נחלצו מארון הקבורה / טור
קברו אותם, הספידו אותם, נפרדו מהם לשלום, אבל לילה בלתי נשכח של קליי תומפסון העניק להם אוויר לנשימה. ותודה לקווין דוראנט, ששכח את שהוא שחקן ההתקפה הטוב בעולם בדקות המכריעות. שרון דוידוביץ' על המשחק שעשוי להיות מכריע בהיסטוריה של הווריורס
לדור הצעיר מבין קוראינו, או לדור הקצת יותר מבוגר אבל עם אופי ילדותי – יש זיכרון אחד מובהק מה-WWF של שנות ה-90'. לא, אני לא מדבר על הקיסם של רייזר רמון, אלא על הקרב בין יוקוזונה לאנדרטייקר. הרגע בו "הקברן" הוכנס על ידי כמות גדולה של אנשים לארון קבורה, ואז, לפתע – התרומם מהארון והחל להרביץ לכולם (כולל נגיחה לראש של באם באם ביגלו).
זה, פחות או יותר, מה שקרה לפנות בוקר לגולדן סטייט בניצחון 101:108 על אוקלהומה סיטי. כולם כבר הכניסו אותה לארון, קברו את סטפן קרי, הת'אנדר כבר החזיקו במפתח הנכון – אבל שכחו לנעול. קליי תומפסון הכה בחוזקה במכסה, אנדרה איגוואדלה שחרר את הצירים וקרי התרומם והביא בחזרה את הווריורס לאוויר העולם.
היה זה קאמבק הירואי של קבוצה עם לב ענק. לב ששמור בעיקר לאלופים. ולאנדרטייקר.
דוראנט-דוראנט – צ'וקר-צ'וקר
רבות דובר על ראסל ווסטברוק והמאניה-דיפרסיה שלו במשחקים. על העובדה שלצדו משחק שחקן ההתקפה המוכשר בעולם, אבל רק על פיו יישק דבר. אבל הבוקר – הת'אנדר עשו את הדבר הנכון ושמו את הכדור בידיים של קווין דוראנט בהתקפות החשובות. רק שקווין דוראנט לא עשה מזה כלום. נכון, גם ווסטברוק נעלם ברבע האחרון אחרי משחק מצוין. אבל זו צריכה להיות הקבוצה של דוראנט, עליו היא צריכה לקום וליפול. הבוקר היא נפלה.
ביתרון 4 נקודות, ארבע דקות וחצי לסיום, הנה המהלכים שרשם דוראנט: החטאה, איבוד כדור במסירה רעה, החטאה, החטאה לשלוש, איבוד כדור. הכל במהלכים לא חכמים, בזריקות רעות ועם אפס ניצול של היתרון שלו על כמעט כל שומר בליגה. 10 מ-31 מהשחקן הכי טוב שלך, במשחק הכי חשוב אי פעם של המועדון שלך – זה פשוט לא מספיק.
אנדרה איגוואדלה רשם כמה רגעי קלאץ', כולל שתי הגנות מעולות על דוראנט וסל חשוב, קרי התאושש מחצי ראשון רע, ואולי גם מסדרה רעה, והתעורר עם 20 נקודות בחצי השני וכמעט טריפל דאבל במשחק כולו. אבל הלילה הזה היה כל כולו של קליי תומפסון. האיש שבלעדיו אפשר היה להיפרד מגולדן סטייט הבוקר.
41 נק', 14 מ-30 מהשדה ושיא כל הזמנים בפלייאוף עם 11 שלשות למשחק בודד. בזמן שדוראנט הופקד על קרי ומירר לו את אחוזי השדה ובזמן שההגנה של אוקלהומה סיטי התמקדה בחסימות של קרי עם דריימונד גרין, היה זה תומפסון שהעלה את היוקרה שלו בליגה לקומה אחרת לגמרי.
פוטנציאל היסטורי
בכל השושלות המפורסמות בהיסטוריה של ה-NBA, יש משחק מכונן. אצל הלייקרס של מג'יק-קארים זה משחק מספר 2 בסדרת הגמר של 85' בבוסטון, אצל הלייקרס של קובי-שאק זה משחק מספר 7 בגמר המערב של 2000 מול פורטלנד, והרשימה היוקרתית והמצומצמת הזו נמשכת.
אם גולדן סטייט תנצח בלילה שבין שני לשלישי במשחק השביעי, אם גולדן סטייט תנצח את קליבלנד בגמר ואם היא תצליח להפוך את השליטה שלה בליגה לשושלת של כמה שנים ארוכות – תזכרו את משחק מספר 6 בגמר המערב. תזכרו את הלילה בו קליי תומפסון התחפש לאנדרטייקר.
אוהבים NBA? מתבאסים שהחליפו את ה-F של ה-WWF ב-E? היכנסו לעמוד הפייסבוק של שרון דוידוביץ' או עקבו אחריו בטוויטר ואפשר גם את שניהם, לא באמת חייבים לבחור.
