תם הטקס / על החזרה של בלאט לאירופה

שנה שלמה עברה מאז הגמר ההוא, ודייויד בלאט ולברון ג'יימס מוצאים את עצמם במקום אחר לגמרי. כל אחד במקום שמתאים ונוח לו. האחד על הבמה המרכזית של העולם, עם קבוצה שמחה יותר ומרוצה יותר, כשהוא עצמו נטול דאגות ממאמן שעימו הוא לא מסתדר. השני מקבל סכומי עתק, ראויים למעמדו, יוקרתו והישגיו, בליגה האהובה והמוכרת לו במטרה לבנות אימפריה חדשה באירופה.

בלאט עשה בשכל עם הבחירה בדרושפאקה. הוא מגיע למקום שיתגמל אותו כראוי, ללא היסטוריה מפוארת או מטענים כבדים מדי, אבל עם מזומנים מוכנים ואופציה לעתיד מזהיר. והכי חשוב - כשכל המפתחות אצלו בידיים. בלי סופרסטאר שיעשה שרירים, בלי תקשורת שתזלזל בו ובלי לחץ לא הגיוני. 

אגו כזה לא יחכה לו בדרושפאקה(צילום: AFP)

אבל אי-אפשר שלא לתהות על מוסר ההשכל בסיפור הזה של בלאט. הרי הוא מאמן מצוין. אבל למרות אינספור משרות שהתפנו בחודש האחרון, הוא לא קיבל אף הצעה ממשית. לא בקבוצות חזקות עם כוכבים כמו יוסטון, לא בקבוצות שרוצות לחזור לגדולה כמו הניקס ואפילו לא מכאלו שרוצות לבנות את עצמן עם צעירים, סטייל אורלנדו. תפקיד שהיה תפור על בלאט כשהגיע לקליבלנד נטולת לברון. בקיצור, כלום. מדבר. אז למה?

כי הכל קרה מהר מדי. בניגוד גמור לקריירה שלו, בלאט של ה-NBA הגיע לפסגה ללא עצירות ביניים. ללא תוכנית. המזל נחת עליו, התערבב עם היכולת ואלה הובילו לרכבת היסטרית ברמה הלאומית ובלתי נשכחת ברמה האישית.

בניגוד למסינה בלאט לא יכול לבנות את עצמו מחדש(צילום: AP)

אבל אחרי שנה וחצי שהיה בה הכל, בלאט מצא את עצמו מסתובב בליגה כשמצד אחד קיים החשש אצל כולם כי הוא אינו מסוגל להתמודד עם סופרסטארים, שהכניעה וההתרפסות שלו בפני לברון, לאב וקיירי, לא מתאימים לגישה האמריקאית. מצד שני, הוא לא יכול היה להתחיל הכל מחדש בעמדת עוזר מאמן, כמו למשל האופציה הקיימת בגולדן סטייט, אותה משרה שאמור היה לקחת מלכתחילה. הוא לא יכול לחזור אחורה אחרי הגבהים שאליהם טיפס, אולי מבחינה כספית ואולי בגלל גאווה אישית. וזה מובן לגמרי.

הוא לא יכול להגיע למצב שבו הוא בונה את עצמו מחדש ובהדרגה בליגה המטורפת הזו, עם דף נקי, כפי שעושה אטורה מסינה. אגדת אימון אירופית שמוכן לקחת את הזמן כעוזרו של גרג פופוביץ', עד שתגיע ההצעה הנכונה והרגע הנכון לפרוש כנפיים.

כל אחד היה מוכן לקפוץ במקומו לאש הזו. בלאט(צילום: AP)

שלא תבינו לא נכון - זה לא שבלאט עשה החלטה רעה עם קליבלנד. ממש לא. הוא זכה בפיס בלי למלא בכלל כרטיס. אבל קצת כמו במקרה אברם גרנט, כשאתה עולה על טיל במהירות האור, יש לך הזדמנות אחת להישאר בפסגה. אחרת, תהפוך רק לפריט טריוויה, אנקדוטה לידענים.

אז אולי בלאט "שרף" את עצמו מהר מדי. מצד שני - עם חוויה כמו שהוא עבר, ואנחנו יחד איתו, כל אחד היה מוכן לקפוץ במקומו לאש הזו.