בשיאה: למה אסור לפספס את המופע של סיה
היא בנתה את עצמה בשתי ידיים, לימדה אותנו לרקוד על חיינו בקליפ ל"שנדליר" וגרמה לריהאנה, בריטני ואפילו ביונסה לעמוד אצלה בתור. אם טרם הבנתם למה אסור לפספס את המופע של סיה, האישה והפוני שמגיעה לפארק הירקון בשיאה - הנה כמה סיבות שיבהירו על מה כל המהומה
ייתכן שאתם יודעים יותר טוב למה צריך לאהוב את סיה. שינוי הלוקיישן של הופעתה המצופה בארץ ב-11 באוגוסט - מהלייב פארק בראשון לציון לפארק הירקון בתל אביב - מוכיח את האהבה של הקהל הישראלי לזמרת הפופ, שמגיעה לכאן כשהיא נמנית עם המוזיקאים המצליחים והמשפיעים ביותר בעולם כרגע. לא שנייה לפני ולא שנייה אחרי.
אם טרם השתכנעתם לחלוטין שאסור לכם לפספס את הופעתה של האישה והפוני, שמגיעה למחוזותינו כשהיא בשיאה (הבנתם, כן?) - הנה כמה סיבות טובות שיבהירו זאת.
כי ריהאנה, בריטני ואפילו ביונסה עומדות אצלה בתור
לצד היותה אמנית מופיעה, ובחסד, סיה נמנית היום עם כותבי הפופ המבוקשים ביותר בתעשייה. תוך שהיא שרה ומסתתרת מתחת פוני העוצמה, עומדת הגברת המגונדרת גם מאחורי "Diamonds" של רירי, "Pretty Hurts" של ביונסה, "Perfume" של בריטני ספירס, "Double Rainbow" של קייטי פרי, "Breathe" של ג'סי ג'יי,"My Heart Is Open" של מארון 5 וגוון סטפאני והרשימה עוד ארוכה.
ב-2009, הייתה זו גם הזמרת כריסטינה אגילרה שפנתה אליה בבקשה שתכתוב עבורה בלדות, ששלוש מהן נכנסו לאלבומה השישי, "Bionic". הקשר של השתיים לא הסתיים שם, כשב-2010 נמנתה סיה עם כותבי השיר "Bound For You" שליווה את הסרט "בורלסק" בו כיכבה אגילרה לצד שר. השיר היה אף מועמד לפרס גלובוס הזהב, וב-2011 סיה שימשה כ"יועצת" של אגילרה, בגרסה האמריקנית של התוכנית "דה ווייס".
כי היא פה כדי להישאר
עולם הפופ תמיד אהב את הכוכבים שלו צעירים. עגום ככל שזה יהיה - המשמעות היא שעבור כוכב הפופ המזדקן, התחרות הופכת קשה יותר ויותר עם כל שנה שעוברת. בעוד שבתעשיית הרוק או הג'אז למשל, עם הגיל מגיעים גם ניסיון, מעמד ויוקרה - הרי שכל שיערה לבנה על ראשו של כוכב הפופ הממוצע היא תזכורת לחיי מדף הולכים ומתקצרים.
בתחום שכזה, שמקדש את הנעורים ומכתיר תלמידי תיכון למלכי מצעדי פזמונים, לא מובן מאליו שהכוכבת הגדולה שלו תהיה אישה בת 40 (וגם לא גבר, אגב). ובכל זאת, יחידי הסגולה מצליחים להתבגר בה בחן, כפי שסיה מוכיחה לנו, לאחר שחגגה בדצמבר האחרון 40 אביבים.
כי היא מצפצפת על ההנחה שכוכבת פופ חייבת להיות כוסית
עוד משהו שתעשיית הפופ מקדשת הוא יופי. ביונסה, טיילור סוויפט, ג'סטין ביבר או הארי סטיילס מוכיחים היטב שזה לא מזיק בכלל אם הכישרון שלך מגובה בפנים יפות ואיברים חשופים. את זה הרי בקלות אפשר למכור. היופי של סיה הוא בהחלט לא התכונה הבולטת בה, ובכל מקרה הוא בעיני המתבונן, אבל חייבים להעריך זמרת שמתעקשת להסתיר את הפנים שלה בשלל צורות - ביניהן שירה עם הגב לקהל או מגוון פאות (לפעמים גם פפיונים. עצומים).
"אם מישהו, פרט לאנשים מפורסמים, היה יודע איך זה מרגיש להיות מפורסם, הוא בחיים לא היה רוצה להיות מפורסם בעצמו", כתבה במאמר לבילבורד ב-2013. "אני לא רוצה להיות מפורסמת או ניתנת לזיהוי. אני לא רוצה שיבקרו אותי באינטרנט על האופן שבו אני נראית. כבר כמה שנים שאני כותבת שירי פופ לכוכבי פופ. נעשיתי חברה שלהם, אני רואה איך החיים שלהם נראים וזה לא משהו שאני רוצה בו".
בגלל הקליפ ההוא ל"שנדליר"
תאהבו אותו או תשנאו, הקליפ שליווה את "שנדליר", ללא ספק הלהיט הכי גדול של סיה - היה נושא שיחה פופולרי ב-2014. כן, גם אצלנו, כשנבחר לשיר השנה במצעד של גלגלצ. הסרטון המוזיקלי הכניס לחיינו את הילדה (יש שיאמרו המעצבנת. זה לא לגמרי לא נכון) מאדי זיגלר, רקדנית קטנה שזזה כמו אחוזת דיבוק. מאדי הקטנה הפכה השראה לדור שלם של בלרינות, ולימדה אותנו שזה בסדר לרקוד ולפרוק הכל כאילו אין מחר, כאילו עובר עלינו משהו גדול יותר מעוד שיר טוב. משהו משמעותי ועוצמתי יותר. כמו, נניח, התקף אפליפטי.
