טעויות של הורים שמשפיעות על עתיד הילדים
לא מציבים גבולות ברורים, מתערבים במריבות בין האחים, מבטלים את עצמם ומפנקים בלי גבולות. קיבצנו 10 טעויות קריטיות של הורים שהילדים משלמים עליהן ביוקר
הורות היא אולי המקצוע הקשה ביותר שיש, מקצוע שלא לומדים אותו ולא צריך לקבל רישיון כדי להחזיק בו. הורים פועלים לרוב על פי המודלים שראו בבתי הוריהם בתקופה אחרת שגם מעמדם של ההורים היה שונה וגם מעמדו של הילד. אז האם מה שראיתם בבתי הוריכם רלוונטי ותקף לתקופתנו אנו? אולי באופן חלקי ביותר.
אז מאילו טעויות כדאי לכם להימנע כדי לא לשלם אחר כך מחירים גבוהים ביותר?
1. אי הצבת גבולות ברורים
גבולות חשובים להתפתחות בריאה ובטוחה של ילדים, גבולות שומרים ומגנים, ממחישים מהם כללי ההתנהגות המקובלים במקום מסוים ועושים סדר בחיים. הבית הוא סביבת החיים הראשונה של הילד ועל פי ההתנהלות בה, ילד לומד כיצד מתנהלים בעולם שמחוץ לבית.
המחיר: אי הצבת גבולות ברורים בבית פוגעת בתחושת הביטחון של ילדים, יוצרת אצלם את האשליה שהם מנהלים את העולם ובמפגשם עם מסגרות אחרות (גן/בית ספר/חוג וכו'), לרוב יתקלו בקשיים מפני שהעולם אותו הכירו שונה בתכלית מהעולם שמחוץ לבית, בו יש בדרך כלל כללים ברורים.
עוד בערוץ הורים:
- הסודות שהמתבגרים לא מגלים לכם
- חודשיים הכנות ליום הולדת בלרינות
- סקר: 72% מהאמהות קוראות הודעות ווטסאפ של ילדיהן
2. זמן איכות מועט עם הילדים
בעידן המודרני הורים עובדים שעות ארוכות לצורך פרנסת הבית והמשפחה, ועקב כך ילדים נמצאים שעות ארוכות במסגרות חינוכיות או עם מבוגרים אחרים שמשגיחים אליהם. להורים רבים יש זמן מועט עם ילדיהם ורוב הזמן מנוצל לתפעול יומיומי. חשוב למצוא זמן קבוע בשבוע ואותו לפנות למינימום חצי שעה זמן איכות, רצוי עם כל ילד בנפרד. מטרתו של זמן האיכות היא לנצל את הזמן לפעילות מהנה ומשותפת, ללא הפרעות והסחות דעת, כך ליצור חוויות משותפות ולשפר את הקשר הבינאישי. זמן איכות הוא הזדמנות להעניק לילד זמן בו הוא לא צריך להתחרות עם אף אחד על תשומת לבו של ההורה.
המחיר: זמן איכות מועט עם ילדים או העדר זמן איכות עלול ליצור קנאה בין אחים (על תשומת לבם של ההורים), תחושה של ילד שלא באמת "רואים" אותו ואז הוא נאלץ להשיג את תשומת הלב באמצעות התנהגויות מפריעות. המצב שנוצר הוא ילדים שהוריהם לא באמת מכירים את עולמם הפנימי ואין תחושת קרבה ושיתוף ביניהם.
3. חוסר שיתוף
הורים רבים מצפים מילדיהם שישתפו אותם בחוויות היומיום שלהם, שירגישו נוח לבוא אליהם בשעת צרה ולספר להם מה קרה ושיראו בהם אוזן קשבת, שלא יסתירו מהם ולא יפחדו לומר את האמת. אז האמת היא כזו: אתם, ההורים, מהווים מודל לחיקוי עבור ילדיכם. רוצים שישתפו ושיראו בכם כתובת? עליכם להתחיל לשתף אותם באירועים מחיי היומיום שלכם, לראות בהם כתובת. נכון שצריך לברור מה מספרים ואיך מספרים, אבל ילדים לומדים תוך כדי חיקוי המבוגרים המשמעותיים בחייהם.
המחיר: הורים המצפים שילדיהם ישתפו ונמנעים לפתוח להם צוהר לעולמם שלהם, נשארים בסופו של דבר "מחוץ לתמונה". ילדיהם יחקו אותם וימנעו מלשתף אותם, אולי מתוך תחושה שאין להם באמת מקום לשתף.
4. ציפיות מוגזמות ולא מותאמות
ציפיות אחידות מכל הילדים בלי קשר ליכולותיהם, תחומי העניין שלהם, העדפותיהם ורצונותיהם אינן מיטיבות עם ילדים. כמו שכל אחד מאיתנו הוא אדם שונה עם יכולות שונות, צרכים שונים ותחומי עניין שונים, כך גם ילדים. חשוב שהציפיות מכל ילד תהיינה מותאמות אליו באופן אישי ולא להתייחס לכל הילדים כמקשה אחת.
המחיר: ציפיות לא מותאמות מילד מייצרות אצלו תחושת כישלון, אכזבה, ירידה בביטחון העצמי ובדימוי העצמי ובסופו של דבר אפילו הימנעות. כמו כן, ציפיות בלתי מותאמות עלולות ליצור קנאה בין אחים ותחושת קורבנות.
