תיעוד מחברון: הסכין הוזזה לעבר גופת המחבל
התביעה במשפטו של החייל אלאור אזריה הציגה בפני בית הדין ראיה מצולמת המוכיחה, לטענתם, את העובדה שהסכין לא הייתה בידי המחבל כשנורה למוות - בניגוד לטענת החייל. בסרטון שהגיע לידי ynet נראה גורם בזירה בועט בסכין לעבר גופת המחבל. התובע: איש מד"א הזיז את הסכין
תיעוד חדש מהזירה שבה ירה אלאור אזריה במחבל מחברון: סרטון חדש שהגיע לידי ynet והוצג היום (ד'), התביעה מראה כיצד אמבולנס עולה על הסכין שהייתה ברשותו של המחבל, ולאחר מכן אחד הנוכחים בזירה, שפניו לא נראות בסרטון, בועט בסכין לעברו של המחבל לאחר שכבר נורה למוות. כזכור, אזריה טען כי ירה במחבל מחשש שיעשה שימוש בסכין. התובע סא"ל נדב וייסמן אמר כי "יש טענה שהמחבל הזיז את ידו לכיוון סכין ליד ידו אבל אנו נראה שהטענה הזאת היא טענת שקר".
הוא ציין כי "יש תיעוד ברור מאוד למיקומה של הסכין לפני הירי ואחרי הירי והיא רחוקה מידו של המחבל. תשובתו היחידה של הנאשם היא שהוא לא מאמין לסרטון של 'בצלם', אלא שהסכין מתועדת גם על ידי אחרים ונראה את זה לבית הדין". התובע הציג הודעת טקסט ששלח אלאור לאביו דקה וחצי לאחר האירוע: "היה לנו פיגוע. חבר שלי נפצע, הרג מחבל ופצע את השני. אני הרגתי את השני".
בסרטון של ארגון "בצלם" נראה אזריה בפעם הראשונה בעת שהסכין נמצאת על הקרקע רחוקה מהמחבל, בין שני סימני גלגלים שהותיר אמבולנס.
קצין מצ"ח אמר בדיון כי "חשפנו סרטונים גם של 'בצלם' וגם של נהג האמבולנס. היו לנו הרבה סרטונים, גם של פלסטינים, הכול מסודר. הסרטונים של נהג האמבולנס ושל 'בצלם' הם העיקריים. צפינו בסרטונים, גבינו עדויות מאנשים על מרחק הסכין, שלחנו את הסרטונים של נהג האמבולנס ו'בצלם' למעבדה במשטרה כדי לקבל חוות דעת מקצועית בנושא. מהעין שלי ניתן לראות שהסכין הייתה רחוקה די כדי שהמחבל לא יגיע אליה".
במקביל התייחס קצין מצ"ח לעדותו של חייל בדרגת רב"ט. "החייל נתפס עבורנו בסרטון כחשוד במעורבות בירי ולכן הוא נחקר תחת אזהרה ועל פניו נראה בראשית החקירה שהוא מדבר איתו ולוקח מאלאור את הקסדה, זז הצדה ואז מתבצע הירי. הוא אמר לו 'הוא דקר חבר שלי והוא חייב למות'. אלאור לא הסכים להתעמת עם החייל ורק בחקירתו השנייה ביקש להתייעץ ולקרוא את כל העדויות לפני".
הקצין, שחקר את אזריה, נשאל על ידי הסנגור עו"ד איל בסרגליק, לגבי הצעקות שנקלטו בסרטון, "זוזו אולי יש עליו מטען". הקצין השיב: "לא ראיתי את הנאשם מזיז אנשים מהזירה ואומר להם 'זוזו'. בחנתי את הסרטון יותר מכולם באולם, לא ראיתי אף אחד שהזיז את הכוחות. כמה צעקו 'תיזהרו', אבל הם ממשיכים לצלם ולעבוד בזירה. היו עדויות שאמרו שהמחבל זז והיו גם כאלו שאמרו שאולי הוא מת".
"מעמידים אותי לדין רק בגלל שמפחדים מהתקשורת"
בנוגע לשחזור טען הסנגור כי הנאשם הסכים לערוך אותו רק בליווי עורכי דינו, אך הקצין סירב לכך "כי זה מנוגד לנהלים. זאת פעולת חקירה כמו שלא ניתן לעו"ד לשבת בה איתנו". הוא הקריא מעדותו של אזריה: "ראש המממשלה ושר הביטחון אומרים שצריך לקטוע את הטרור, אבל הם מעמידים אותי לדין על זה רק בגלל שהם מפחדים מהעיתונות וממה שהעולם יגיד".
