רפורמת "תכנן ובנה" של גלנט יוצאת לדרך
בוועדת הכלכלה הסביר שר הבינוי והשיכון כי במסגרת השיטה החדשה, חברות בנייה ישראליות יחויבו להקים שותפויות עם חברות זרות לזירוז קצב הגדלת היצע הדירות למגורים. המטרה: להקל על הבירוקרטיה בענף התכנון. "נקצר את קצב השלמת מתחמי הדיור מ-15 שנים לשנתיים-שלוש בלבד"
רפורמה חדשה יוצאת לדרך: במסגרת שיטת "תכנן ובנה", חברות בנייה ישראליות יחויבו להקים שותפויות עם חברות בנייה זרות, לזירוז קצב הגדלת היצע הדירות למגורים. כך הודיע היום (ד') שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, לוועדת הכלכלה של הכנסת בסקירת תוכנית העבודה לשנה הקרובה.
תכנן ובנה - כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן :
קבלנים זרים הוזמנו לישראל: "הבנייה תואץ"
"חברות בנייה זרות ילמדו אותנו איך לבנות?"
קבינט הדיור אישר את תוכניות הממשלה לדיור
קבלנים זרים יצליחו להוזיל את הדירות?
השר ציין כי הרפורמה נועדה לרכז בידי החברות את סמכויות התכנון והביצוע של הקמת מתחמי המגורים. הריכוז בא כדי לעקוף את הביורוקרטיות המסורבלת ובזבוז הזמן כתוצאה מריבוי הסמכויות וחלוקת האחריות לתכנון ולביצוע הקיימות היום בין מספר גופים שפועלים בלוחות זמנים נפרדים.
השר מקווה כי הרפורמה תקצר את קצב השלמת המתחמים לרבות התשתיות והשירותים הנלווים מ-15 שנה ל-3-2, כפי שנוכח לראות בביקורו בסין - שם הקצב בשיטה נע עד שנתיים ובארה"ב עד 3 שנים. בסיטואציה הנוכחית בישראל תהליך קבלת הדירה נגרר ונמשך כתוצאה מפיגור בסלילת כבישי הגישה, הבטחת תחבורה ציבורית והעדרם של מוסדות חינוך, בריאות ומסחר חיוני, והדיירים סובלים במשך שנים.
גלנט טען כי הוא לא נעלב מחלוקת האחריות הכוללת לנושא בין משרדו למשרד האוצר, כפי שנכפתה עליו בממשלה הקיימת, כאשר שר האוצר ממונה על התכנון והמשאבים והוא על הביצוע.
"התרגלתי להיררכיה הצבאית בה רוב האחריות והסמכויות המבצעיות מרוכזות בידי המפקדה בשדה", אמר גלנט בתשובה לשאלה. הוא ציין כי ברפורמה המתוכננת החברה הזרה תחזיק לפחות ב-50% של השותפות, ותעמיד את העובדים הזרים לביצוע הפרויקטים בפועל. השותפים הזרים ייבחרו מקרב בעלי הניסיון בשיטת "תכנן ובנה" בארצותיהם.
השר עצמו מכיר חברות שהתמחו בשיטה הזאת בסין וטורקיה. לדבריו, כבר בשנה הקרובה, הוא מתכנן להפקיד בידי השותפות המעורבת את התכנון והביצוע של כל שלבי המתחם הראשון (שכונת מגורים בת 1,000 דירות). היזם שיזכה בפרויקט יקבל מהמדינה רק את הקרקע, וכל השאר יוטל על שכמו, לרבות קביעת מחירי הדיור ובחירת הדיירים בהגרלה.
באשר לתכניות הקיימות, גלנט מעריך כי בפרויקט מחיר למשתכן כ-20 אלף צעירים וחסרי דיור יזכו בדירות ב-2017. בניגוד למצב יום בו מתוך כ-10,000 שזכו בהגרלות, רק ל-700 הובטחו דירות בפועל.
הדיור הציבורי: "באנו אל קופה כמעט ריקה"
בכל הקשור לדיור הציבורי, גלנט טען כי משרדו יזם פעולות שהגדילו את רכש הדירות בשנה האחרונה ל-631 יחידות דיור לעומת 6 לפני כשנתיים, בטרם הוקמה הממשלה הנוכחית. "הכסף לדיור הציבורי היה קיים כמו גם בעבר. ההבדל שבזמנו היו אמורים להיות 3.3 מיליארד שקל בקרן הדיור הציבורי שבאו ממכירת דירות לדיירים הוותיקים
"באנו אל קופה כמעט ריקה, עם 700 מיליון שקל בלבד. 2.7 מיליארד הועברו לצרכים אחרים. בכניסתי לתפקיד הנחתי לנתב את הכספים לייעודם המקורי - רכש דירות - ואחרי הגמשת הקריטריונים, שיפצנו ואכלסנו 570 דירות שהיו ריקות בכל רחבי הארץ במשך שנים".
גלנט הוסיף כי 300 מיליון שקל יועברו השנה לפרויקט 'שיקום שכונות חוזר'. על פי הסיכום עם שר האוצר, הסכום יתעדכן ויגדל בכל שנה. "יש צדק גדול בפרויקט הזה, כי בערים המשתתפות בתוכנית נבנות שכונות חדשות, בעוד שהוותיקות עם הפוטנציאל הגדול ביותר נמצאות במרכזי הערים במצב קשה. השיקום נועד לשדרג את איכותן".
בהקשר זה התייחס השר להצעת החוק להתחדשות עירונית, שאישורו במליאת הכנסת צפוי בקרוב. לטעמו בהצעה המקורית יש עדיין "בעיות משמעותיות שנובעות מכך שאין בכוחו לייצר מנגנון שאפשר לעבוד אתו. התעקשנו על שינויים, ואני מקווה כי בגרסתו החדשה אפשר יהיה ליזום פרויקטים חשובים גם בתחום הזה".
עוד בערוץ הנדל"ן - מדינה בזיג-זג. מוזמנים לצפות בכתבה:
לפנייה לכתב/ת 
