שתף קטע נבחר
 

פלוג: "איכות החינוך נמוכה באופן מטריד"

נגידת בנק ישראל הביעה דאגה ממצב מערכת הבריאות ומערכת החינוך בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון לדמוקרטיה ומוטרדת מההחלטה המסתמנת של ביטול לימודי הליבה לחרדים: "נדרש שיפור מתמשך ברמת ההון האנושי של כלל האוכלוסייה"

עתיד של משבר במערכת הבריאות ובמערכת החינוך? כך הזהירה היום נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון לדמוקרטיה, שהסבירה כי מגמת הזדקנות האוכלוסייה מתרחשת על רקע הצפיפות הגבוהה במערכת האשפוז וכוח האדם הרפואי המצטמצם, וכי איכותה הנמוכה של מערכת החינוך לא מבשרת טובות לגבי כישורי העובדים שעתידים להשתלב בשוק העבודה בשנים הקרובות.

 

בדבריה הזכירה פלוג שהתוצר לנפש בישראל נמוך ב-40% מזה שבארה"ב, ולפי מחקר שנעשה ב-OECD, בתרחיש המתבסס על המגמות הקיימות היום ביחד להתפתחות גורמי הייצור והפריון בארץ ובעולם – הפער לא צפוי להיסגר בעשורים הקרובים. "זוהי נקודת המוצא הלא מעודדת", אמרה, "בהינתן שאיננו מסתפקים בכך, נידרש למדיניות המכוונת להשגת יעדים לטווח הארוך, על בסיס גיבוש תוכנית אסטרטגית בתחומי מפתח ויישומה בפועל".

 

פלוג הסבירה שיש לבצע הערכה של תמונת המצב ושל המגמות והאילוצים שתוכנית כזו תצטרך לקחת בחשבון, כמו מגמות דמוגרפיות חזויות, המצב הגיאו-פוליטי שקשה לחיזוי והסביבה העולמית "שצפויה להיות הרבה פחות מסבירת פנים מזו שהיתה בעשורים הקודמים".

 

היערכות מחדש בכל תחום בו עוסקת המדיניות הממשלתית

את אלה יש לנתח לאור תמונת המצב העכשווית. אחד מגורמי היסוד שלטענת פלוג יצטרכו מעצבי המדיניות לקחת בחשבון כשיכינו תוכנית אסטרטגית הוא המגמות הדמוגרפיות. "השילוב של הזדקנות האוכלוסייה - בתוך ארבעה עשורים שיעור הקשישים באוכלוסייה יגדל מ-10% ל-17%", אמרה פלוג, "וירידה משמעותית במשקל האוכלוסייה בגילאי העבודה, לצד גידול במשקלן של אוכלוסיות שממעטות להשתתף בכוח העבודה, כשצפוי גידול ניכר במשקלה של האוכלוסייה החרדית וגידול מתון במשקל האוכלוסייה הערבית – מחייבים היערכות כמעט בכל תחום בו עוסקת המדיניות הממשלתית".

 

בתחום הבריאות והסיעוד, פירטה פלוג כי לנוכח מגמת ההזדקנות של האוכלוסייה, "ניתן להעריך כי היקף הצרכים לשירותי רפואה וסיעוד יעלה בתלילות, ולכך עלינו להיערך כבר היום". היא הסבירה שבעוד האוכלוסייה הכללית צפויה לגדול ב-23%, הרי שמספר הקשישים בה צפוי לגדול בקצב כפול של 52%, וכפועל יוצא תגדל גם הדרישה לשירותי בריאות שונים בכ-60%-70%. "כל זאת בעוד שכבר היום הצפיפות במערכת האשפוז גבוהה מאוד", אמרה, "בנוסף, כמחצית מהרופאים במערכת הבריאות הם בני 55 ומעלה – הנתון הגבוה במערב, ושיעור מסיימי בתי ספר לרפואה ולסיעוד נמוך יחסית למדינות אחרות. מכאן שצפויה ירידה במספר הרופאים לנפש".

 

היא הדגישה שמערכת הבריאות הישראלית מוערכת כאיכותית מאוד בהשוואה בינלאומית, אבל בהינתן שיש היום המתנה ארוכה להליכים רפואיים שונים והשיעור הנמוך של רופאים ואחיות לנפש – מחייבים התאמה בין רמת התקצוב של המערכת לבין המשימות שמוטלות עליה.

 

האם עליית שיעור האקדמאים בקרב העובדים שווה משהו? לדברי פלוג, למרות שהתרחבות ההשכלה בארבעת העשורים האחרונים היוותה מרכיב מרכזי בצמיחת המשק בשנים אלה ולמרות ששיעור העובדים האקדמאים בישראל גבוה יחסית בהשוואה בינלאומית ועומד על כ-30% - שיעור זה לא משתקף בפיריון העבודה במרבית הענפים.

 

"ההשכלה העודפת אינה מתרגמת להשכלה אפקטיבית"

"ההשכלה העודפת אינה מתרגמת להשכלה אפקטיבית המקנה כישורים התורמים לפיריון עבודה גבוה", הוסיפה פלוג ופירטה: "שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הנדרשים, לפי הרכב משלחי היד בענף התעשייה שאינה מוכוונת יצוא הוא 3%, ופועל שיעורם הוא כ-18% - יותר מאשר בתעשיות מקבילות במדינות ה-OECD" אך הפיריון אצלנו מוך ב-33% ממקבילו בממוצע ה-OECD".

 

גם ממערכת החינוך לא חסכה פלוג ביקורת. "איכות מערכת החינוך בישראל, כפי שהיא משתקפת במבחנים הבינלאומיים, נמוכה יחסית, מה שאינו מבשר טובות לגבי הכישורים של העובדים שעתידים להשתלב בשוק העבודה בשנים הקרובות. אין לנו יתרונות יחסיים ביחס לעולם – אלא בהון האנושי ובחדשנות וביצירתיות שלנו. כך שהמגמות הנוכחיות מטרידות בהקשר זה".

 

עוד היא הוסיפה כי "על רקע מגמות אלה מצביע ניתוח שנעשה על ידי ה-OECD, שהתרומה של ההון האנושי לצמיחה הצפויה בישראל ב-15 השנים הקרובות הינה אפסית – כמעט הנמוכה ביותר בין מדינות ה-OECD".

 

כדי לתמוך בצמיחה בת קיימא, שתביא לעלייה ברמת החיים, אומרת פלוג כי נדרש שיפור מתמשך ברמת ההון האנושי של כלל האוכלוסייה, ובכלל זה מערכת חינוך שתקנה תכנים וכישורים שמאפשרים השתלבות אפקטיבית בשוק העבודה לכל חלקי האוכלוסייה, כולל לימודי מתמטיקה, אנגלית, עברית, מדעים ומחשבים. נדרשת הגדלת ההשקעה במערכת החינוך בדגש על הרחבת ההעדפה המתקנת בכלל בהיבטי המערכת, חיזוק ושיפור האיכות בחינוך התיכוני ובמכללות ובחינה של צרכי שוק העבודה העתידי והתאמת הכישורים והמיומנויות לצרכים הדינמיים, בין היתר באמצעות הקניית כישורים קוגניטיביים שיקנו יכולת התאמה לשוק העבודה המשתנה. "העתיד כבר כאן", אמרה, "חובה עלינו להתמודד איתו כבר עכשיו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים