ראש החונטה לשעבר בארגנטינה נידון למאסר על חלקו ב"מבצע קונדור"

ביניונה על דוכן הנאשמים(צילום: EPA)

ריינלדו ביניונה, מנהיגה לשעבר של הכת הצבאית בארגנטינה נידון ל-20 שנות מאסר בשל חלקו ב"מבצע קונדור", שבו פעלו השלטונות במדינות אמריקה הלטינית לדכא מתנגדים בשנות ה-70 וה-80.

במהלך ימיו כנשיא(צילום: AP)

הקראת גזר הדין ארעה באולם הגדול ביותר בבית המשפט בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה. החדר היה מלא בניצולים מאותה תקופה וקרוביהם. הם צעקו "Presente", "נוכח!", לזכרם של מי ש"הועלמו" אז בידי הרשויות.

הנשיא האחרון של החונטה

ביניונה מילא את תפקיד נשיא המדינה בשנים 1983-1982, אך נאלץ לעזוב את תפקידו עם תבוסתה של ארגנטינה לבריטניה במלחמת פוקלנד ועל רקע גל שביתות ומחאה. הוא התנה את קיומן של בחירות בכך שיוטלו הגבלות על האפשרות לחקור הפרות זכויות אדם בזמן שלטון הכת הצבאית.

רבים הגיעו עם תמונות של קרובים שנעלמו(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

(צילום: EPA)

(צילום: AFP)

בעקבות שידורו של ראיון ב-2003 שבו ניסה להגן על מעשיו במהלך עלייתה של החונטה לשלטון - מה שכונה "המלחמה המלוכלכת" - הוגש נגדו כתב אישום בגין פשעים נגד האנושות. ב-2011 הוא נידון למאסר עולם.

חיסולים, עינויים וחטיפות בחסות ה-CIA

במבצע קונדור ניסו מנהיגיהן הרודניים של מדינות רבות באמריקה הלטינית למצב את מעמדם, אחרי שעלו לשלטון בהפיכה צבאית. לצד אנשי החונטה בארגנטינה, לקחו בו חלק ראשיהן של פרגוואי, ברזיל, בוליביה, אורוגוואי וצ'ילה.

לכאורה, המהלך נועד לסכל התקוממויות קומוניסטיות ביבשת. בפועל, המשטרים השונים השתמשו בקומוניזם כאמתלה לרדיפת מתנגדים פוליטיים מכל הסוגים.

בין 1975 ל-1983 נהרגו ונעלמו עשרות אלפי בני אדם ביבשת במסגרת "מבצע קונדור". כ-30 אלף מתוכם בארגנטינה לבדה. גורלם של רבים שנעלמו עדיין אינו ברור.

ראש החונטה לשעבר וידלה, שמת במהלך המשפט(Photo: EPA)

רודן צ'ילה, אוגוסטו פינושה(צילום: AP)

ארצות הברית תמכה במבצע, שייצב את אחיזתם של בני בריתה ביבשת, במסגרת מאבקי הכוח של המלחמה הקרה מול ברית המועצות. ה-CIA סיפק כסף, מידע מודיעיני ומשאבים נוספים לרודני אמריקה הלטינית. ישנם, מנגד, עדיין חילוקי דיעות בין היסטוריונים אם האמריקנים היו רק בגדר נותני חסות, או יוזמים בפועל של המבצע.