אחרי 30 שנה: בית הקולנוע חוזר לשדרות
הקולנוע הישן של שדרות שעמד נטוש ייפתח בשבוע הבא תחת השם "קולנוע חן". המקום היווה בעבר מקום בילוי לצעירי העיר ואירח הופעות של גדולי האמנים. הוא יושק עם פסטיבל "קולנוע דרום" ובהמשך ייפתח לקהל הרחב
שדרות מתחדשת: בית הקולנוע הישן של העיר הדרומית, שעמד הרוס מאז שנות ה-80, שופץ וייפתח בשבוע הבא תחת השם "קולנוע חן". על המסך ששוחזר יוקרנו בשלב ראשון סרטים במסגרת פסטיבל "קולנוע דרום", ובהמשך הוא יחזור להיות קולנוע סדיר מן המניין. יש לציין כי בעיר פועל סינמטק שבו מוקרנים סרטים וכעת יצטרף אליו בית הקולנוע המחודש.
בית הקולנוע של שדרות הוא אחד מסמלי העיר, ובשנות ה-70 היה מקום הבילוי היחיד שבו נהגו הצעירים להיפגש. שמעון עמר (52), מקרין הסרטים המיתולוגי של בית הקולנוע הישן, מתרגש מאוד לקראת הפתיחה המחודשת. "אני זוכר את עצמי מגיל 12 מסתובב בבית הקולנוע, מתחנן שיכניסו אותי לחדר ההקרנה", הוא נזכר היום (ה'). "בסוף זה קרה ולימים מוניתי לאחראי על המקום".
קירות מתקלפים, מסך הרוס, כיסאות העץ שנשברו והרבה מאוד אבק שהצטבר - זו התמונה שהתגלתה לעמר, שיחד עם כמה תושבים אחרים החליט להשמיש מחדש את בית הקולנוע.
בסוף שנות ה-80 ראה בעל המקום, תושב שדרות, את קלטות הווידאו הביתיות משתלטות על השוק והבין שהמקום איננו כלכלי עוד. הוא נעל את שעריו של בית הקולנוע וניסה למכור את המקום, ללא הצלחה. בהמשך רכשה עיריית שדרות את המקום, ובמרוצת השנים עלו תוכניות רבות לגבי ייעודו של המבנה, אחת מהן הייתה להפוך אותו לאולם אירועים.
"אף לא תוכנית אחת יצאה לפועל", אומר עמר. "וטוב שכך. רצו להרוס את בית הקולנוע לחלוטין וזה תמיד היה החשש שלי. למזלי, ולמזלם של תושבי העיר, זה לא קרה".
המבנה נשאר ריק וסגור, פיל לבן במרכז העיר. "היו ימים יפים בקולנוע בשדרות", מסכם עמר. "בנים ובנות שנפגשו שם, התחתנו ולימים והקימו משפחות. זאת חתיכת נוסטלגיה. הקולנוע של שדרות הוא פיסת היסטוריה משמעותית בעיניי. המקום אירח גם הופעות של גדולי הזמרים. אריק איינשטיין ושלום חנוך הופיעו כמה פעמים".
בימים הקרובים ייפתח פסטיבל קולנוע דרום, שעד כה התקיים בסינמטק שפועל בעיר, ובמסגרתו יוקרנו סרטים ישנים בקולנוע המחודש. בהמשך, לאחר שיפוץ רחב יותר, הוא ישוב לפעילות סדירה, אלא שהפעם הסרטים יוקרנו בטכנולוגיה בת זמננו ולא בפילם. בתכנית: מחווה לרונית אלקבץ ז"ל, סרטים של ברוס לי ו"ג'נגו ללא מעצורים" של קוונטין טרנטינו.
לפנייה לכתב/ת 
