שיר אהדה בדואי
הפרלמנט בבית הקפה, החיבור הטבעי ביציע, הפירגון לאלונה ברקת והמכוניות שצפרו עד אור הבוקר. האוהדים הבדואים של הפועל באר־שבע עדיין לא נרגעו מחגיגות האליפות
המוקד המרכזי של צפייה באירועי ספורט בבאר־שבע הוא ה"גיגסי" ספורט סינמה בר, שגם מזוהה מאוד עם הפועל באר־שבע. לשם הגיעו השחקנים של ברק בכר רגע אחרי שזכו באליפות היסטורית במוצאי השבת שעברה.
במרחק של עשר דקות נסיעה משם ממוקם בית הקפה "אלעסיל", מוקד הצפייה המקביל ביישוב הבדואי תל־שבע. מבחינת הפאר, אז ברור שה"גיגסי" לוקח, אך מבחינת התום והחמימות, ה"אלעסיל" מוביל בבטחה. בכל מקרה, כמו בבאר־שבע גם ב"אלעסיל" עדיין דיברו בשבת בצהריים אך ורק על האליפות של הפועל באר־שבע. ברקע אנשי הנהלת בית הקפה כבר התחילו בהכנות לקליטת מאות אנשים שיגיעו למקום בערב לצפייה בגמר ליגת האלופות בין ריאל לאתלטיקו מדריד. עד למפגש בין זידאן לסימאונה, דיברנו שם עם שישה אוהדים שרופים של הפועל באר־שבע.
חמישה מהם בני שבט אלעאסם: איברהים (52), שהגיע בלבוש מסורתי חגיגי ("התלבשתי ככה לכבוד האליפות של באר־שבע. בחתונה שלי הייתי פחות חגיגי"), כאמל (36), האיש החזק בכדורגל המקומי שלפני שנה החליט לסגור את הפועל תל־שבע בגלל ריבוי מקרי אלימות, רפעאת (25), כוכב כדורגל מקומי שבעבר גם נבחן בהפועל באר־שבע ("גיא עזורי העדיף לקחת את סיראז' נסאר"), איברהים (33), שכדי להבדילו מאיברהים אלעאסם השני, יכונה בכתבה "איברהים הקטן" וחמזה (32). אליהם הצטרף סאלח אבו־גאנם (26), שסיפר שאפילו בתו הקטנה ביקשה ללבוש רק בגדים אדומים.
"כמו שבבאר־שבע הייתה חגיגה בלילה שאחרי האליפות, גם פה היה אותו דבר", תיאר איברהים. "כל הרכבים צפרו ועשו חגיגות עד הבוקר. אני אוהד של הקבוצה מאז שאני מכיר את עצמי ו־40 שנה חיכינו לאליפות. גם כשהיו פה ביישוב חתונות גדולות, לא הייתה פה שמחה כזאת. אנשים נסעו מכאן עד סכנין כדי להשיג כרטיס למשחק האחרון".
אבו־גאנם: "כמה ימים לפני המשחק אני אישית יצאתי בתשע בערב מהבית, נסעתי לסכנין, קניתי כרטיס וחזרתי בשלוש לפנות בוקר. בדרך לאצטדיון היה בחור שרצה לשלם לי אלף שקל תמורת הכרטיס, וסירבתי. ישבתי ביציע שהיה אמור להיות של אוהדי סכנין וכולם שם עודדו את באר־שבע. הרוב ביציע היו אוהדים בדואים. לדעתי לא באו בכלל אוהדים של סכנין מהצפון. גם את ההזמנות שהמועדון קיבל חילקו לבדואים".
איברהים הקטן: "אני תמיד אהדתי את באר־שבע, וסכנין הייתה הקבוצה השנייה שלי. במשחק הזה באתי בשביל דבר אחד, לראות את האליפות, ולא היה אכפת לי מסכנין. כל החיים לא ראינו אליפות והשמחה הייתה גדולה".
חמזה: "זאת הייתה אולי הפעם הראשונה שכל היהודים שאנחנו מכירים פנו אלינו שנעזור להם עם כרטיסים. זה היה פשוט מטורף והסתיים בכיף גדול".
אז בסוף הכדורגל יביא דו־קיום?
איברהים: "לראות ערבים ויהודים ביחד ביציע מתחבקים ושרים, זה היה מדהים. לראות משפחות וילדים מבאר־שבע, מסכנין ומהיישובים הבדואים ביחד, זה מיוחד. המועדון הזה לא יכול להיות גזעני. החיבור בין האוכלוסייה הבדואית לעיר באר־שבע הוא יומיומי. אנחנו חיים ביחד אחד עם השני. זה לא כמו בירושלים ששם יש מזרח, מערב והפרדה באמצע. פה כולנו ביחד בכל מקום".
