איזבלה רוסליני: "נעלבת כשאומרים לי - את עדיין נראית טוב"

גיל מתקדם כבר פחות מפחיד את המותגים המובילים: שורה הולכת וגדלה של מותגים הציגו לאחרונה פרזנטורים שחצו את גיל 60 - ג'ואן דידיון עבור סלין, ג'וני מיטשל עבור איב סאן לורן ושרלוט רמפלינג עבור נארס. היום, מגוון הגילאים המככב הוא כוח במגוון תחומים בהם נלחמו נשים ונראה שהמטרה מתחילה להיות מושגת.

כעת גם לנקום מתחילה ליישר קו עם מגמה זו עם שילובה של איזבלה רוסליני, שחקנית קולנוע ודוגמנית עבר, בת ה-63, כפרזנטורית של המותג. רוסליני סיפרה בראיון למגזינים מובחרים על אימה השחקנית אינגריד ברגמן, על ניתוחים קוסמטיים שלא עברה ולא תעבור, חוויות העבודה שלה גם כדמות לנקום וגם כשחקנית.

היית הפנים האייקוניים של לנקום בעבר, איך התחושה לחזור למעמד זה?

"שיתוף הפעולה בינינו היה מאוד משמעותי עבורי. ההמשך שלו ממלא אותי בשמחה עצומה ובציפיות גדולות. אני מודעת היטב לעובדה שההחלטה הזו לא מתייחסת אך ורק אליי: זוהי אינדיקציה חזקה לאופן בו לנקום כוללת ומפארת את כל הנשים כולן. צעד נוסף קדימה במאה הזו העומדת בסימן שחרור הנשים".

איך היה לחגוג את יום השנה ה-80 עם חברותייך הדוברות, כמו פנלופה קרוז, ג'וליה רוברטס, קייט וינסלט, לופיטה ניונגו ולילי קולינס?

"תמיד האמנתי שהן נשים חזקות ועוצמתיות, וברגע שפגשתי אותן אישית התברר לי שאכן צדקתי. בזמני, כינו אותנו, הדוגמניות, "הנערות", אבל הן אינן נערות, הן נשים! (צוחקת). כולן חזקות, עצמאיות, חכמות, מצחיקות, ומנהלות את הקריירה שלהן ביד רמה. פנלופה קרוז, שהיא הרבה יותר צעירה ממני, ריגשה אותי מאד. היא אמרה, "כשהייתי ילדה קטנה אימא שלי העריצה את הפרסומות עם התמונות שלך. אז כשלנקום פנו אליי, אחת הסיבות בעטיה החלטתי להסכים הייתה הידיעה שאגרום לאימא שלי להיות גאה מאד."

מה את חושבת על המגמה של בחירה בדוברות בגיל מבוגר יותר?

"נפלא לראות הצגה של פנים בגילאים שונים ובצבעי עור שונים. במקום לקדם את החלום שלא ניתן למימוש, שדיכא כל כך הרבה נשים מכוון שהוא העמיד בפניהן סטנדרטים מגבילים, כמו להיות צעירה, בלונדינית, מתנשאת לגובה של 1.80, ושוקלת 59 ק"ג. מרענן כיום לראות אישה שחורה יפהפייה בקמפיין פרסום גדול, כמו לופיטה ניונגו הידועה במראה האלגנטי והאופנתי להדהים שלה. הדבר שולח מסר אופטימי ששונות זה דבר יפיפה. ההחלטה של המותג לבקש ממני לחזור לצוות הדוברות בגיל 63 – ואני נראית בת 63 – מצביעה על העובדה שהגיל לא משחק תפקיד עבורו".

הייחודיות שלך באה לידי ביטוי גם בעובדה שהיית דוגמנית שהפכה לשחקנית.

"אנשים חושבים עליי יותר כשחקנית מאשר כדוגמנית, אולי בגלל שאני בת למשפחה של יוצרי סרטים. אמא הייתה השחקנית אינגריד ברגמן ואבא שלי היה הבמאי רוברטו רוסליני. אבל הדוגמנות הטביעה את חותמה על הקריירה שלי יותר מאשר המשחק. קמפיין הפרסום פתח בפניי את דלתו מאחר שכל העולם הכיר את פניי. אני חושבת שזה איפשר לקהל הצופים במדינות רבות להתגבר על המבטא שיש לי בכל שפה אותה אני דוברת. אני מדברת איטלקית, אנגלית, צרפתית וקצת ספרדית. עבדתי אפילו בהוליווד הידועה בהתנגדותה לשחקנים זרים".

"כשהייתי צעירה לא רציתי להיות שחקנית כי חששתי מההשוואה ביני לבין המשפחה שלי שכל כך הצליחה בתעשייה זו. הדוגמנות הייתה עולם משלי, ההצלחה שלי כדוגמנית נתנה לי את האומץ לצעוד קדימה, כשאחד הצעדים היה המשחק. כשהתחלתי לדגמן, "הנערות" היו אנונימיות – אפילו בפרסומות של לנקום, השם שלי לא הוזכר. מאד שמחתי, מאחר שזה נתן לי את התחושה על עצמאות גדולה יותר, לא לקחו אותי לעבודה בגלל אילן היוחסין המשפחתי שלי".

