ננו-רפואה - ככה נלחמים במחלת הסרטן
פרופסור רונית סצ'י-פאינרו, ראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה באוניברסיטת תל-אביב, פיתחה יחד עם צוות חוקרים נשא ננו-מטרי שמסוגל לאבחן ולטפל בגידולים סרטניים בצורה אפקטיבית, פחות פולשנית וללא תופעות לוואי. אז איך זה עובד ומתי יתחילו להשתמש בפיתוח? ריאיון
בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
למהפכה הננו-טכנולוגית יש כבר עכשיו יישומים שמבטיחים פתרונות אפקטיביים בכל תחומי החיים. בין היתר, צוברת תאוצה הננו-רפואה, כתחום מתפתח שביכולתו להגדיר מחדש את האופן שבו אנו חווים ומכירים את הגוף שלנו. פרופסור רונית סצ'י-פאינרו, ראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה באוניברסיטת תל-אביב, פיתחה יחד עם צוות החוקרים שלה נשא ננו-מטרי שמסוגל לאבחן ולטפל בגידולים סרטניים בצורה אפקטיבית, פחות פולשנית וללא תופעות לוואי.
"הנשאים שפיתחנו הם בגדלים שבין 20 ל-200 ננו-מטר", מסבירה סצ'י-פאינרו, "והם בעצם סוחבים על גבם קוקטייל של תרופות שאותן הנשא משחרר בו זמנית. הדבר הזה יוצר אפקט של סינרגיה, מכיוון שכשהתרופות הללו מגיעות יחד אל הגידול הן עובדות בצורה יותר יעילה. הדבר השני שהוספנו, הוא מעין חיישן שמאיר באור פלורסנטי ברגע שהוא מגיע לגידול, כך שאני אפילו לא צריכה לדעת איפה הוא נמצא".
סצ'י-פאינרו מציינת כי הנשא מסוגל לאתר בכוחות עצמו את האזור החולה, משום שגידול סרטני מאופיין בכלי דם חדשים שנוצרים על מנת להזין אותו. "כלי הדם האלה הם חריריים, והנשא שלנו בעצם מטייל במערכת הדם כך שהוא לא נכנס לשום איבר ומצליח לצאת רק באמצעות כלי הדם הללו. ברגע שאותר הגידול צריך משהו שישחרר את התרופות ויפעיל אותן, אז מצאנו כל מיני גורמי הפעלה, חלבונים מסוימים שנמצאים בריכוז גבוה בגידולים סרטניים, והם משמשים מעין מתג הפעלה שמשחרר את התרופות".
זה אומר שבעתיד נוכל לאבחן גידולים סרטניים באמצעות הנשאים הללו?
"זה פחות מתאים עבור אנשים שהם בריאים לחלוטין. אבל בהחלט יכול להיות שבשלב מסוים, כמו שיש בדיקת ממוגרפיה וקולונוסקופיה, הדבר יהיה אפשרי מגיל מסוים ועבור אוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה, עבור חולים שרוצים לבדוק אצלם גרורות או למקרים של מעקב אחרי ניתוח", היא אומרת.
לדבריה, האבחון המוצע באמצעות הנשא, אמור להיות רגיש יותר, לחסוך הדמיות רדיו-אקטיביות ולהיעשות בדרך פחות פולשנית. גם במצבים של ניתוח, הרי אחת הבעיות הכי קשות של מנתחים זה לדעת איפה הגבולות ומתי להפסיק לחתוך. כשמסירים גידול, יש את הגוש הסרטני הברור, אבל תמיד לוקחים עוד קצת מהקצוות כדי לוודא שהגבולות נקיים מתאים סרטניים. תחשבי על סיטואציה שבה מנתח יכול לראות בזמן אמת שהכל נקי, וכך למנוע גידולים רדומים שאין שום דרך לדעת מה יכול לעורר אותם".
לאנג'לינה ג'ולי זה כבר לא יעזור
פרופ' סצ'י-פאינרו מסבירה שהשלכות הפיתוח של הנשא הננו-מטרי עשויות להיות משמעותיות מאד עבור החולים, ולהצעיד אותנו לשלב הבא בתחום שמשלב בין טיפול ואבחון.
