הגילוי המפתיע של ברק בכר
מאמן האלופה הטרייה מבהיר מה לדעתו היה צריך להיות גורלו של ראיקוביץ' אחרי שדחף את יוסי אבוקסיס, מספר על הפיטורים מקריית שמונה ("עשו ממני בוגד") וחושף מה עשוי למנוע ממנו בעתיד להיות המאמן הלאומי. הראיון המלא מחר ב"ידיעות אחרונות"
"רצו לגייס אותי ליחידה קרבית בחיל השריון. ביקשתי בבקו"ם שיעבירו אותי לעשות שירות של ספורטאי, אבל לא היה לי עם מי לדבר. אני לא גאה בזה", הוא מספר. "הייתי אז ילד. אמרו לי: 'יש לך פרופיל 72, אז תחליט: לשריון או לכלא". אחרי 70 ימים בכלא הצבאי, הוא שוחרר מהשירות הצבאי. "לא רציתי להשתמט חלילה, אבל לא הייתה לי ברירה. עשיתי מה שהרגשתי באותו רגע ולא חשבתי על העתיד. זו הייתה טעות שעשיתי כשהייתי ילד. זה ממש לא משהו שאני מתגאה בו, אני עושה מאמצים גדולים לתקן את זה ובודק בין היתר אופציות לשירות מילואים".
בכר גם דיבר בצורה גלויה על היריבה הגדולה, מכבי ת"א והתייחס לתקרית הדחיפה של ראיקוביץ' את יוסי אבוקסיס. "אם השוער שלי היה דוחף מאמן, באותו הרגע הייתי משעה אותו. אין פה בכלל מה לחשוב. זכינו לאהדה גדולה מכל המדינה כי העם בעד האנדרדוג ולא אוהב שליטה מוחלטת, גם אירועי הגביע של מכבי נגד סכנין עזרו לאהדה כלפינו לגדול".
אם יפנו אליך בהצעה לאמן את מכבי תל־אביב – תסכים?
"גם אם מכבי יפנו אליי, לא אלך לשם. טוב לי בבאר־שבע ויש לי את כל התנאים להמשיך ולהצליח. אני מאמין שהמעמד של המאמן הישראלי עלה מאוד בעקבות האליפות. אלונה ברקת, למשל, לא מאמינה במנהל מקצועי, אלא במאמנים שלה".
על החשש להפוך ללוזר אם היה מפסיד את האליפות, אמר: "ההישג הגדול ביותר שלנו השנה הוא שמכבי התעסקו בנו יותר מאשר בעצמם", הוא מספר ומגלה. " בצהרי שישי לפני המשחק עם סכנין, הייתי במתח גדול מאוד. הגוף שלי היה בסטרס. ניסיתי לחשוב חיובי, אבל אי־אפשר היה להתחמק מזה. פחדתי להיות לוזר.
היה לי חשוב שהתדמית הזאת לא תדבק בי. ידעתי מה הולך להיות בעיר אם לא נזכה בתואר – ומה יהיו ההשלכות של זה ברמה הנפשית של התושבים. חלק מהם לא היו עומדים בלחץ. יש אוהדים שבשבילם האליפות היא עניין של חיים ומוות. הניצחון שינה עיר שלמה, שינה את האופי של האנשים, העניק ביטחון עצמי לילדים, שיכולים עכשיו להרים את הראש ולהגיע זקופים למרכז הארץ. כי הרי אין מה לעשות, הייתה פה תחושה של פריפריה ושל קיפוח בשנים האחרונות, ולא אהבתי את זה. אני באתי לכאן בגישה שונה".
ברק בכר סיפר על המשבר שחווה אחרי הפיטורים על ידי איזי שירצקי מקריית-שמונה: "זה היה הרגע הכי קשה בקריירה שלי. זה מקום שאני נמצא בו 11 שנה ופתאום מקבל מכה מאוד קשה. זה גם היה מאוד מתוקשר: עשו ממני בוגד, כפוי טובה ולא לויאלי. היו כמה ימים שלא יצאתי מהבית. אני יושב בבית ומחכה, וזה נצח מבחינתי".
לאחר מכן נאלץ להתמודד עם חוסר האמון בו מצד התקשורת והציבור עם המעבר לבאר-שבע: "היו נגדי ביקורת ופקפוק מאוד גדול ביכולת שלי כי הגעתי מהחממה של קריית־שמונה לבאר־שבע. אנשים תהו איך אסתדר עם חוסר הניסיון שלי, איך אתמודד עם הכוכבים. היו גם כאלה שניבאו שבכלל לא אגיע עד החגים. זה רק נתן לי יותר דרייב להצליח. אבל היה לי ברור שאם העונה לא תהיה מוצלחת – הכל יתרסק".
על היחסים עם ברדה: "לקראת המשחק האחרון מול בית"ר ירושלים, הייתה לי התלבטות בינו לבין בן שהר. לפני המשחק ברדה התקשר ואמר לי שהוא יודע שאני מתלבט, אבל אין לו בעיה לעלות מהספסל, וששהר בכושר טוב. סיפרתי את זה לכולם באסיפה הקבוצתית. אמרתי: 'המועדון שלנו נראה כמו הקפטן שלנו'. ברדה עלה לשחק במשחק הזה והבקיע את השער בסופו של דבר".
לפנייה לכתב/ת 
