נתניהו: "תוך שנתיים לא יהיה בור תקציבי"

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

לצד זאת, מהסקירת משרד האוצר לישיבה עלה כי המשרד יצטרך לבצע קיצוץ של 11 מיליארד שקל בתקציבי משרדי הממשלה בתקציב השנה הבאה כדי לא לחרוג מהמסגרת התקציבית המותרת לממשלה. עוד עולה מהסקירה כי בנוסף לקיצוצים הללו, משרד האוצר יצטרך לבצע צעדים משלימים להגדלת הכנסות המדינה בכ-3 מיליארד שקל בכדי לעמוד ביעד הגירעון הקבוע בחוק לשנה הבאה. לשם השוואה, העלאת 1% במע"מ תניב להכנסות המדינה עוד כ-4 מיליארד שקל. בסך הכל, מדובר בבור תקציבי של 14 מיליארד שקל בתקציב השנה הבאה.

מספרי התקציב לשנה הבאה, ולמעשה לשנים 2017-2019, נחשפים כאן לראשונה הודות לחוק שמשרד האוצר הצליח לחוקק בשנה שעברה. לחוק קוראים "הנומרטור", ולראשונה בתולדות המשק הישראלי הוא מחייב את הממשלה לחשוב קדימה מבחינה תקציבית.

על פי החוק, בכל חצי שנה הממשלה תקבל דין וחשבון תקציבי לא רק לשנה השוטפת אלא גם לשנים הבאות, ותצטרך לבצע קיצוצים והתאמות בשביל לעמוד במסגרות שהיא עצמה קבעה לה. זאת בשביל למנוע מצב של התנפחות הגירעון התקציבי ללא שליטה. הנומרטור נולד כלקח משנת 2012 שהסתיימה בגירעון כפול מהמתכונן לאחר שהממשלה לקחה על עצמה עוד ועוד התחייבויות תקציביות בלי שליטה.

עוד עולה מהמסמך שכחלון יציג היום בפני הממשלה כי לא רק ב-2017 יידרשו קיצוצים משמעותיים וצעדים בתחום המיסוי, אלא גם ב-2018. על פי המסמך, לאחר שהממשלה תקצץ בתקציב 2017 עדיין יידרשו קיצוצים נוספים של 6.6 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים לשנת 2018 בשביל לעמוד במסגרת, ועוד צעדים בתחום המיסוי בהיקף של 1.3 מיליארד שקל.

מניין נובעת החריגה הגדולה בהוצאות? חלק מהן נובע מסיבה טכנית - מדד המחירים במשק עולה בקצב נמוך יותר ממה שמשרד האוצר חזה בתחילה, ומאחר שחלק מהתקציב צמוד למדד המחירים, הוא אמנם יגדל, אבל בפחות מהחזוי, ולכן נוצר צורך בקיצוץ הפער.

אבל חלק מהחריגה בהוצאות נובע גם מהבטחות תקציביות חסרות כיסוי שהממשלה לקחה על עצמה בשנה החולפת. משרד האוצר לא נותן פירוט מלא של ההתחייבויות האלה, אלא חלקי. הגידול העיקרי בהבטחות התקציביות הוא בתחום הביטחון, בעיקר בשל הסיכום התקציבי שנחתם בין משרד האוצר למשרד הביטחון וצעדים כמו העלאת שכר חיילי החובה. גם הבטחות לתוספות תקציביות למשטרה בעקבות גל הטרור הגדילו את המחויבות התקציבית בתחום הביטחון, ובסך הכל מדובר בגידול של 5.6 מיליארד שקל. גם בתחום התשתיות חל גידול בהבטחות, בהיקף של 1.2 מיליארד שקל. בתחום המשרדים החברתיים (חינוך, בריאות, רווחה וכו׳) חלה ירידה של 900 מיליון שקל (תקציבי המשרדים האלה עדיין יגדלו, הירידה היא ביחס לתחזית הגידול הקודמת שלהם, שנערכה בסוף השנה שעברה).