מי עיצב את תפיסת היופי שלך כשגדלת?

"אימא שלי. לא היה דגש חזק על יופי כשלעצמו, אלא יותר על בריאות וסגנון. אימא שלי היתה סקנדינבית, מאד שובבה, מאד פרקטית, מעשית עם הסגנון השבדי הברור המאופיין בפשטות והידור. כשהיא היתה בת 22, וכבר מפורסמת כשחקנית בשבדיה, המפיק דייויד סלזניק הזמין אותה להוליווד כדי לחתום על חוזה עם האולפנים שלו. סלזניק, בהתאם למסורת ההוליוודית של לא רק למצוא כוכבים אלא "לעשות כוכבים", הציע "לאנגלז" את השם שלה, למרוט את הגבות שלה, לשנות את צבע השיער שלה.

אימא שלי סירבה, "השם שלי הוא אינגריד ברגמן, אם אתם לא אוהבים אותי כמי שאני, אני חוזרת לשבדיה!" סלזניק היה המום מהנחישות של האישה הצעירה הזו ואמר: "יש לי רעיון, רעיון פשוט שאף אחד עוד לא ניסה. לא ניגע בשום דבר בך. לא נשנה דבר בך. את תישארי מי שאת. אינגריד ברגמן תהיה השחקנית הטבעית הראשונה!" והיא באמת היתה מאד טבעית גם בחיים האמיתיים, היא כמעט ולא התאפרה – מסקרה, שפתון ומעט מייק-אפ.

היא הגיעה לאיטליה ב-1949 כדי לעבוד עם אבא שלי. בסופו של דבר הם עשו חמישה סרטים ושלושה ילדים, כולל אותי. איטליה, בתקופה ההיא, לא היתה המדינה שהיא כיום. היא היתה מאד שמרנית: כל הנשים לבשו חצאיות שכיסו את הברכיים, אף פעם לא מכנסיים. אימא שלי לא רק לבשה מכנסיים אלא מכנסיים קצרים! היא תמיד היתה חופשייה ומודרנית להדהים".

איזו השפעה הייתה למראה שלה על שגרת היופי שלך? את יכולה לתאר את שגרת היופי הנוכחית שלך?

"בחיים האמיתיים, כמו אימא שלי, אני מתאפרת בקלילות, מסקרה, שפתון, מעט מייק-אפ, אבל בניגוד לאימא שלי השפתון שלי הוא לא ורוד רך או בגוון טבעי, אלא אדום נועז. כשחקנית, כמובן, אני משתמשת בהרבה איפור, כדי לשנות את עצמי לדמויות שאני מגלמת. לעיתים הפרשנויות שלי מרחיקות לכת עד כדי גילום בעלי חיים. לפני מספר שנים, חזרתי לאוניברסיטה כדי ללמוד התנהגות בעלי חיים ועל השימור של בעלי חיים בסכנת הכחדה, ותוך כדי הלימודים עשיתי סרטים קומיים קצרים עליהם. בסרטים האלה האיפור שלי ססגוני כמו דג או ירוק כמו גמל-שלמה".

בגיל 63, מהי הגישה שלך לתהליך ההזדקנות?

"הגיל נתן לי זמן לעשות את כל הדברים שתמיד רציתי לעשות. אני מרגישה שלמה יותר. אנחנו תמיד קוראים בעיתונים מאמרים על הדברים השליליים בהזדקנות, ולא על הדברים החיוביים. אוקי, ברור שאיבדתי את הזריזות שלי ואני לא יכולה יותר לעשות סלטה באוויר. אבל הדבר החיובי הוא שאני מרגישה חופשייה יותר, בטוחה יותר ללכת אחרי נטיות ליבי ולא לרצות את האחרים. זה אחד ההיבטים הנחמדים בתהליך ההזדקנות".

מה את חושבת על ניתוחים קוסמטיים והזרקות?

"אני לא נגד אבל מעולם לא עברתי פרוצדורה כזו. אני מלאת ספקות. יש לי חווה אורגנית בלונג איילנד, ניו יורק, וזה פשוט לא נראה לי שאנסה לאכול אוכל בריא ככל האפשר ואז אזריק בוטוקס. לו הייתי עוברת ניתוח עכשיו, בגיל 63, יכול להיות שהייתי נראית כמו בת 53, אבל כשאהיה בת 73, אני אראה בת 63... זה מרגיש כאילו אני יכולה לנצח את הקרב אבל להפסיד במלחמה. הייתי משתגעת אם אחרי שכיכבתי על שערים של כתבי עת, ונכללתי ברשימת 10 הנשים היפות ביותר בעולם, הייתי חוזרת הביתה ומרגישה כמו מפלצת. אבל אני לא מסתכלת במראה ואומרת "מראה, מראה שעל הקיר מי הכי יפה בעיר? אני נעלבת קצת כשאומרים "את עדיין נראית טוב," ה"עדיין" מפריע לי! אני מעדיפה מחמאה כמו "את כל כך מתוחכמת, כל כך אלגנטית. אני נוצרת את מה שאימא שלי לימדה אותי, כל פעם שהיא קיבלה מחמאה על המראה שלה, היא הייתה עונה "איזה מזל".

