הברכות כבר כאן: כשדברי הפרשה מתגשמים לעינינו
אנחנו יכולים לייצא פירות ופרחים שעמים אחרים לא מסוגלים לייצר. יש לנו את מכון ויצמן ואת מכון וולקני ואת הפקולטה לחקלאות; במלחמות ישראל רדפנו את אויבינו, והם "נפלו לפנינו לחרב". כמעט בכל התחומים המובטחים בפרשה זכינו לברכה עד אין קץ. נותר לנו להתפלל שבימים אלה, בין יום העצמאות ליום ירושלים, נזכה לראות בהתגשמות הברכה: "ואולך אתכם קוממיות"
פרשת בחוקותי מסיימת את ספר ויקרא, ספר "תורת כהנים". בפרשה קצרה זו נכרתת הברית בין עם ישראל לקדוש ברוך-הוא במעמד הר סיני. משה רבנו מדבר על הברכה שתתקיים אם רק נשמע בקול ה', "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". הנה הברכות.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ואם חלילה "תלכו עמי קרי, ולא תאבו לשמֹע לי, ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם", יש 49 ענייני תוכחה, המכונים "קללות". אנחנו נמצאים 68 שנים מקום המדינה, ועוד מעט נחוג 49 שנים לאיחוד ירושלים, לשחרורה במלחמת ששת הימים.
כמעט הכל טוב
הגיע הזמן לבחון את הברכות שהתורה מבטיחה לאלה ששומרים את מצוות ה'. אולי זה כבר התקיים? תראו: "ונתתי גשמיכם בעיתם, ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו". נדמה לי שמבחינה כלכלית אנחנו בהיי-טק מהטובים בעולם, בחקלאות אנחנו יכולים ללמד את אסיה ואת אפריקה ומדינות שונות באירופה.
אנחנו יכולים לייצא פירות ופרחים שעמים אחרים לא מסוגלים לייצר כמונו. בנושאים כלכליים יש לנו את מכון ויצמן ואת מכון וולקני ואת הפקולטה לחקלאות; יש לנו את בית דגן אנחנו יכולים ללמד אגרונומים וחקלאים מכל העולם "והגיש לכם דיש את בציר, ובציר ישיג את זרע, ואכלתם לחמכם לשובע".
יש כאן עוד ברכות - ולא רק בשטח הכלכלי. אבל "וישבתם לבטח בארצכם", זאת עדיין בעיה. "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב", זה לא קרה לפני 68 שנה במלחמת העצמאות? לפני 49 שנים במלחמת ששת הימים? ובמלחמות שלפני ולאחר מכן? "ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב", כל זה התקיים, אז גם בתחום המדיני וגם בתחום הכלכלי, וגם בתחום הבטחוני הצבאי עשינו חיל, וזכינו לברכה עד אין קץ.
יש רק תחום אחד שבו אנחנו טעונים שיפור. בפתיחה של פרשת בחוקותי "אם את מצוותי תשמרו" ה' מבטיח שכר, בדבר אחד שהובטח והוא תלוי בנו, וזה עדיין לא קיימנו במלואו: "ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם, והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם".
בזה יש לנו מה להתקדם. פה עדיין התנהגותנו איננה משביעת רצון. בזה אנחנו יכולים לקוות שנגיע בימים האלה של חודש אייר, בין יום העצמאות ליום ירושלים, לסיום של הברכות: "ואולך אתכם קוממיות".
לפנייה לכתב/ת 
הרב ישראל מאיר לאו
צילום: קובי הר צבי
מומלצים
