החלטה בצה"ל: לא ניתן לבטל חתימה לבן יחיד בשירות קרבי
בעקבות תשעה מקרים שבהם הוכנסו כוחות כדי להוציא לוחמים מהשטח במהלך צוק איתן לבקשת הוריהם, הוחלט בצבא כי במקרה של חתימה – לא תהיה דרך לבטלה. טרם הוחלט כיצד לנהוג במקרים של משפחות שכולות. בנוסף: בצה"ל יקבעו מעמד תקדימי לסגן הדר גולדין ז"ל
הורים לבנים יחידים שחתמו על אישור שישרתו במערך הלוחם של צה"ל לא יוכלו לבטל את חתימתם. כך הוחלט במערך הנפגעים של הצבא, זאת לאחר תשעה מקרים שאירעו במהלך מבצע צוק איתן לפני כשנתיים, שבהם הורים התחרטו, ביטלו את חתימתם והביאו להוצאת בנם הלוחם משדה הקרב, דבר שהצריך שליחת כוחות ממוגנים לעומק של שני קילומטרים בתוך הרצועה.
ההחלטה, שהתקבלה לאחר עבודת מטה באגף כוח אדם בצה"ל, נבעה מחשש בצה"ל שבמלחמה הבאה, בעיקר בלבנון - שבה התמרון יהיה עמוק ומסוכן יותר - הוצאת חייל אחד באמתלה זו תסכן את הכוחות יתר על המידה.
שיקול נוסף, מרכזי יותר, נגע לחופש הדעה של החייל בן ה-18 עם גיוסו למצות את שירותו הקרבי לפי בחירתו, ולאחר ששכנע את הוריו לחתום לו על כך. בצה"ל שוקלים כעת כיצד לנהוג במקרים רגישים יותר, שבהם הבן הוא גם אח שכול. במקרים דומים שכאלה בעבר משפחות שכולות פנו לגורמי הצבא וביקשו מהם לקבל את ההחלטה הקשה עבור הבן, שמנגד לא רצה לשלם מחיר נוסף ולוותר על שירות קרבי רק כי אחיו נהרג.
בצה"ל מבקשים לקבוע מעמד להדר גולדין ז"ל
בתוך כך, באכ"א עמלים בשבועות אלה על סוגיה רגישה לא פחות: קביעת הגדרה למעמדו של סגן הדר גולדין ז"ל, שנהרג כאשר נחטף על ידי חוליית חמאס ליד רפיח לקראת סוף השלב הקרקעי במבצע צוק איתן. גולדין הובא למנוחות ולמשפחתו יש קבר להתאבל עליו, אך מעמדו נקבע בינתיים כחלל רגיל אף שחמאס עדיין מחזיק בחלקים מגופתו וישראל פועלת להשיבם. בשל כך, גולדין לא ענה להגדרה של שבוי וגם לא של חלל שמקום קבורתו לא נודע, למשל, כמו לוחם גולני אורון שאול, שגופתו נחטפה בתקיפת הנגמ"ש בסג'עייה ומאז אין להוריו קבר להתאבל עליו.
צה"ל מנהל דיאלוג רציף בנושא עם משפחת גולדין במטרה שהגדרה נכונה ומעודכנת של מעמדו תסייע בניסיונות, בעיקר הבינלאומיים, להשלים את קבורתו בישראל, ולתת להם זכויות בהתאם. ההחלטה שתתקבל תהיה תקדימית ותהיה רלוונטית גם למקרים דומים בעתיד אם יקרו, מתוך תפיסה שחמאס וחיזבאללה שמו לעצמם מטרה מרכזית לחטוף חייל ישראלי, ללא קשר למצבו.
המהלך יסדיר גם את הגדרות השבויים, שכן כיום באף פקודה צה"לית בנושא לא מופיעה המילה חטוף כמעמד, אלא רק שבוי, נעדר,
נעלם, או חלל שמקום קבורתו לא נודע. כיום, לפי החוק הבינלאומי, חייל שבוי הוא רק כזה שנציגי הצלב האדום ביקרו אותו. כחלק מהמהלך, הוחלט למסד את התיאום ושיתוף הפעולה במצב אמת בין יחידת הסריקות של הרבנות הצבאית ליחידת איתור נעדרים שפועלת בגזרת החטיפה בשעות ובימים שלאחר האירוע במטרה להתחקות אחר מיקום החטוף.
שינוי נוסף נוגע לשיפור ההיערכות של הצבא בעיתות מלחמה משמעותיות בהרבה מצוק איתן או ממלחמת לבנון השנייה, באופן שבו במידת הצורך יובאו כ-200 נקברים לקבר קבע בלוויות מדי יום כדי למנוע קבורה ארעית.
כדי למנוע מצב שבו שמועות לגבי הרוגים יופצו ללא ביסו, הוחלט למסד את נוהל "הודעה מסופקת" ולפיה יבהיר צה"ל למשפחות כי "ייתכן ובנם נמצא בין ההרוגים". מוקד מידע טלפוני של צה"ל יאפשר לבדוק את מצבו של החייל ואם הוא בסדר.
גם בנושא התרומות החליטו באכ"א לעשות סדר. מעתה תיאסר קבלת תרומות מאזרחים או מגופים ישירות לחיילים כפי שהיה בצוק איתן. אזרחים שיהיו מעוניינים לתרום יוכלו לעשות זאת תוך כדי לחימה במוקדים מיוחדים של האגודה למען החייל שייפתחו בדרום או בצפון, הרחק מזירות הלחימה בגבול. למהלך מספר מטרות: הימנעות מהשלכה לזבל של עודפי תרומות כפי שהיה בצוק איתן, העברת תרומות לפי הפקודות וצרכי כלל היחידות באמצעות האגודה למען החייל וביטול הסיכון של התורמים שהגיעו עד לשטחי הכינוס וההיערכות. כחלק מהלקחים בצה"ל החמירו את האכיפה בנושא והדיחו רס"ר מחטיבת גבעתי שטיפל וקיבל תרומות לחייליו בניגוד לפקודות.