כאמל: "הדו־קיום היחיד והאמיתי שנשאר לנו זה הכדורגל והפועל באר־שבע. כולם שומעים מה קורה בתקשורת, כולנו ראינו את ערן זהבי אומר את מה שאומר. מנגד ראינו את מה שקרה כאן. לראות בדואי מתחבק עם יהודי, לצערי זה רק בכדורגל. הכדורגל מחבר את תל־שבע לבאר־שבע. יש בבאר־שבע שחקנים מהמגזר הערבי, ואני מאמין שבקרוב מאוד גם יהיו שם שחקנים בדואים מהנגב שייצגו אותנו בכבוד. זה החלום שלנו".
רפעאת: "גם אצלנו החבר'ה הצעירים מדברים בימים האחרונים רק על הפועל באר־שבע. הייתי בחגיגות ברחבת העירייה ואני בטוח שהיו שם עוד כמה אלפים טובים מהמגזר הבדואי".
לשמור על אלונה
כאמל, שסגר את הקבוצה המקומית בגלל אירועי אלימות של אוהדים, פירגן לאלונה ברקת שעמדה במצב דומה והצליחה להוביל שינוי: "למזלנו אלונה הייתה יותר חזקה ממני. זה המסר הכי חשוב שאני רוצה להעביר לאוהדים של הפועל באר־שבע, שאני חלק מהם. צריך לשמור על אלונה ועל מה שהיא עשתה. בלי אלונה אין כדורגל בנגב. אסור לפעול שוב באלימות, האוהדים מתנהגים עכשיו למופת".
הצירוף של מוחמד גדיר, בדואי מהצפון, סייע לחיבור שלכם?
איברהים: "גדיר הוסיף המון לצעירים הבדואים. הם מרגישים גאווה שאחד מהם באמת שייך למועדון. בנוער יש עכשיו שני שחקנים בדואים מצוינים: עמראן אלקרינאווי ומוסא תראבין. אני מקווה מאוד שהם יהיו גם בסגל של הבוגרים. זה חשוב לנו".
כאמל: "יש קבוצות בפרמייר־ליג שהביאו שחקנים סינים וזה חשף אותם לשוק הזה. החיבור בין שחקנים לקהילה הוא חשוב".
למה הפועל באר־שבע לא פותחת בתי ספר וקבוצות נוער אצלכם ביישובים?
כאמל: "היה לנו פעם דיבור עם אלונה בנושא הזה, והיא לא בעד בתי ספר לכדורגל בערים אחרות. הילדים הבדואים המצטיינים מגיעים למחלקת הנוער של באר־שבע, אבל זה בהחלט חסר פה".
רפעאת: "אני בטוח שאם הייתי גדל בבית ספר לכדורגל ובמחלקת הנוער שלהם, הסיכוי שלי להצליח היה הרבה יותר גבוה. לילד זה לא קל לנסוע לאימונים בבאר־שבע".
מה אתם חושבים על סוגיית מאור בוזגלו?
אבו־גאנם: "אני הייתי מוכר אותו בכל מחיר. אני לא חושב שהוא כזה טוב".
איברהים: "מאור מיצה את עצמו בהפועל באר־שבע. הוא רוצה לחזור למכבי ת"א. שיילך וינסה".
איברהים הקטן: "אם הוא ירצה להמשיך, הייתי משאיר אותו. אני לא יודע אם הוא יצליח במקום אחר".
איך אתם רואים את הפועל באר־שבע בעונה הבאה?
איברהים: "הפועל באר־שבע היא כבר קבוצת צמרת. היא לא יכולה פתאום להידרדר".
כאמל: "תראה את הפועל ת"א. לפני כמה שנים הם לקחו אליפות, גביע והיו בליגת האלופות. היום הם בתחתית. לכן אלונה לא יכולה להפסיק להשקיע. המצב שלנו עוד עלול חלילה להידרדר אם אלונה תפסיק להשקיע. אני מקווה שהאוהדים ישמרו עליה. קללה פה וקללה שם יכולים לעשות נזק".
אבו־גאנם: "אני לא חושב שהקבוצה יכולה להצליח באירופה כמו שמכבי ת"א מצליחים. עם כל הכבוד, אני עדיין חושב שמכבי יותר טובים מאיתנו כקבוצה שמסוגלת להתמודד באירופה".
לפנייה לכתב/ת 