5. פינוק
ההגדרה של "פינוק" היא לעשות עבור ילד פעולות שהוא יכול לעשות בעצמו, באופן קבוע. הורים שעושים עבור ילד פעולות שמבחינת גילו ויכולותיו הוא מסוגל לעשות בכוחות עצמו, יוצרים אצלו תחושה של חוסר מסוגלות ומשאירים אותו קטן בעיניהם, וכתוצאה מכך, קטן בעיני עצמו. הורים אשר פותרים עבור ילד את בעיותיו, "מסדרים לו את העולם" שיתאים לו, בעצם לא מאפשרים לו לפעול ולהתאמץ ובכך לפתח את עצמאותו וכישוריו ויוצרים עבורו תמונה לא מציאותית.
המחיר: ילדים שלא נאלצים לפעול ולהתמודד, מתפתחת אצלם תלות במבוגרים. הם חסרי אונים ותחושת המסוגלות שלהם נמוכה. היכולת שלהם להסתדר בכוחות עצמם מוגבלת עד מאוד, כי אם לא מתנסים - לא לומדים.
6. לא לסמוך על ילדים
ילד שלא סומכים עליו, לא לומד לסמוך על עצמו. ילד שלא סומכים עליו, לא נותנים לו להתנסות ובכך מונעים ממנו לפתח את עצמאותו. חשוב לסמוך על ילדים, לחזק אותם על ההתנסות גם אם לא הצליחו. זו דרכם של ילדים ללמוד, כך גם אנחנו למדנו, תוך כדי התנסות.
המחיר: ילד שלא סומך על עצמו, עלול לחשוש מהתנסויות שונות, עלול להימנע מלנסות ועלול לגדול חסר בטחון בעצמו וביכולותיו.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
7. לא לקבל את הילדים כמו שהם
ילד הוא ילד, גם אם הוא מזכיר לכם את עצמכם, ומהווה מראה למשהו שאתם פחות אוהבים בעצמכם, גם אם הוא שונה מכם והתנהגותו לא אהובה עליכם במיוחד. אינכם יכולים לשנותו, הוא חלק מכם ותמיד יישאר כזה. כל ניסיון שלכם לשנותו לא יצלח, כי אדם לא יכול לשנות אף אחד אחר, מלבד את עצמו. אז אולי אם תפסיקו לנסות לשנותו ותשנו אתם את הגישה, תהיו אליו רכים יותר, מכילים יותר, מציבים גבולות בדרך מכבדת, הוא גם יגיב אחרת. כי אהבת הורים אינה צריכה להיות תלויה בדבר.
המחיר: ילד שלא מקבלים אותו כמו שהוא וכל הזמן מנסים לשנות אותו, גדל עם תחושת דחייה, רגשי נחיתות, בטחון עצמי נמוך, תחושת מסוגלות נמוכה ועלול לחפש אהבה וקבלה במקומות אחרים.
8. התערבות במריבות אחים
הורים אשר מרבים להתערב במריבות אחים, משמשים בעצם במספר תפקידים: שוטר, מתווך, כבאי שריפות ושופט. התערבות במריבות אחים מעבירה לילדים את המסר שאינם מסוגלים להתמודד בכוחות עצמם ויש צורך בגורם מבוגר שיכריע. בנוסף, ילדים לומדים שמריבה היא דרך נפלאה למשוך אליהם את תשומת לבם של ההורים.
המחיר: פיתוח תלות של הילדים במבוגרים, חוסר יכולת להסתדר שאין מבוגרים פנויים בסביבה, השגת תשומת לב יתירה דרך מריבות.
9. יצירת רושם שהעולם הוא מקום שוויוני
הורים רבים עסוקים במרבית מזמנם בהשוואת תנאים, על מנת שלא תיווצר קנאה בין ילדיהם. אבל, למעשה, בדרך זו הם גורמים לילדיהם להיות עסוקים בשמירה על זכויותיהם. המסר החשוב שתומך בהתנהלות מחוץ לבית הוא שאין שוויון, כל אחד מקבל על פי צרכיו.
המחיר: ילדים הגדלים בבית שבו ההורים דואגים לייצר אשליה של שוויון, נתקלים בעולם שמחוץ לבית בחוסר שוויון מתמיד וחשים, במרבית מהזמן, תחושת קיפוח.
10. ביטול עצמי
ישנם הורים ששמים בצד את צרכיהם ורצונותיהם "למען הילדים". ומה ילדים לומדים מכך? שחיי הוריהם סובבים סביבם, שהם רק אבא ואמא. האם תרצו שכך ילדיכם ינהגו כשיהיו בוגרים? אתם מהווים מודל לחיקוי עבורם, חשוב לזכור זאת.
המחיר: הורים שמבטלים את עצמם הם הורים שבשלב כלשהו הופכים להיות ממורמרים, הילדים חיים בתחושה שמגיע להם הכול ויש סיכוי לא רע שאף הם יהפכו להורים כאלה.
הכותבת היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים וצוותי חינוך, בעלת העסק "להורות דרך". משתייכת לצוות היועצות של מרכז מיכל דליות
לפנייה לכתב/ת 
