הזיכרון נפגע, מערכת החיסון יורדת: מה קורה כשאנחנו כועסים
על ההורים שלנו, הילדים, בן הזוג או המצב הפוליטי. יש מספיק סיבות שאפשר לכעוס בגינן, אבל כולן לא רק שלא מובילות לכלום, הן גם גורמות לנו לנזקים בריאותיים חמורים. מה קורה לנו בגוף כשאנחנו כועסים, והאם אורח חיים רגוע יותר יכול לתקן את הנזק? פסיכולוג קליני מסביר למה כדאי לנו להתחיל לנשום עמוק
אנו נמצאים בימים לא פשוטים. ימים של אלימות שנראית כהולכת וגואה. דקירות ופיגועים ושנאה רבה בשני הצדדים. וברבים מאיתנו יש גם שנאה או כעס רב על אנשים מסוימים בחיינו, בין אם אלה ההורים שלנו, הילדים שלנו, בני הזוג לשעבר שלנו.
הרבה פעמים, לכאורה הכעס והשנאה הינם מוצדקים. הורה שהיכה, בן זוג שהתעלל, בן שפגע. אבל מה הכעס והשנאה האלה עושים לנו? מה קורה לנו כאשר אנו חשים שנאה וכעס? מסתבר שבגוף שלנו ובנו עצמנו מתרחשים שינויים רבים כתוצאה מכך.
קיראו עוד - כעס לא בריא
איך לעבור ממצב של כעס בחזרה למצב הרמוני?
איך כעס יכול לגרום לכם לעלות במשקל
כך תפסיקו לכעוס ולפגוע באחרים - ובעצמכם
1. מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת
אחד הדברים המרכזיים והמידיים שקורים כאשר אנו כועסים הוא שמערכת העצבים הסימפתטית נכנסת לפעולה. מערכת זו הינה חלק ממערכת העצבים האוטונומית האחראית על כל הפעולות האוטומטיות בגוף, כמו שמירה על טמפרטורה ולחץ דם קבועים, עיכול המזון, הפרשת הורמונים בעיתוי ובכמות הנכונה, ועוד.
מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת כאשר אנו נמצאים בסכנה קיומית כלשהי (לפחות כך בטבע. בחיים המודרניים מערכת זו מופעלת הרבה מעל לרצוי), וכל מטרתה היא אחת: להגדיל למקסימום את הסיכוי שננצל מהסכנה. ולשם כך מופעל מנגנון הנקרא "הילחם או ברח" ובאנגלית "Fight or Flight".
כשאנו כועסים מופעלת המערכת הסימפתטית, ושינויים פיזיולוגיים רבים מתרחשים בגופנו באופן מיידי:
מופרשים הורמוני לחץ כגון אדרנלין וקורטיזול.
הדופק מואץ, והלב פועם מהר יותר.
הנשימה הופכת להיות מהירה ורדודה יותר.
הדם מופנה לשרירים הגדולים של הזרועות והרגליים. זאת על חשבון התפקוד של האיברים החשובים בחלל הבטן (כגון הכבד, הכליות, מערכת העיכול).
פעילות מערכת החיסון יורדת או אף נעצרת (הסכנה הקיומית דחופה יותר: כשבורחים מאריה הרוצה לאכול אותנו אין צורך לדאוג בעניין החיידקים)
הדם במוח מופנה מאזורי החשיבה הגבוהה למוח הקדום הפועל על פי אינסטינקטים. זו הסיבה לכך שכאשר אנו לחוצים/כועסים יכולת החשיבה והזיכרון שלנו נפגעת. וזה מה שקורה כשלחוצים לפני מבחן או פגישה חשובה ויש "בלק-אאוט" ופתאום לא זוכרים כלום.
תפקוד מערכת העיכול נפגע, והמזון אינו מתעכל כראוי. יתכן ונחוש כאב בטן, בחילה, או שנצטרך לרוץ לשירותים.
2. כתוצאה מכל השינויים האלה הגוף למעשה מפסיק לפעול באופן הרמוני
בגוף שלנו יש מאה מיליארד תאים, עשרות איברים, והרבה סוגי תאים – וכל אלה חייבים לפעול באופן הרמוני ומתוזמן על מנת שהגוף יתפקד במיטבו וישמור על בריאותו לאורך זמן. ואילו כשאנו כועסים (או לחוצים/מתוחים) הגוף נכנס לסוג של כאוס ואי סדר, ותפקודי הגוף השונים משתבשים.
לאורך זמן מצב זה יתרום להיווצרות מחלות שונות: מסכרת ועד סרטן, מלחץ דם גבוה כרוני ועד מחלות לב.
3. החומר הגנטי שלנו, ה- ד.נ.א (DNA) מושפע ומשתנה
דבר זה נצפה במחקרים הן של צבא ארצות הברית והן של מכון Heart-Math Institute. רגשות של כעס ושנאה גורמים ל DNA שלנו להתכווץ, ופוגעים ביכולת שלו לתפקד כראוי.
