לוחמה בשטח בנוי: ביסמאק ביומבו בשיאו

"הוא לא צריך לקבל ממני רשות כדי לנופף באצבע. הוא אחי הקטן. אין לי סיבה לכעוס עליו". את הדברים אמר האיש שהפך את תנועת ה"לא לא לא" לאגדה ב-NBA, דיקמבה מוטומבו. לאחד הסנטרים הגדולים שידעה הליגה בכלל לא אכפת שביסמאק ביומבו גנב לו אותה (ואפילו מספר שזה היה באישור שחקן העבר), והוא דווקא מרוצה: "אני גאה בו. שנינו קונגולזים, ואני מתקשר או מסמס לו מדי יום כדי לברך אותו. אני רוצה שהוא ישתפר. לפעמים אני קשוח איתו ואיתגרתי אותו להגיע רחוק יותר, ואני מאושר שהוא עשה את זה".

נחמד שיש לך מעריץ בסדר גודל כזה (תרתי משמע), אבל מוטומבו הוא ממש לא האוהד היחיד שיש בימים אלה לביומבו. הסנטר בן ה-23 שמר את הטוב ביותר שיש לו להציע לזמן הנכון ביותר, וגמר המזרח הוא הזירה בה ביומבו סוף סוף פרץ אחרי שנים של דשדוש. אולי את רוב הנקודות בסדרה הרפטורס קיבלו מצמד האולסטארים דמאר דרוזן וקייל לאורי, אבל הסמל לחזרה שלה לתמונה אחרי פיגור 2:0 הוא הסנטר הקונגולזי שהפך את הצבע לאזור השליטה שלו.

ביסמאק ביומבו וקייל לאורי. טורונטו משלבת כוחות(צילום: AP)

במשחק השלישי ביומבו שבר את שיא המועדון עם 26 ריבאונדים, אבל המשחק הרביעי, שגם בו ניצחה טורונטו, היה בולט יותר מבחינתו. הוא סיפק שלוש חסימות אדירות, כשהרביעית, זו שלא נחשבה בגלל שריקה הזויה לעבירה, הייתה היפה ביותר - בלוק מארץ הבלוקים על לברון ג'יימס שהיה בדרך להטבעה.

תחילת דרכו של ביומבו ב-NBA היא אחד הסמלים להתנהלות הביזארית של סקרמנטו. מצד אחד, היא בחרה במקום האחרון ב-2011 את ההברקה אייזיאה תומאס, ומצד שני לא ידעה לשמור עליו לאורך זמן. בעוד שבמקומות נמוכים הסתתרו מציאות כמו רג'י ג'קסון, ג'ימי באטלר וצ'נדלר פארסונס, הקינגס הלכו דווקא על כוכב נס ציונה לעתיד, טיילר האניקאט.

חוסם את לברון ג'יימס. את זה השופטים דווקא אישרו(צילום: AFP)

והגרוע ביותר: בעוד העשירייה הראשונה כללה שמות כמו קיירי ארווינג, אנס קאנטר, טריסטן תומפסון, יונאס ולנצ'יונאס, ברנדון נייט וקמבה ווקר, ובעשירייה השנייה הסתתרו האחים מרקוס ומרקיף מוריס, לצד ניקולה ווצ'ביץ' והסופרסטארים קליי תומפסון וקוואי לנארד, סקרמנטו העדיפה לקחת בבחירה השביעית את הפוטנציאל ביומבו - החלטה סבירה בפני עצמה - אבל אז לוותר עליו ולשלוח אותו מיידית בטרייד לשארלוט עבור הבחירה העשירית, סקורר המכללות ג'ימר פרדט שהתברר כפלופ NBA ענק.

על הנייר נראה היה ששתי הקבוצות אכלו אותה בטרייד הזה (בו הייתה מעורבת גם מילווקי). פרדט מעולם לא התאקלם ב-NBA והפך לאחד השמות הכושלים בסקרמנטו שממשיכה לחפש את עצמה. ביומבו הצליח להשתחל באחוזים לא רעים לחמישייה של שארלוט, רק שהתברר כשחקן התקפה מוגבל שבעיקר עוזר בכדורים החוזרים - וגם שם לא מספיק.

ג'ימר פרדט. לא התאקלם בליגה(צילום: AP)

וכך, הילד הקונגולזי העביר ארבע עונות בינוניות ומטה אצל ההורנטס, בלי להשאיר חותם מיוחד. אי אפשר היה לדעת שמדובר באותו שחקן שבגיל 18 היה אחד השמות המדוברים בספרד, כאשר הוקפץ לבוגרים של פואנלברדה ובמהלך זכור במיוחד חסם את פליפה רייס עם כל החוצפה החיובית שבעולם ועשה לעצמו שם. הילד שהגיע למחנה נייקי ב-2011 עם נבחרת שאר העולם ורשם טריפל דאבל מפחיד של 12 נקודות, 11 ריבאונדים ו-10 חסימות. הוא פשוט נראה כמו עוד סנטר בליגה, שתיסכל את ההורנטס בגלל חוסר היציבות שלו.

