ריב עם הילד זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך
נמאס לכם מהפרצופים, ההתפרצויות והריבים עם המתבגרים שפתאום רוטנים כל הזמן? אפשר לנצל את המצב דווקא לשיפור היחסים. קבלו 10 כללים שיעזרו לכם בריב הבא לשמור על שפיות ואפילו על אווירה טובה
היחסים עם המתבגר שלנו משתנים בגיל ההתבגרות. פתאום הילד המקסים שלנו, זה שהרגשנו קרובים אליו, רוטן כל הזמן, עושה פרצופים, מתווכח, צועק, נוהם, מגלגל לעברנו את העיניים ונראה לא מרוצה מאיתנו. אנו מרגישים מותקפים. הילד שגידלנו והשקענו בו פתאום מאד ביקורתי כלפינו, יש לו מה להעיר לנו, כלום לא מוצא חן בעיניו, והוא אפילו מגחך וצוחק עלינו שאנחנו מיושנים.
הורים במצב הזה תוהים בינם לבין עצמם מה בעצם הם עשו לא בסדר שמגיע להם ילד שמתנהג אליהם בצורה כזאת. איך הם הגיעו למצב הזה? איפה הם טעו? ועוד משפטים קשים שהורים אומרים לעצמם, הגורמים להם להרגיש רע ולפתח תחושות קשות של כעס וטינה כלפי המתבגר שלהם.
אולי יעניין אתכם גם:
- טעויות של הורים שמשפיעות על עתיד הילדים
- "אבל כולם בכיתה מדברים על הריאליטי"
אז למה בעצם המתבגר רב עם ההורים?
הריבים הם בעצם דרכו להגיד: ״הורים יקרים אני כבר מתבגר ומצפה ליחס יותר בוגר. מצפה שתסמכו עלי ותכירו ביכולות שלי. מצפה לשינוי ביחסים״. דרך הריבים והוויכוחים המתבגר בעצם אומר לנו שהוא כבר לא הילד הקטן שמנחיתים עליו הוראות מבלי להתייעץ. הוא כבר לא הילד הקטן שדואגים לו ומגוננים עליו. למעשה המתבגר משתמש בריבים כדי להגדיר מחדש את היחסים עם הורים.
מה אנחנו יכולים לעשות?
אפשר לקחת את הריבים האלה ולמנף אותם למשהו חיובי. בעצם אם נהיה קשובים ונצליח לשים גבולות מותאמים יחד עם תקשורת טובה נוכל להשתמש בריבים הללו כקרש קפיצה לשיפור היחסים. לכן חשוב שנדע לנהל את הכעסים שלנו וללמד את המתבגר איפוק והתמודדות טובה עם כעסים וריבים.
עשרה כללים שכדאי להחליט עליהם בנוגע לריבים:
1. לא קמים ועוזבים באמצע שיחה או מריבה
2. לא חייבים להגיב מייד ואפשר להחליט על פסק זמן כדי לתת לכל אחד להירגע
3. מקשיבים ומנסים להבין גם את הצד בשני
4. משקפים להם רגשות כדי לתת להם חוויה של נראות וכדי לעזור להם להביע את רגשותיהם במקום לפרוק אותם בהתנהגות בעיייתית.
5. מביעים את עצמנו בשפת האני במקום בשפה מאשימה. במהלך הריב אני מדברת על עצמי, למה אני זקוקה מה אני צריכה ומה אני בעצם מבקשת ממך.
6. מבקשים סליחה אם צריך. לבקש סליחה זה לא בושה להיפך זו גדולה. הורה שיודע להודות בטעות ולבקש סליחה הוא הורה שמודע לכך שאנחנו אנושיים ולא מושלמים. הורה שהוא כנה עם המתבגר ומסוגל להביע חרטה יוצר קירבה עם הילד ומציב לו דוגמה הורית טובה.
7. עושים מה שאפשר כדי להגיע לפיוס וכדי להרגיש טוב. אם המטרה היא קירבה ולא פגיעה נחליט על כמה קוים אדומים שלא נחצה אותם. למשל לא נקלל ולא נאמר מילים פוגעות והרסניות.
8. שומרים על רוגע כמה שאפשר בשעת כעס. לא צועקים ולא יוצאים מהכלים אלא מצליחים לשלוט בתגובות שלנו לסיטואציה ולשמש דוגמה אישית.
9. מבינים שחלק מיחסים נורמליים זה ריבים ושזה חלק בלתי נפרד מגיל ההתבגרות. ברגע שאנחנו יודעים אנחנו לא מופתעים ומבינים שזה חלק כך גם פחות נכעס וניקח את הדברים בפרופורציות.
10. לא שומרים טינה. מבינים שהילדים שלנו לא עושים לנו דווקא אלא זה חלק מתהליך ההתבגרות וכי כל יום חדש הוא הזדמנות חדשה לתיקון. שוכחים מה שהיה וממשיכים הלאה.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הזדמנות לשיפור היחסים
נכון, זה לא פשוט לריב עם המתבגר אבל זכרו כי כל ריב הוא הזדמנות לשפר את היחסים. כשאנחנו לומדים לריב נכון אנחנו יכולים לקחת את הריב ולהשתמש בו לשיפור היחסים, להבנה הדדית, לתיקון אי הבנות.
אנחנו יכולים לעשות שיחה בעקבות הריב ולהקשיב למתבגר שלנו בניסיון להיכנס ל״ראש שלו״ ולהבין אותו, וכך ליצור קירבה וחיבור עמוקים יותר מאשר היו קודם. כמו כן, אנו יכולים לתאר לו איך אנחנו מרגישים ומה לנו חשוב כדי שהוא יבין את הצד שלנו.
אם נלמד לריב באופן שבונה יחסים ולא הורס נוכל לשפר ולהעמיק את היחסים עם המתבגר. כמו כן נלמד את המתבגר שלנו איפוק ושליטה בתגובות שלו והתמודדות טובה עם כעסים וריבים.
הכותבת
היא מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים ובעלת קליניקה פרטית
ואיך להפוך להורים משמעותיים לילדים שלנו? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