לכך יש שתי תוצאות מידיות: ראשית, ה DNA הוא התבנית ממנה מיוצרים כל חלבוני הגוף – והחלבונים הם אבני הבניין של הגוף שלנו, ומהם נוצרים הורמונים, אנזימים, ולמעשה הכל בגוף.
כאשר ה DNA מתכווץ בכעס, היכולת שלו לייצר את החלבונים הנדרשים נפגעת, וכמובן שעקב כך נפגע תפקוד הגוף כולו. ושנית, כאשר הכיווץ נמשך לאורך זמן, אם אנחנו כעוסים באופן כרוני, עלולים להיווצר עיוותים קבועים ב DNA.
4. השדה האלקטרו-מגנטי של הלב מושפע
ללב שלנו יש שדה חשמלי-מגנטי, שדה אלקטרו-מגנטי, הניתן למדידה עד למרחק של מספר מטרים (במכשור הקיים כיום). מחקרים מראים כי השדה החשמלי-מגנטי של הלב מושפע מהרגשות שלנו: רגשות של כעס ושנאה מקטינים את השדה ומורידים את התדר שלו לרטט נמוך יותר. זאת בעוד רגשות חיוביים של שמחה ואהבה גורמים לשדה הזה של הלב להיות עוצמתי וחזק יותר ומעלים את התדר והרטט שלו.
זה בפני עצמו דבר די מדהים, שהלב שלנו מייצר גלים חשמליים-מגנטיים ש "נוגעים" באנשים אחרים הנמצאים לידינו! כולנו מכירים את זה שנכנסים לחדר מלא אנשים או נמצאים ליד מישהו, ומרגישים באנרגיות כבדות וקשות, או באנרגיות טובות ונעימות. אז אולי זה השדה של הלב שאנו חשים...
5. השפעות הקורטיזול
הקורטיזול הינו הורמון לחץ. אך בשונה מאדרנלין שהוא הורמון "קליל", הקורטיזול הינו "תותח כבד", והוא נחשב כהורמון קטבולי, כלומר, הורמון מפרק. כאשר הקורטיזול נמצא בעודף לאורך זמן ההשפעות שלו הינן מזיקות ביותר: עליה ברמת הסוכר בדם, עלייה בלחץ הדם, השמנה באזור המותניים, פגיעה בשינה, פירוק רקמות שריר – אלו הם רק חלק מהנזקים.
6. תשישות בלוטת האדרנל (Adrenal Fatigue)
בלוטת האדרנל, הנמצאת ממש מכל הכליות שלנו, היא זו המייצרת את האדרנלין. כאשר אנו נמצאים הרבה בלחץ, או כעוסים וזועמים הרבה, הבלוטה החשובה הזו תתחיל להתעייף, מכיוון שהיא נאלצת לעבוד "שעות נוספות" ולייצר כמויות לא טבעיות של האדרנלין.
לאורך זמן, תפקוד הבלוטה ייפגע, ויכולתה לייצר אדרנלין תיחלש יותר ויותר. העניין הוא שאדרנלין הוא הורמון שמיוצר לא רק בזמן לחץ/כעס/פחד, אלא גם למטרות אחרות, כמו בפעילות גופנית או כשאנו מתרגשים למשל. וכאשר בלוטת האדרנל נחלשת, נפגעת היכולת שלנו להיות בפעילות גופנית אינטנסיבית (כמו ריצה) או לחוש התפעמות. אנחנו נהיים עייפים ונטולי כוח ואנרגיה.
כל השינויים האלה נעלמים כאשר אנו עוברים לרגשות חיוביים כגון שמחה, חמלה, ואהבה. הגוף חוזר לפעולה הרמונית, מיטבית, ובריאה. ה- DNA חוזר להיות רפוי ומתפקד באופן מיטבי.
הורמוני רוגע ושמחה מופרשים, כגון אנדורפינים ודופמין. המערכת החיסונית והתפקודים המנטליים חוזרים ותפקוד מלא. והשדה האלקטרו-מגנטי של הלב מתרחב ופועל שוב ברטט גבוה.
וזה נכון לגבי כל כעס, מוצדק ככל שיהיה, פוגע בנו. ובכל פעם שאנו סולחים ועוברים לאהבה אנו מיטיבים עם עצמנו. וזו אחת הסיבות אולי מדוע לסליחה יש עוצמת ריפוי כה גדולה.
אז כאשר אתם חשים בכעס בתוככם, כשאתן חשות באנרגיה הדחוסה של רגשות קשים אלה, כשאתם חשים שהנשימה כבדה ואולי לחץ בחזה מכובד התחושות האלה –
אז קחו כמה נשימות עמוקות,
תשחררו את הכעס עם כל נשיפה החוצה,
ותשאפו פנימה אהבה וסליחה...
ותעבירו את עצמכם מהכעס המכביד,
אל הסליחה והחמלה,
ד"ר תומר סברון הוא פסיכולוג קליני, מחבר הספר "להתעורר! מדריך רוחני מעשי"
גלו מה עוד משפיע על הזיכרון שלכם. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
