רבבות חוגגים במירון: "באנו לשמוח. זה יום העצמאות שלנו"

רבבות בני אדם כבר שם - ובמירון מחכים לעוד מאות-אלפים הצפויים להגיע במהלך הלילה והיום (ה') לחגוג את הילולת רבי שמעון בר-יוחאי, הרשב"י בפי העם, על ציון קברו. מי שלא תפס מקום בזמן על הפרנצ'ס, נאלץ להצטפף בכל חלקה פנויה - "אבל הצפיפות", כפי שאומר רונן, "היא חלק מהחוויה".

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

רונן מספר כי הוא מקפיד להגיע להילולה מדי שנה, ומתרגש בכל פעם מחדש מההמונים. הוא ואחרים מדגישים כי למירון מגיעים כולם: דתיים, חילונים, חסידים, ליטאים, נשים במכנסיים - ונשים עטופות בשכבות. "זו זכות להיות פה", הוא אומר. "רואים נסים".

עוד ל"ג בעומר בערוץ היהדות :

צפו: רבבות חוגגים בהילולת הרשב"י

• בחנו את עצמכם: מה אתם יודעים על ל"ג בעומר ?
• מאות-אלפי חוגגים, מאות-אלפי ארוחות חינם: מירון במספרים
  

יוסי שווינגר, מי שעומד בראש "המרכז הארצי למקומות הקדושים", מעריך כי תחול השנה עלייה נוספת במספר החוגגים: "לפי מה שאנחנו מדווחים עד עתה, אנחנו מרגישים עלייה די משמעותית של המגיעים לאתר. אני מאמין שנגיע ל-350 אלף איש ואישה". לדבריו, "המדינה משקיעה ביום כזה למעלה מ-13 מיליון וחצי שקלים".

רב מדליק

מה מחפשים שם כולם, אצל "התנא האלוקי", מי שעל פי המסורת הוריד את תורת הקבלה לעולם? ישועות, מענה לתפילות - וגם שמחה: "באנו לרקד ולשמוח", מצהירים שמעון ומרדכי. "זה יום העצמאות שלנו", ופורצים מיד בשיר: "בך רבנו נגילה ונשמחה בך". 

כבכל שנה, את ההילולה פתחה חסידות בויאן, שלה זכות הראשונים בהדלקת המדורה בשעה 20:30, והיא תסתיים

בהדלקה האחרונה של חסידות תולדות אהרון, היום (ה') בשעה 19:00.

הזכות להבעיר את האש במירון בהילולה זו, נחשבת למכובדת במיוחד בציבור החרדי, ומעידה על גדלותו ומידת השפעתו של מי שקיבל אותה. האדמו"ר מבויאן הוא אמנם מנהיג של חסידות קטנה-יחסית בירושלים, אך זכות ההדלקה הראשונה שמורה לרבני בויאן מדורי-דורות, כבר מאה שנים, ועוברת בירושה מאב לבן.

אחריו, ולמשך יממה, מדליק מדי כמה שעות רב או אדמו"ר אחר מדורה. בין מדליקי המדורות המרכזיים: רב העיר ירושלים ו"הראשון לציון", שלמה עמאר; האדמו"רים מחסידות "תולדות אהרון", "תולדות אברהם יצחק", מודז'יץ ועוד. חלק מההדלקות המרכזיות משוריינות מראש, ועל אלו שלא "מתחרים" מדי שנה עסקני החצרות – כל אחד למען הרב או האדמו"ר שלו. כך מדליקים עשרות אדמו"רים מדורות במהלך הלילה והיום.

כבר בשעות הראשונות של ההילולה העניקו כוחות מד"א במירון טיפול רפואי לכ-90 בני אדם שסבלו מחבלות קלות, התעלפויות, התייבשות וצריכת יתר של אלכוהול. שני מטופלים שנזקקו להמשך טיפול, פונו במצב קל לבית החולים "זיו" בצפת.

מפת הפקקים

מתחילת השבוע הוצבו שוטרים סמוך למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, במטרה לשמור על הסדר לקראת האירוע, שיסתיים היום (ה') בחצות. ההגעה להילולה מתאפשרת אך ורק באמצעות תחבורה ציבורית והסעות מוסדרות, וקווי התחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ והמובילים לצפון ולמירון בפרט, תוגברו באופן משמעותי. התחבורה ציבורית מגיעה בסמוך לאתר ההילולה, בטרמינלים מוסדרים. אוטובוסים של חברות הסעה פרטיות מופנים לחניונים בעין הוזים ופרוד, ומשם מוסעים החוגגים לאתר ההילולה באמצעות שאטלים, ללא תשלום.