ואז, הקיץ, הוא הפך לשחקן חופשי. טורונטו, שחיפשה עומק, הלכה עליו. הג'נרל מנג'ר מסאי יוג'ירי הסביר שההגנה בצבע והאתלטיות שלו קסמו לקבוצה, והוסיף כי אמר לסנטר: "לך תצפה בטייסון צ'נדלר לוקח ריבאונדים, חוסם, רץ. זה הלחם והחמאה שלך. אני לא יודע אם מישהו ימסור לך כדור בפוסט". והאיש שנולד ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, התגלה במחנה כדורסל בתימן, התחשל בספרד והתקשה בארה"ב, התאפס על עצמו בקנדה.

טייסון צ'נדלר. ביומבו נשלח ללמוד ממנו(צילום: AFP)

לא צריך להתבלבל - המספרים של ביומבו לא זינקו בבת אחת לגבהים מדהימים. הוא אמנם רשם את העונה הסדירה הטובה ביותר שלו מבחינת נקודות וכדורים חוזרים, אבל מדובר ב-5.5 ושמונה בהתאמה. הנתונים הם לא העניין כמו הנוכחות. ביומבו השתלב בקבוצה שהייתה זקוקה לכישורים כמו שלו - הוא משנה זריקות, נלחם ולא חושש מעימותים פיזיים ומכות. מול קבוצה רכה בצבע כמו קליבלנד אפשר היה לראות איך הוא מתבלט באגרסיביות שלו. הוא פורח מול הסמול בול, ומראה עד כמה חשוב שיש לך מישהו שמוכן ללכלך את הידיים.

וקפיצה נוספת הגיעה כאשר ולנצ'יונאס, האיש שנבחר שני מקומות לפניו בדראפט, נפצע בקרסול בסדרת חצי הגמר מול מיאמי. ביומבו הוקפץ לחמישייה והתחיל לנפק קבלות. בשלושת המשחקים הראשונים באותה סדרה הוא לא לקח אפילו זריקה אחת מהשדה. בשלושה מארבעת הבאים הוא קלע במספרים דו-ספרתיים כדי לכסות על התרומה של הליטאי, סקורר טוב ממנו, ובמיוחד התעלה במשחק המכריע עם 17 נקודות ו-16 ריבאונדים. מול קליבלנד, במיוחד בשני הניצחונות, הוא היה יוצא מן הכלל גם בלי לצבור כמויות של נקודות.

ניצל את ההזדמנות(צילום: AFP)

"שנאתי אותו כשהוא שיחק בשארלוט", סיפר לאחרונה חברו לקבוצה דרוזן. "הוא היה מבצע עבירות, חוסם". ולביומבו הסיפור הזה לא הפריע: "ידעתי את זה, אבל הוא אהב אותי ברגע שהכיר אותי. על הפרקט אין לי חברים. זה בגלל הגישה שלי למשחק".

יש לו עדיין הרבה להשיג בגמר המזרח, אבל אין ספק שביומבו חושב קדימה. ב"פוקס ספורטס" קראו לזה "אפקט טריסטן תומפסון" - ההשפעה של פלייאוף אחד גדול על חוזה. ביומבו חתום לשנתיים בטורונטו, בחוזה של קרוב ל-6 מיליון דולר, עם אפשרות שלו לצאת ממנו הקיץ. וסביר להניח שזה מה שהוא יבחר לעשות, ויאתגר את הרפטורס לתת לו סכום גבוה יותר. אחרי הכל, תומפסון ניצל את התרומה שלו לקליבלנד בעונה שעברה כדי להשתדרג לחוזה של 82 מיליון.

טריסטן תומפסון. 82 מיליון דולר(צילום: AP)

ואם טורונטו תוותר, יהיה בליגה מי שינצל את עליית תקרת השכר כדי לקחת את הסנטר הקונגולזי. בליגה שהולכת ומצטמקת בגודל, תמיד נחמד שיש לך לוחם חסר פשרות.

בתבוסה הלילה גם ביומבו היה חלש, אבל ההתפרקות החלה כאשר המאמן בחר להוריד אותו לספסל ולתת לוולנצ'יונאס לשחק כדי לעמוד בקצב ההתקפי של קליבלנד. טורונטו לא מסוגלת לזה. הדרך שלה להתמודד עם הקאבס היא עם הגנה ואגרסיביות.