91% מהישראלים: לא נשלח את ילדינו לבית ספר בעת מתקפת טילים
לקראת פתיחת שבוע החירום מזהיר גורם בכיר במשרד הביטחון כי רמת מוכנות העורף לשעת מלחמה לא גבוהה, אך מרגיע: "אם נידרש לקיים פינוי אוכלוסייה - אנחנו ערוכים". בסקר מדאיג שנערך בשבועות האחרונים עולה כי הישראלים לא מרגישים בטוחים, ואחד מכל 5 אזרחים לא יודע כיצד לנהוג בעת רעידת אדמה
את הסקר ערכה בשבועות האחרונים הרשות לחירום לאומי (רח"ל) במשרד הביטחון לקראת שבוע החירום הלאומי שיחל היום. שבוע החירום השנה פוצל מתרגיל החירום השנתי של פיקוד העורף, שייערך בספטמבר ויכלול את הפעלת הצופרים ברחבי הארץ ותרגולת של פינוי אוכלוסייה בחירום. את שבוע החירום לא ירגישו השבוע האזרחים, והוא יכלול ימי עיון לכל הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות וכן יתורגל שיתוף הפעולה ביניהם.
עוד עולה מהנתונים כי רק רבע מהנשאלים מניחים שהם ירגישו בטוחים בזמן מתקפת טילים, אך בהשוואה לכל האוכלוסייה יותר תושבים בדרום (33%) אמרו שיחושו בטוחים במצב זה. למרות היעדר תחושת הביטחון, 92% מהנשאלים השיבו כי הם יודעים מה עליהם לעשות במצב כזה. וזאת בניגוד לרעידת אדמה, שם הנתונים מעודדים פחות - כמעט כל אזרח חמישי במדינה חש כי מידת הידע שלו באשר לפעולות שעליו לנקוט היא "נמוכה".
רמת מוכנות העורף: "בינונית פלוס"
"הסקר שערכנו העלה שיש בעיה של תחושת בטיחות וביטחון לאזרחים, בדגש על גבול הצפון", הסביר גורם בכיר במשרד הביטחון, שציין כי שבוע החירום הגיע לאחר שתרחיש הייחוס של ישראל למלחמה גובש לראשונה מזה כעשור, והוא יובא בימים הקרובים לאישור הקבינט.
"תרחיש הייחוס מתייחס לאיום נרחב בעיקר של חיזבאללה וחמאס, אבל לא רק. הוא יכלול גם מכת אש גדולה ביותר עם פתיחתה של מערכה", אמר הגורם. "האיום הזה מהווה אתגר משמעותי מאוד למוכנות העורף כי חיזבאללה וחמאס הבינו שהיעד העיקרי הוא עורף המדינה ויכולת העמידה של התושבים והתשתיות הלאומיות. זה מחייב אותנו להיות מוכנים לפנות תושבים ואנו ערוכים, במידת הצורך, לבצע פינוי יזום של אוכלוסייה ומבינים שבמידת הצורך נידרש לזה במספרים של עשרות אלפים, גם בדרום וגם בצפון".
פינוי אוכלוסייה יתבצע בחירום במסגרת כמה תוכניות מגירה, בהן "מלון אורחים" הגדולה יותר, במסגרתה יישובים שלא בקו האש יארחו על בסיס גודלם תושבים מיישובים מאוימים, או תוכנית "מלונית" הקטנה יותר, הכוללת פינוי חלקי ונקודתי. "באשר לתושבים שממש קרובים לקו הגבול אנחנו כבר ממש מתיישרים ברמה של יישוב מפונה ליישוב, ושכונה מפונה למלון", הדגיש הגורם. "אם נידרש לקיים פינוי אוכלוסייה - אנחנו ערוכים".
פער נוסף שנלמד בתרחיש הייחוס החדש נוגע לקשיים שיתגלו במלחמה עבור יישוב גדול שיהיה תחת אש לאורך ימים ארוכים, לצאת, מבחינת מאות אלפי תושביו, להצטייד מעת לעת. הגורם אמר: "זה מחייב היערכות. אנחנו מתקדמים מאוד בתובנות של האיום הזה ומה הוא אמור ליצור לאותו מרחב אורבני, שהדגש בו מבחינתנו הוא הטיפול באוכלוסייה המתקשה. אנחנו מבינים גם שיש פער כיצד לייצר הסברה נכונה וכוללת בהקשרים של מוכנות שירותים חיוניים כגון קופות חולים, בתי חולים, ביטוח לאומי, בנקים וכדומה".
הגורם הבכיר הגדיר את רמת מוכנות העורף של מדינת ישראל בשיחה עם כתבים "בינונית פלוס". "יש לנו הרבה מה לעשות כמו העלאת המודעות, הכנת תוכניות למתן שירותים חיוניים, ועוד", אמר הגורם, והוסיף כי "הפערים המרכזיים הם בדלקים ובחשמל, ומשרד התשתיות עושה המון כדי לסגור את הפערים האלו".
הממשק המועדף לקבלת עדכונים – וואטסאפ
בנוסף לתחושות היעדר הביטחון, נשאלי הסקר ענו כי בעת מתקפה 54% מהם יעדיפו לקבל עדכונים מהרשויות דרך הוואטסאפ. בקטגוריה זו עלה כי מרבית בני ה-30 פלוס יעדיפו לקבל את המידע דרך אפליקציה זו, בעוד מרבית בני ה-50 פלוס יעדיפו לקבל את המידע באמצעות כלי התקשורת הרגילים. 60% ציינו כי יעדיפו מידע אמין ומדויק גם אם בעיכוב, מאשר מידע מהיר אך לוקה באמינותו.
מבחינת מוכנות לחירום ומיגון, 90% מהנשאלים ציינו כי בחרו לעצמם כבר את המרחב המוגן שבו ישהו בעת נפילת טילים, אך בני ה-50 פלוס עשו זאת יותר מאחרים. שליש מהציבור, לפי הסקר, הודיע כי הכין ציוד חלקי או מלא לשעת חירום.
לפנייה לכתב/ת 