האדמו"ר מבויאן: זכות אבות(צילום: אלי אביב)

רק יחידי סגולה, רובם רבנים ואדמו"רים, קיבלו אישור להיכנס עם רכבם למושב מירון עצמו. השוטרים מזהים

אותם באמצעות אפליקציה שאליה הוזנו פרטיהם. בימים האחרונים דיווחו תושבי המקום כי כתוצאה מההקפדה ההדוקה על הנכנסים והיוצאים, נמנע מהם לעתים בטעות להגיע לבתיהם.

צירים רבים צפויים להיחסם לתנועת כלי רכב באיזור עד ליום שישי ב-7:00 בבוקר, ובהם: כביש 866 – מצומת חנניה לכיוון מירון, כביש 89 – מצומת חירם ועד מחלף אליפלט, לשני הכיוונים, כביש 886 – מצומת דלתון ועד כיכר עין זיתים, כביש 8900 – מצומת יער בירייה ועד כיכר עין זיתים, וכן היציאה מצפת לכביש 89. הכניסה או היציאה מצפת תתאפשר דרך כביש 8900, מכיוון ראש פינה בלבד.

במשטרה מוסרים כי גם השנה סומנו החניונים וצירי הולכי הרגל המובילים אליהם בצבעים שונים, באופן התואם לצבע כרטיס הנסיעה, וזאת על מנת להקל על החוגגים בהגעה לאתר ובעזיבתו. ומדגישים כי גם בעת היציאה מהאתר, יש לפנות לציר הולכי הרגל התואם בצבעו, בתאורה ובדגלים, את כרטיס הנסיעה.

בעלי תעודת נכה המוגבלים בהליכה, יגיעו לחניון "ספסופה", ומשם יעלו להסעת "עזר מציון" עד לחלקת הקבר, או לחילופין, לחניון עין הוזים דרך מחלף אליפלט.  

גם במד"א הועלתה הכוננות לדרגה ג', הגבוהה ביותר, ואת מאות-אלפי החוגגים צפויים ללוות כוחות מד"א של מרחב ירדן, מתוגברים בכוחות רבים נוספים מכל רחבי הארץ. בשנה שעברה, העניקו כוחות מד"א במירון טיפול לכ-170 איש.

כמיטב המסורת, אלפי ילדים בני שלוש יגיעו במהלך היום כדי לקיים במקום את מנהג ה"חלאקה" - התספורת הראשונה. בני משפחותיהם ורבנים "יתכבדו" לגזוז את התלתלים הראשונים. ספרים מרחבי הארץ שזיהו את הפואנציאל העסקי הקימו במקום מספרות מאולתרות, ויציעו לבאי ההילולה להמשיך את העבודה בצורה מקצועית יותר.

מקובל על החוגגים

ל"ג בעומר אינו מוזכר בתורה וגם לא במשנה. לפי המסורת, זה היום שבו נעצרה המגפה שפגעה בתלמידי

רבי עקיבא, ובכך תמים ימי האבלות הנוהגים עד תאריך זה. המנהג להדליק מדורות מקורו בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, שעל-פי המסורת נפטר בתאריך זה. הדלקת המדורות וריבוי האור הוא ביטוי לשמחה. כמו כן, נהוג להדליק נרות בבתי הכנסת לזכר רבי שמעון בר יוחאי ולזכרם של צדיקים אחרים.

האר"י (רבי יצחק לוריא בן שלמה), גדול מקובלי צפת מהמאה ה-16, נהג לעלות לקברות רשב"י ובנו אלעזר במירון בל"ג בעומר, ובמאה ה-19 נקבע המנהג בסידור התפילה.

חוקרים טענו כי כי הקישור בין ל"ג בעומר למועד פטירתו של רשב"י נעשה לקראת סוף ימי הביניים, שעד אז התמקדה העלייה לרגל למירון - על הטקסים הנלווים אליה - בקברי הלל ושמאי. לפי המקורות ההיסטוריים, מועד העלייה לרגל חל ביום פסח שני (י"ד באייר, ארבעה ימים לפני ל"ג בעומר), אלא שאז החלה להתקבל בעולם היהודי קדושתו של ספר ה"זוהר", וייחוסו לרשב"י הביאה להסטת הטקסים לקברו ולתאריך פטירתו.