"אם נחשוב מאה שנה אחורה, לפני שהומצאה האנטיביוטיקה, איך ידענו שיש לנו זיהום ביד? היא נהייתה אדומה, התנפחה, האזור היה חם, וכל מה שהיה לנו להציע זה לקטוע את האיבר. במובן מסוים, שם אנחנו נמצאים היום בכל הנושא של קבוצות סיכון, ממש כמו במקרה של אנג'לינה ג'ולי. היא נשאית של גן סרטן השד, אז כצעד מונע היא הסירה את השדיים, וזה נשמע לנו כמו פתרון הגיוני. אבל אם נגיד היום למישהו לקטוע את היד בגלל זיהום, זה יישמע פרימיטיבי".
"הפניצילין מאפשר לנו לא לדעת איפה נמצא הזיהום, אנחנו פשוט צורכים אנטיביוטיקה דרך הפה והיא כבר מטפלת לנו בחיידקים. זה אמנם קצת עתידני, אבל לשם אני רוצה להגיע עם הפיתוח הזה".
באיזה שלב אתם נמצאים עם הפיתוח?
"הצלחנו להוכיח היתכנות עם חיות מעבדה, עם עכברים. כמה זמן ייקח לנשא הננו-מטרי להיות בשימוש? זו שאלת מיליון הדולר. מוכרחים להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסא כדי להביא את הדברים האלה, שנראים נהדר במעבדה, למצב של תרופה שעברה את שלושת שלבי הניסוי הקליני - הוכחת בטיחות, יעילות והשוואה ליתר התרופות הקיימות עבור אותו מתווה.
סצ'י-פאינרו מבהירה כי כ-90 אחוזים מהתרופות שמגיעות לשלב השלישי יוצאות מהמשחק. "אנחנו מדברים על אחוז מאד קטן של תרופות שמצליחות לעבור את כל התהליך הזה".
יש כבר התעניינות קונקרטית של חברות תרופות?
"אנחנו מדברים עם כמה חברות במקביל, אם זה לכיוון של הדמיה, לכיוון של טיפול או לכיוון משולב. גם כבדיקות סקר וגם לטיפול ממוקד, שהמטרה שלו היא להתקיף את כל האינטראקציות שבין הגידול הסרטני לבין הגוף המארח".
גם בתחום של ננו-רפואה, נדמה כי הגישה המולטי-דיסציפלינארית היא זו שמצליחה להוליד חדשנות אמיתית ולספק מענה ממשי על הצרכים הטיפוליים של חולי סרטן. "אצלי במעבדה יש למעלה מ-20 אנשים", מספרת סצ'י-פאינרו, "מאסטרנטים, דוקטורנטים, פוסט-דוקטורנטים וחוקרים שכבר עברו את כל המסלול הזה. הם מגיעים מרקע מאד מגוון, מביולוגיה, כימיה, ביו-אינפורמטיקה שזה שילוב בין ביולוגיה למדעי המחשב, וכמובן מרפואה היות ואנחנו עובדים בצמוד למנתחים".
לדבריה, תהליך עבודת הצוות בעצם מתחיל ממיטת החולה, עובר למעבדה ואז חוזר שוב אל החולה. "אנחנו מגיעים לחדרי ניתוח, מקבלים נתח מגוש סרטני שהוצא מחולה, ותוך פחות משעה אנחנו כבר איתו במעבדה. בגידול סרטני יש בממוצע בין 30 ל-50 אחוזים של תאים סרטניים, היתר הם תאי תמך, כלי דם, רקמות חיבור ומערכת חיסונית שהגידול מגייס מהגוף המארח. לכן כשאנחנו מקבלים נתח כזה אפשר להסתכל עליו בצורה תלת מימדית, לבדוק עליו חומרים שונים ולגלות מטרות חדשות".
"כל זה מנוהל יחד על ידי כל מי שנמצא במעבדה, זה לא תמיד פשוט מפני שכל אחד מאיתנו מדבר בשפה קצת אחרת, והיינו צריכים למצוא שפה משותפת. אבל אני כבר עשר שנים באוניברסיטת תל אביב - המציינת בימים אלו 60 שנות מדע, וזה עובד טוב. בסופו של דבר, הדיאלוג המולטי-דיסציפלינרי מוכרח להתקיים כדי שנוכל לקבל תרופות טובות יותר ויעילות יותר".