את אייקון יופי לנשים רבות. מיהי אייקון היופי שלך?

"ג'קי קנדי אונאסיס, ג'ורג'יה או'קיף, מריה קאלאס, וכל הנשים שמגדירות אופנה עם הטעם שלהן עצמן. עבורי, יופי אמיתי הוא הביטוי של הייחודיות שיש לכל אחת מאיתנו. הסוד הוא לא במושלמות, אלא בגיוון, במקוריות. עכשיו כשאנחנו מדברים על זה, אני נזכרת בפנים נוספות: פנלופה קרוז, קיט וינסלט, ג'וליה רוברטס ולופיטה ניונגו". 

מי או מה הכי השפיעו עלייך?

"ההורים שלי, ללא ספק, אבל גם החוויה של לחיות במדינות שונות ולהבין את היחסים של התרבויות השונות שלנו. זה עזר לי להפוך לסובלנית יותר ולכבד את השונה והאחר".

18. מה את מחשיבה כהישג הגדול ביותר שלך?

"התמדה. יכולתי לסיים את הקרירה שלי אחרי שדגמנתי עבור לוריאל, אבל המשכתי כשחקנית, ואז התחלתי לכתוב ולביים את הסרטים שלי. ועכשיו, אני מנהלת חווה, לומדת לתואר שני. החיים נפלאים. עבורי הם כמו חנות ממתקים: אני לא רוצה לאכול רק סוג אחד של ממתקים – אני רוצה לטעום הכול מהכול".

שיחקת את טרודי בסרט "ג'וי" שהיה מועמד לאוסקר. איך הייתה החוויה הזו?

"הסרט נעשה בהשראת חייה של ג'וי מנגנו, עקרת הבית שהמציאה את "מגב הפלא" והפכה למולטימיליונרית. ג'ניפר לורנס משחקת את ג'וי, רוברט דה נירו משחק את אביה, ואני משחקת את החברה של רוברט. העבודה איתם הייתה נפלאה. ג'ניפר האסרטיבית – שאומרת את כל מה שהיא חושבת, מצחיקה מאוד. 

את דה נירו אני מכירה כבר 30 שנה. הוא היה העד בחתונה הראשונה שלי עם מרטין סקורסזה. קצת חששתי לעבוד איתו מאחר שיש לו קריירה כה מרשימה והוא גם החבר הטוב ביותר של בעלי לשעבר. אבל לבוב יש לב רחב, והוא מקרין סביבו חמימות ואצילות. זה היה תענוג גדול לעבוד איתו".

את גם הגית, כתבת ובימת את "פורנו ירוק", סדרה של סרטים קצרים על ההתנהגות המינית של בעלי חיים. איך חשבת על הרעיון הזה?

"ההשראה לסרטים הגיעה מהלימודים שלי במכללת האנטר בניו יורק. בחיים שלי, כשפרק אחד מסתיים, אני פותחת את הפרק הבא. לפני עשרים שנה הפרק הראשון שלי עם לנקום נסגר, המשכתי ופתחתי פרק שני של התמקדות במשחק. כאשר חלה האטה במשחק, חזרתי לאוניברסיטה ללמוד התנהגות בעלי חיים ולעשות סרטים קומיים. אם יש משהו אחד שאני אוהבת יותר מכול, הרי שזה לצחוק".

על אילו פרויקטים נוספים את עובדת כיום?

"אני מנחה תחרות צילום עבור ערוץ סקיי ארטה Sky Arte, שנקראת Master of Photography ("מומחה בצילום"). עבור ערוץ הטלוויזיה האינטרנטית Hulu, אני מצלמת סדרה שנקראת Shut Eyes ("עיניים עצומות"), בה אני משחקת מגדת עתידות ושמה ריטה".  

שאלון פרוסט

איזו תכונה את הכי מעריצה אצל נשים?

"אני מעריצה את אותן התכונות אצל נשים וגברים כאחד. טוב-לב, סקרנות, הרפתקנות וחוש הומור".

מה את הכי מעריכה אצל החברים שלך?

"את חוש ההומור שלהם. צחוק יפה לבריאות. ואני אוהבת לצחוק".

24. בחיים שלך, מה יכול להפוך יום רגיל ליום טוב או רע?

"הכול, אבל הומור יכול להקל על ימים רעים".

מהו הסרט האחרון שראית ונהנית?

"הנערה הדנית עם אדי רדמיין ואליסיה ויקנדר. הייתי מאד גאה ששחקנית שבדית כמו אימא שלי זכתה באוסקר".

איך את אוהבת לבלות את זמנך?

"בחווה שלי בלונג איילנד, במיוחד עם התרנגולות שלי".

מהו הרכוש היקר ביותר שלך?

"תמונות. אם הבית שלי יישרף, אני חושבת שאברח החוצה עם התמונות שלי שריצ'רד אבדון, דייויד לינץ', מאן ריי, ססיל ביטון, אנרי קרטייה ברסון, רוברט קאפה וצ'ים סימור צילמו".