מה נותנים לילדים שלכם לאכול בצהרון
סוכר, משקאות ממותקים, אוכל שטובל בשמן: לפי התזונאית אולגה רז, זה מה שמקבלים הילדים. הצעת חוק חדשה נועדה להקים גוף שיפקח ויביא לשינוי
סוף לג'אנק פוד בצהרונים? ועדת השרים לחקיקה דנה היום (א') בהצעת חוק חדשה שיזמה חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו), שמטרתה להסדיר את סוגיית האוכל בצהרונים ולהקים גוף שיפקח על איכות המזון שמקבלים הילדים. ההצעה אושרה בוועדה ותעבור להצבעה במליאה. צפו בכתבה באולפן ynet.
כ-150 אלף ילדים נמצאים בצהרונים ברחבי הארץ, שפועלים לאחר יום הלימודים הפורמלי ועד אחר הצהריים. ברוב המקרים הם מקבלים שם את הארוחה החמה הראשונה שלהם ביום, אלא שלהורים אין באמת מושג מה הילדים שלהם אוכלים, ועד כמה מדובר במזון שעלול להזיק לבריאותם.
כיום קיימות המלצות של משרד הבריאות באשר להרכב התזונתי שצריכים להגיש לילדים בצהרונים, אלא שהן אינן מחייבות. על פי הצעת החוק של חברת הכנסת עזריה, יהיו הוראות מחייבות בחקיקה שיקבעו את כמויות המלח, הסוכר ושומן טראנס במזון, וידוא קיומם של חלבונים עשירים, הרכב הפחמימות וסוגיהם, הוראות לקינוחים בריאים ועוד.
בנוסף, ימונו בין עשרה ל-20 מפקחים שתפקידם הבלעדי יהיה לפקח על איכות המזון בצהרונים. אותם מפקחים יהיו במפעלי המזון עצמם, שיפקחו על כ-100 ספקי הקייטרינג שמכינים את האוכל לצהרונים ברחבי הארץ. הפיקוח ייעשה בשיתוף משרד הבריאות ומרכז השלטון המקומי, הגוף שאחראי על הרשויות המקומיות שמפעילות את הצהרונים. הצעת החוק עצמה נכתבה בשיתוף גורמים אלה.
ד"ר אולגה רז, תזונאית וחוקרת, ראש תחום תזונה קלינית באוניברסיטת אריאל ובבית חולים איכילוב, מדגישה כי הילדים בצהרונים מקבלים כיום אוכל לא בריא. "באוכל יש הרבה סוכר, משקאות ממותקים בסוכר, אוכל שלעיתים טובל בשמן ולא אוכל איכותי", היא מפרטת. "בחודש שעבר יצא מחקר ענק בארצות הברית שמוכיח שמזון שנקרא 'אולטרא-פרוססד', שהוא מאוד מעובד וזה חלק מהאוכל שנותנים לילדים, נחשב היום לגורם מספר אחת להשמנה. אנחנו יודעים שכל ילד רביעי אצלנו הוא בעודף משקל או בהשמנה, כך שברגע שאוכלים יותר מדי סוכר וקלוריות ריקות זה תורם רבות להשמנה, לסוכרת בגיל יותר מבוגר, למחלות לב ועוד. בגיל הזה יש לאוכל השפעה משמעותית מאוד על בריאות הילד בעתיד, וגם על השאלה אם הוא יהיה שמן או לא".
מה הגוף המפקח הזה צריך לעשות לדעתך?
"קודם כול צריך ליצור אותו ולדאוג שהוא באמת יפקח, כי אחת הבעיות הקשות אצלנו היא שקובעים חוקים ואין מי שיבדוק שהם מבוצעים. אני חושבת שבכל עירייה צריך להיות צוות של דיאטנים שיקבעו את התפריט, שיראו אם בפועל הוא מתאים למה שהם קבעו. אם ספק קייטרינג לא מביא את האוכל כמו שצריך אז להחליף אותו, כדי שהספקים יידעו שאין פה פשרות".
כדי להקים את הגוף המפקח יידרשו כמה מיליוני שקלים, בעיקר עבור עבודת המפקחים. חברת הכנסת עזריה מציינת כי יו"ר מפלגתה, שר האוצר משה כחלון, הסכים להקצות לכך תקציב מיוחד, והמשמעות היא שלא יוגדלו הוצאות ההורים. ח"כ עזריה: "המצב כיום, לפיו האוכל אינו נמצא תחת פיקוח תזונתי, לא יכול להימשך. מה שילדינו אוכלים בצהרונים משפיע באופן ישיר על בריאותם וגם קובע את הרגלי התזונה שלהם בעתיד. הצעת החוק הזו מוודאת שילדינו יאכלו אוכל בריא בצהרונים באמצעות הקמת מנגנון פיקוח באחריות המדינה. כך הורים יוכלו להיות רגועים ושקטים במקום העבודה ולדעת שילדיהם אוכלים ארוחה בריאה ומזינה".
לפני כחודש הוציא משרד החינוך חוזר מנכ"ל שמסדיר את הנושא בגני הילדים ובבתי הספר. על פי החוזר, החל משנת הלימודים הבאה יחול איסור על מכירת מאכלים מטוגנים כמו צ'יפס, חטיפים מלוחים, נקניקיות, קבב, שניצלים מעובדים וגם משקאות ממותקים. חוזר המנכ"ל הדגיש כי בעלי קפיטריות וספקים שלא יעמדו בהנחיות יסתכנו בקנס כספי. נראה שמדובר במגמה בכל הגילאים, שהמטרה שלה היא לדאוג ולוודא שהילדים יאכלו אוכל בריא ומזין.
לפנייה לכתב/ת 