בגלל הפרובוקציות
ועדיין בנושא הקליפים. גם השיר "Elastic Heart" הפך להיט גדול, ואף הוא לווה בקליפ בכיכובה של מאדי זיגלר. אלא שהפעם חבר לרקדנית גם שיה לה-באף, ספק שחקן הוליוודי, ספק אמן, ספק אדם שאיבד את שפיותו. הקליפ עורר לא מעט עניין גם בשל מה שנתפס כריקוד לא הולם בין גבר בן 30 לילדה בת 12 (שנראית אפילו קטנה יותר). פרובוקציה מכוונת אף פעם לא עשתה רע.
"Elastic Heart". פרובוקציה להמונים
כי היא בנתה את עצמה במשך שנים של עבודה קשה
גם אם התוודעתם אל סיה בשנים האחרונות (ובהחלט קשה להתכחש לכך שמדובר בשנות הפריצה הגדולה שלה), מביני דבר ועניין שמעו על הזמרת האוסטרלית כבר באמצע שנות ה-90, כשהובילה את הרכב הג'אז קריספ. ב-1997, עם פירוקה של הלהקה, היא עברה ללונדון ושם שימשה כזמרת ליווי ללהקת ג'מיריקוואי (כן, גמי'ריקוואי היא להקה, לא רק שמו של הבחור עם הכובע). בהמשך היא שרה בשלושת האלבומים הראשונים של להקת הצ'יל אאוט הטריפ-הופית זירו 7. בקיצור, יש לה קילומטראז' רציני וראוי עוד לפני שפנתה לקריירת סולו. זו נפתחה למעשה בשנת 2000.
כי מתחת לאף של כולם היא מצליחה לדחוף מסרים בשירים שלה
נניח, "Titanium", בו אירח אותה אבי'צי, שכולו שיר העצמה, יש שיאמרו נשית. שיר אחר שהצליח להשחיל נושא טעון אל מצעדי הפזמונים הוא כאמור "שנדליר", שבמרכז עומד למעשה נושא ההתמכרות לאלכוהול. לזמרת עבר בעייתי של שימוש בסמים ואלכוהול, לאחר מות בן זוגה דן, כתוצאה מתאונת דרכים. בראיון לניו יורק טיימס, סיפרה פעם איך פנתה לסוחר סמים וביקשה "שניים מכל דבר, פרט לקריסטל מת' והרואין". במאי 2010 תכננה סיה להתאבד ואפילו השאירה אחריה מכתב פרידה מהעולם. ב"שנדליר" היא אתגרה את המוזיקה המיינסטרימית עם מיילים חזקות שמדברות על חיבה עזה מדי לאכוהול, בילויים והרס עצמי. למקרה שתהיתם, המשפט "1 2, 3 Drink" הוא לא המלצה למשחק שתייה נחמד.
כי היא פעילה חברתית
אין שום דבר רע באקטיביזם, להיפך. סיה עצמה נמנעת מלאכול בשר ממניעים אידיולוגיים (או בקיצור - צמחונית) ואף שיתפה פעולה עם ארגון פיטה, כשכיכבה לצד כלבתה, פנתרה, בפרסומת להעלאת מודעות לעיקור בעלי חיים.
בגלל הקאברים
כן, סיה היא כותבת מוכשרת והחומרים שהיא כותבת לעצמה ולאחרים בהחלט מספיקים, אבל קאברים טובים מעולם לא הרגו אף אחת! לסיה יש כמה כאלה. שמעתם פעם את הביצוע שלה ל"Gimme More" של בריטני? או "Oh Father" של מדונה? גם סינדי לאופר קיבלה מהזמרת טיפול, בגרסת כיסוי מפתיעה ל"Time After Time". לצד שלל זמרות הפופ שזכו להתכסות תחתה, מסתתרים גם יוצרים כמו רדיוהד, להם פירגנה סיה עם גרסה משלה ל"Paranoid Android".
"Paranoid Android". גם את רדיוהד היא עשתה
כי היא באה אלינו בשיא הקריירה שלה
בזמן שהיא חורכת מצעדים ומתפקדת כאחת מאמניות הפופ החשובות של שנות האלפיים, מצאה סיה את הזמן להגיד גם לנו שלום, ומקרוב. להזכירכם, מדונה הגיעה אלינו בפעם הראשונה רק ב-1993, עדיין בשיאה, אבל למעלה מעשור אחרי פריצתה הגדולה.
בריטני ספירס או כריסטינה אגילרה לא באו לישראל אף פעם (תקופת האינתיפאדה השנייה מנעה מאיתנו ביקורים של אמני פופ רבים), ואילו רובי וויליאמס הגיע אלינו סופסוף - אבל כמה שנים אחרי הטופ. ליידי גאגא דוקא קפצה לביקור, אבל היה זה רגע לפני שהפכה לכוכבת ענק ורגע אחרי שירדה מגדולתה. והייתה לפחות ריהאנה, באמת תודה רבה. ההופעה של סיה היא הזדמנות נדירה לחזות במחזותינו באמן פופ מגה רלוונטי בשיא הצלחתו, כשהוא חווה את שנותיו היפות והחשובות ביותר כמבצע. זה לא קורה כאן הרבה.
