"חלאקה" לנתן שנפצע בפיגוע: "שמחה מהולה בעצב"
נתן בניטה נפצע קל לפני חצי שנה בפיגוע בעיר העתיקה בירושלים שבו נרצח אביו אהרן. את יום הולדתו השלישי הוא חגג בתספורת ראשונה. "הילד מתגעגע לאהרון, הוא שואל שאלות, מסתכל למעלה ואומר 'אבא בשמיים'"
פצוע הפיגוע חוגג "חלאקה": עשרות בני משפחה וחברים השתתפו אמש (יום ב') במסיבת יום ההולדת לנתן בניטה, שנפצע בחג סוכות האחרון מדקירות סכין על ידי מחבל פלסטיני בעיר העתיקה בירושלים. בפיגוע נרצח אביו אהרן ז"ל ואמו אדל נפצעה קשה. את הגיעו לגיל 3 ציין חתן השמחה בהתאם למנהג היהודי בתספורת ראשונה והשארת הפאות.
נתן, שזכור בזכות התמונה שבה נראה נישא בידי עובר אורח רגעים ספורים לאחר הפיגוע, החלים מהפציעה. “זו כמובן שמחה שמהולה בהרבה עצב", אמרה האם במסיבה שנערכה לכבודו, "אבל יש לנו הרבה אמונה שהכול מאת השם, ולכן אנחנו כאן. ההרגשה שלנו היא שאהרן ז”ל הלך בשביל כל עם ישראל, ואנחנו משתדלים לשמוח. זה אירוע מרגש וסגירת מעגל".
אדל, שספגה 17 דקירות בגופה בעודה מנסה לגונן על נתן שישב בעגלת התינוק, סיפרה על ההתמודדות שלה בחודשים האחרונים מאז רצח אהרן: “ביום-יום זה קשה מאוד, כל שנייה ושנייה, גם הזיכרונות וגם החיים. אנחנו רוצים להגיד תודה לכל מי שהיה סביבנו ותמך בנו".
את אירוע ה"חלאקה" האינטימי ערך לכבודו ארגון נפגעי הטרור OneFamily, המלווה את המשפחה, במסעדה בירושלים, בהשתתפות רב העיר שלמה עמאר, רב הכותל שמואל רבינוביץ', רב העיר צפת שמואל אליהו, ח"כ לשעבר אלי ישי ומכובדים נוספים. הם ישבו לצדו, העניקו לו מתנות ובמשך דקות ארוכות לימדו אותו את אותיות האל"ף-בי"ת, שאותן נהגו בקהילות ישראל להתחיל ללמוד בגיל 3.
מרים גל, אמה של אדל וסבתו של נתן, תיארה את התמודדות הפעוט עם המצב החדש בבית: "הוא יודע, הוא זוכר, הוא בוכה הרבה, הוא מתגעגע לאבא. הדמות של אהרן מלווה אותנו יום-יום, מאות פעמים ביום. הילד שואל הרבה שאלות וכל הזמן מסתכל למעלה ואומר 'אבא בשמיים'. אנחנו מרגישים שצריך לשמח אותו ואת אדל.
"אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא שהילד ניצל בנסים גדולים, שיש לו רגל, שהוא נשאר בחיים. רק בגיל 20 נדע מה תהיה מידת הנכות שלו. אני מרגישה שזוהי גם מסיבת הודיה על ההצלה שלו. בתוך כל זה פתאום עוצרים, וכך מחבקים ומתחבקים עם כולם, ומקבלים עוד כוחות כדי להמשיך הלאה".
הסבתא השנייה, עליזה בניטה, אמו של אהרן ז"ל, הוסיפה כי היא מקווה שנכדה לא יגדל כילד יתום ועצוב אלא יהיה שמח וגאה באביו, שנרצח על קידוש השם.
הסבא מיכאל בניטה: “כאן ודאי שיש לנו געגועים, שאהרן חסר לנו, אבל אנחנו שמחים ומתנחמים שהוא נמצא במקום טוב, במקום של צדיקים. ברוך השם יש המשך לאהרן, שאמנם נפטר בגיל צעיר אבל השאיר בן ובת. הוא קידש את השם במותו ובחייו. אנחנו גאים שבשותפות עם הקדוש ברוך הוא נוצר לנו בן כזה, שהשאיר אחריו משפחה לתפארת”.
שנטל בלזברג, מנכ”לית ארגון OneFamily: "עם הזמן אנחנו חשים שאדל ונתן הפכו להיות חלק ממשפחתנו המורחבת. מרגש אותנו ומשמח אותנו לראות את הגבורה שבה אדל מתמודדת עם הפציעה ועם הטראומה הקשה שחוותה. כמו כל מי שנמצא כאן, גם אנחנו כואבים את העובדה שאהרן ז"ל איננו כאן לשמוח עם כולנו, אבל מתנחמים במשפחה היקרה ובמורשת שהוא השאיר אחריו".
לפנייה לכתב/ת 
