילדיה לא ידעו שיש להם אחות גדולה
ואגנר ילדה את בתה ב-15 באפריל, 1933, וקראה לה בברלי אן. התינוקת נשארה במוסדות רווחה בוויסקונסין במשך שנתיים לפני שג'ורג' ודורותי שמידט, זוג ממילווקי שכבר אימץ ילד בעבר, אימץ גם אותה. ואגנר ראתה שוב את בתה לרגע קצר בבית המשפט במהלך תקופת אימוצה של התינוקת.
האמאן, עם זאת, תמיד ידעה שהיא נשלחה לאימוץ. בהמשך חייה למדה בקולג' למשך שנתיים, התחתנה שלוש פעמים, והביאה לעולם שלושה ילדים. יש לה גם שלושה נכדים.
פוסטר הצליחה למצוא מודעת אבל של אחיה של ואגנר באינטרנט, שבה גם צוין שמה של ואגנר בקרב בני המשפחה שהותיר האח אחריו. פוסטר צלצלה למספר הטלפון שהיה רשום במודעה – וואגנר היא שענתה.
"רציתי לדעת שהיא בסדר ולא ניצלו אותה"
"עדיין כל כך קשה להאמין שבגילי, אמי הביולוגית עדיין בחיים", אמרה האמאן ל"שיקגו טריביון". "יש לי צמרמורות ועור ברווז בכל הגוף כשאני חושבת על זה". ואגנר חשבה בהתחלה שמדובר במתיחה או הונאה, אך השתכנעה כאשר פוסטר חשפה בפניה את כל הפרטים שידעה על האימוץ – לרבות השם שניתן להאמאן עם לידתה, בברלי אן.
האם והבת שוחחו בטלפון כמה פעמים, ונפגשו לראשונה פנים מול פנים ב-25 באפריל. "רק רציתי לדעת שהיא בסדר, שהיו לה חיים טובים ושהיא לא נוצלה", אמרה ואגנר לעיתון.
האמאן נסעה עם בעלה לעיר מונרו, ובפגישתה הראשונה עם אמה דיברה איתה במשך שעתיים וחצי. השתיים הבחינו בכך שלשתיהן יש תספורת דומה יחסית, ושתיהן חובבות גולף ואף המשיכו לשחק גם אחרי גיל 80. ואגנר סיפרה לבתה על הנסיבות שהובילו ללידתה, והסבירה מדוע נאלצה לשלוח אותה לאימוץ.
השתיים נפגשו שוב גם ביום האם, ובאותו יום פגשה האמאן לראשונה את שני אחיה הצעירים. ואגנר ניצלה את ההזדמנות לספר לראשונה בחייה למשפחתה על האונס שעברה. השבוע התכנסה שוב המשפחה כולה כדי לחגוג את יום הולדתה ה-100 של ואגנר.
לפנייה לכתב/ת 
