"הבת שלי לא צריכה להירגע לפני מבחן בעזרת תוספים טבעיים"
כשהבת של נירית צוק העירה אותה בבוקר וביקשה משהו מרגיע לפני הבגרות, היא לא הבינה במה מדובר. בירור קצר גרם לה להיחשף לתופעה מדאיגה - בני נוער לוקחים כדורים ותוספים כדי להתמודד עם הלחץ של המבחנים
"אמא, יש לנו בבית משהו מרגיע?", היא פורצת לחדר השינה שלי כרוח סערה. "מה? על מה את מדברת?", אני מנסה להבין, "מה השעה בכלל?". "בוקר, מוקדם", היא מסננת, "ויש לי עוד מעט בגרות. שכחת? נו, אז יש לנו משהו כזה? איזה תוסף טבעי?"
אני מתעוררת במהירות, ומנסה להבין על מה לעזאזל היא מדברת. אני מנסה להבין לשם מה הילדה שלי צריכה חומר הרגעה או מאיפה היא בדיוק מכירה את השמות של כל מיני סוגי כדורים.
בדיקת שטח ושיחות עם הורים ובני נוער רבים מעלה כי מדובר בטרנד מטורף. טרנד שהולך וצובר תאוצה, ובו שותפים הורים ותלמידים. מסתבר כי לאחרונה יותר ויותר תלמידי תיכון משתמשים בחומרים שונים כדי להירגע מהלחץ לפני המבחנים והבגרויות. חלקם משתמשים בחומרים טבעיים. בני נוער אחרים, "המקצוענים" יותר, "אלו שממש מצליחים להסתדר" לוקחים מחברים כדורים לקשב וריכוז. ושלא תבינו לא נכון, אף אחד לא חושב שיש כאן בעיה.
רוב ההורים מודעים לתופעה, ולעיתים הם אלו שמציעים לילד לטפטף לעצמו מספר טיפות לפני המבחן על מנת להירגע. מבחינתם מדובר בחומרים טבעיים ולא מזיקים, "ואם זה עוזר לילד/ה לעבור את המבחן בשלום ולהוציא ציונים גבוהים", הם אומרים, "אז בעצם למה להגיד לא?".
אולי יעניין אתכם גם:
- "אבל כולם בכיתה מדברים על הריאליטי"
- הרגע שאפשר לתת לילדים להסתדר לבד
- ריב עם הילד זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך
לחץ לא הגיוני על התלמידים
אז בואו נעשה סדר - העניין הוא לא השאלה האם להשיב לילד בחיוב או בשלילה. הנושא הוא גם אינו השאלה האם כדאי להשתמש בחומרים אלו. הרי ברור לכולנו שמדובר בחומרים טבעיים, כאלו שככל הידוע אין איתם שום בעיה (או לפחות זה מה שנאמר לנו עד היום בפרסומות). אבל בואו לא נתמם. בואו נשים את הקלפים על השולחן, ונודה בקול רם שהבעיה הקיימת כיום היא הרבה יותר עמוקה.
הלחץ שקיים כיום על התלמידים על מנת להצליח במבחנים ובעיקר בבגרויות הוא לחץ לא הגיוני. ואם נסתכל קצת על השנים האחרונות הרי שהיה זה השר פירון ששינה את שיטת הבגרויות, באמצעות רפורמה חדשה שנועדה כדי להקל על התלמידים, ולהפחית מהם לחץ. אך בפועל הרפורמה הזאת לא כל כך הצליחה, מכיוון שכתוצאה ממנה התלמידים נבחנים כיום במבחנים ובבגרויות רבות גם בכיתה י"א וגם בכיתה י"ב.
וכעת, במקום שהלחץ הזה יהיה ממוקד בשנה אחת, שנת הלימודים האחרונה, הרי שעכשיו הוא מתפרש על פני שנתיים. שנתיים שבהן התלמידים שומעים מכל עבר, ממורים והורים, עד כמה חשוב שישבו וילמדו. עד כמה הבגרויות האלו הן הציונים שלהם לכל החיים, עד כמה הן אלו שיקבעו את עתידם.
חייבים להצליח
וכאילו לא די בכך, הרי שעכשיו צץ גם קמפיין חמש יחידות מתמטיקה. קמפיין שעיקרו אומר משהו כמו: "הטובים לטייס", או במילים אחרת: הטובים לחמש יחידות מתמטיקה. ולא סתם הקמפיין הזה מעצבן הורים ואנשי חינוך. הוא בעיקר מוסיף על הילדים שלנו לחץ נוסף, ובעצם הוא מעביר להם את המסר כי רק אלו שיהיו בחמש יחידות הם אלו שיצליחו בחיים, או בשפתו של בנט: רק מהם תצא, לכאורה, הישועה.
ונשאלת השאלה - מה עם כל התלמידים שמאד רוצים אבל לא מצליחים? לגביהם לשר כנראה אין פתרון. כנראה אלו מראש אינם שווים התייחסות אישית או כללית של השר או של מי מחברי הממשלה. והמסר הזה מועבר לתלמידים בכל דרך אפשרית.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
המסר הזה אומר כי הם חייבים להצליח, חייבים להצטיין, חייבים להיות יעילים ומהירים ומזהירים. מסר הנותן להם תחושה כי הם נמצאים בתחרות בלתי פוסקת, תחרות שבה לא נמדדים מרכיבים כמו האישיות שלהם או היכולות היחודיות שלהם, חלילה, אלא אך ורק הציונים. ושלא תטעו, המסר הזה ברור להם בהחלט.
הם שומעים אותו מההורים, מהמורים ועכשיו הם גם צופים בו, בשעות הפנאי, בפרסומות. וברור להם לגמרי כי מבחינתם יש להם רק מטרה אחת, להצליח בגדול, ולשם כך כל הדרכים כשרות. אז מה הבעיה בדיוק, ולמה לא לקחת רגיעון ולעבור את הבגרות בסבבה?
גם ההורים צריכים להירגע
הבעיה היא שתוספי ההרגעה הם בדיוק שווה ערך לאקמול. טיפול מקומי בבעיה ותו לא. ומה יהיה בשלב הבא? הם יקחו ווליום בצבא? לכן הגיע הזמן שמערכת החינוך מצד אחד, ואנחנו ההורים מצד שני נעשה כאן שינוי. הגיע הזמן שניקח צעד לאחור ונרגע עם הלחץ.
במערכת החינוכית כדאי לחפש דרך על מנת להבהיר לתלמידים שתלמיד יכול להיות מוצלח גם אם הוא לא לומד חמש יחידות מתמטיקה. ובנוסף לכך, כדאי ללמד את הילדים דרכי התמודדות עם הלחץ, כאלו שהם יפנימו, יתרגלו ויוכלו להיעזר בהן במצבים שונים בחיים.
הגיע הזמן שגם אנחנו ההורים נרתם לעניין. גם עלינו לסגת מעט ולהבהיר לילדים שלנו שהציונים אמנם חשובים, אבל נאהב אותם גם אם הם לא יהיו בסופו של דבר הצוקרברג הבא.
"אז לא את לא יכולה לקבל משהו מרגיע", אני אומרת לילדה בסיום השיחה, "את יכולה לנשום עמוק, להבחן ולהאמין בעצמך. ותמוה ככל שזה נשמע - רק ככה זה עובד".
הכותבת היא עיתונאית, מייסדת ועורכת מגזין עשר פלוס להורים למתבגרים
לפנייה לכתב/ת 
