מרכז גאה יוקם בדרום ת"א: "הוכחה שהקהילה לא נמצאת רק בשינקין"
שלוחה שנייה של המרכז הגאה, המשמש כבית עבור ארגוני הקהילה הלהט"בית, צפויה לקום בדרום-מזרח ת"א. סקר חדו"ש: 64% באוכלוסייה היהודית סבורים שיש לאפשר נישואים לזוגות מאותו המין
בשורה לקהילה הגאה. כשברקע שבוע הגאווה, המחאה על תקציבים מטעם המדינה לקהילה הגאה ובחירתה של מלכת היופי הטרנסג'נדרית, צפויה לקום שלוחה נוספת של המרכז הגאה עם הפנים לדרומה של תל אביב-יפו.
המרכז הגאה יצא לדרך לפני 10 שנים כמענה לצרכים קהילתיים רבים. מאז פתיחתו ב-2007 הוא משמש כמשכן עבור ארגוני הקהילה השונים כגון האגודה למען הלהט"ב, איג"י, חוש"ן, מעברים ועוד, פועלת בו השלוחה הגאה של קופת חולים כללית, ומתקיימות בו פעילויות חברתיות, תרבותיות ופסיכו-סוציאליות. כעת, ביוזמת חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו, איתי פנקס-ארד, יו"ר הנהלת המרכז הגאה, מתוכננת לקום שלוחה נוספת בדרום-מזרח העיר, כאשר אחת האופציות שנשקלות הוא פרוייקט שיוקם על חורבות בניין הסינרמה.
בשנים האחרונות גדל מספר תושבי תל אביב המשתייכים לקהילות הלהט"ביות, בין היתר כתוצאה מהקמת משפחות על ידי זוגות מתוך הקהילה. על פי הערכות, כיום מונה הקהילה כ-20% מתושבי העיר, שהם כ-70 עד 90 אלף תושבים. הגיל הממוצע של הלהט"בים בעיר עולה בהתמדה ובמקביל כאמור הוקמו משפחות רבות ובהן ילדים ותינוקות. הדבר יצר תנודה גיאוגרפית כשרבות מהמשפחות בוחרות להתגורר בשכונות המתפתחות בדרום-מזרח העיר וכן ברמת גן וגבעתיים.
המרכז החדש, שצפוי להיפתח דווקא עם הפנים לדרום העיר, יהיה עוגן נוסף של הקהילה הגאה בעיר. "להקמה של מרכז כזה תהיה אמירה כפולה", מסביר איתי פנקס-ארד, "מצד אחד לשרת צורך אמיתי שנובע משינויים דמוגרפיים וגיאוגרפיים של הקהילה הגאה - שיוצאת גם היא ממרכז העיר לשכונות המרוחקות יותר בשל יוקר המחייה ואיכות חיים".
"מצד שני, יש כאן אמירה שהקהילה מגוונת באופי שלה ונמצאת בכל מקום ולא רק בשינקין. בשלב מתקדם יותר נשקול להקים במקום גם מרכז יום לקשישים גאים שאין להם הרבה מענה, מועדון נוער גאה, בית כנסת פלורליסטי, בית קפה 'גיי פרנדלי' ומרכז חברתי - גם לטובת מאות הלהט"בים שיעבדו במגדלי המשרדים באזור".
בין שני המרכזים הגאים יתקיימו יחסי גומלין ושיתוף פעולה מלא, כך שהשלוחה הדרום-מזרחית תיתן מענה לצרכים של המרכז בגן מאיר, שיוסיף להיות הבית המרכזי של הקהילה הלהט"בית בתל אביב-יפו. בנוסף, יהיו בה פונקציות שאין כיום במרכז הגאה. כאמור, השלוחה המזרחית עתידה לקום באחד ממגדלי המשרדים החדשים שייבנו באזור בשנים הקרובות בחלקים שהוגדרו מראש כשטחים עירוניים לטובת הציבור. הוא יוכל לשרת במקביל את תושבי רמת גן וגבעתיים בשיתוף פעולה מוניציפלי הדוק.
בין השירותים שיוצעו במרכז החדש: מרכז כנסים לאסיפות ואירועי תרבות, מרכז פסיכו-סוציאלי, חללי עבודה משותפים לעוסקים ביזמות וחדשנות ועידוד סטארטאפים קהילתיים, ומרכז סיוע והכוונה תעסוקתית ללהט"ב, בדגש על קהילת הטרנסג'נדרים.
"אני לא חושב שתושבי מזרח ודרום העיר פחות סובלניים כלפי הקהילה, ואני בטוח שהתגובה שלהם תהיה חיובית ושהמרכז יתקבל שם בברכה, ממש כפי שמתקבלות משפחות הלהט"ב עצמן", מציין פנקס-ארד. "אני בטוח שזה יהפוך לחלון הראווה של הקהילה באזור, שבו ייפגשו להט"בים וסטרייטים וכולם ייהנו מהשירותים העירוניים הטובים שהעירייה מספקת".
סקר: קרוב למחצית מהדתיים תומכים בהכרה בזוגות חד-מיניים
סקר דעת קהל שנערך לקראת שבוע הגאווה מגלה כי 76% מהישראלים תומכים בהכרה רשמית מצד המדינה בזוגיות של בני אותו מין. על פי נתוני מכון המחקר "סמית'", 64% באוכלוסייה היהודית הבוגרת סבורים שיש לאפשר נישואים לזוגות להט"בים ו-12% נוספים יסתפקו ברישום זוגיות.
פילוח התוצאות מלמד כי החרדים, כצפוי, מתנגדים ברובם להכרה בזוגות חד-מיניים, אך כמעט מחצית מהדתיים (46%) תומכים בה, וכך גם רוב המסורתיים והחילונים. זאת ועוד: 57% ממצביעי הבית היהודי סבורים כי על
המדינה לאפשר נישואים (36%) או רישום זוגיות (21%) לבני אותו מין - עמדה שרוב חברי המפלגה התנגדו לה ערב בחירות 2015 ואף הואשמו בהומופוביה בשל כך.
עוד בסקר: 80% אמרו כי יש להעניק לזוגות נשואים בני אותו מין את כל (75%) או רוב (5%) הזכויות של זוג נשוי הטרוסקסואלי.
מנכ"ל עמותת חדו"ש (חופש דת ושיוויון), אורי רגב, אמר כי "התוצאות מהוות אות כבוד ותעודת בגרות לציבור בישראל וסיבה נוספת לגאווה בשבוע הגאווה, אך המצב החוקי והפוליטי בנושא מביש".
"הסיבה העיקרית לכך שרצון הציבור לא מתורגם לחקיקה היא העובדה שממשלות ישראל לדורותיהן מוכרות בזו אחר זו את חופש הנישואין למפלגות החרדיות והדתיות", הוסיף רגב והבהיר כי "רק אם הציבור יתעורר ויבהיר לפוליטיקאים כמה הנושא חשוב ועקרוני מבחינתו, הם יפסיקו את מסורת הכניעה המבישה ויפעלו להנהגת נישואין וגירושין אזרחיים לכל מי שיבחר בכך".
לפנייה לכתב/ת 