הסנגור: "בדקתם שהנאשם ירה מתוך רגשות נקם או ממניע לאומני?"
קצין מצ"ח: "לא מצאנו מניע לאומני, עניין נקמני - זה נתון לפרשנות".
מי שצולם בזירה בועט בסכין פרסם הודעה שבה מסר כי "חוקרי מצ"ח גבו ממני עדות בשבוע שלאחר האירוע. מסרתי להם את גרסתי המלאה והמפורטת, כולל בעניין הסכין המדוברת. כמו-כן מסרתי את כל החומרים שהיו ברשותי, זאת בשיתוף פעולה מלא עם החוקרים. מאז לא נקראתי לחקירה ואף גורם רשמי כמו מצ"ח, המשטרה, נציגי התביעה או ההגנה לא יצרו איתי קשר".
הפגנות תמיכה מחוץ לבית הדין
אזריה מיחידת כפיר הואשם בהריגה, והיום החל שלב ההוכחות במשפטו. במסגרת עדותו הוא סיפר לא פעם כי חשש שהמחבל עבד אל-פתאח שריף נושא עליו מטען משום שלבש מעיל ביום חם, ולאחר מכן סיפר כי חשש שיושיט ידו לסכין וידקור חיילים. בתביעה טענו מנגד כי המחבל היה מנוטרל ונשלל החשד שנשא על גופו חגורת נפץ, וכי גם הסכין הייתה רחוקה ממנו, כפי שניתן לראות בסרטונים קודמים. כעת כאמור נחשף סרטון חדש שמראה כי אחד הנוכחים בעט בסכין לעברו של המחבל ההרוג.
מחוץ לבית הדין עמדו כמה עשרות פעילים שקראו "לשחרר את אלאור". הם הניפו דגלי ישראל ונשאו שלטים. התובע סא"ל נדב וייסמן אמר כי נטל ההוכחה מוטל על הנאשם. "עיקר הגנתו של הנאשם כמעט ואינה חולקת על יסודות העבירה. בפועל, בתיק הזה נטל ההוכחה מוטל על הנאשם. היסוד היחיד שיש לראות הוא הקשר הנסיבתי שנדחה בהסכמה. הנאשם לא טוען לקיומה של הגנה עצמית אלא טוען להגנה עצמית מדומה, לאמור שילוב בין טענת ההגנה העצמית לבין טעות במצב הדברים. הנאשם בעצם מבקש לעשות דין לעצמו. לדעתנו יש ראיות טובות להוכיח שטענת הנאשם לא כנה לא אמינה ולא סבירה".
סא"ל וייסמן הוסיף כי בסרטונים נראה כיצד אזריה צועד בנינוחות אל הזירה ויורה במחבל בקור רוח. "אין שום רגע בתיעוד הוויזואלי שבו נראה הנאשם לפתע כמי שנדרך וכמי שנחלץ לקיומה של סכנה ומי שנדרש לבצע מעשה דחוף. אין שינוי בהתנהגותו של הנאשם לאורך כל הדרך". התובע התייחס לאמינותו של אזריה ואמר כי "כנות הנאשם היא יסוד מהותי", בהתייחסו לשינוי הגרסאות שלו. "נראה לכם שרק בהמשך היום עלתה טענת הסכין ורק לאחר מכן עלתה טענה משולבת של סכין ומטען. אנחנו נראה לכבודכם את נקודות הזמן בנושא זה. ההגנה העצמית המדומה היא לא רק פועל יוצא של טענת הנאשם", אמר התובע. "אנחנו נטען שלפני הירי המחבל היה במצב שלא ניתן להגדירו כתוקף שלא כדין שיצר סכנה מוחשית שבגינה נדרש מעשה מיידי. כל אלה הם יסודות משפטיים של טענת ההגנה העצמית שהנאשם צריך להוכיח שהוא האמין באופן כן בקיומם".
נגד אזריה, חייל בחטיבת כפיר שירה במחבל ב-24 במרס, הוגש כתב אישום המייחס לו הריגה. "החייל התקרב למחבל בכמה צעדים, כיוון לראשו וירה כדור בודד מטווח קצר. זאת ביצע הנאשם בניגוד להצדקה מבצעית ובניגוד להוראות הפתיחה באש", נכתב בכתב האישום, שמייחס לו גם סעיף התנהגות שאינה הולמת. השופט מתח ביקורת הן על ההגנה והן על התביעה והתריע מפני חולשת הראיות.
בכתב האישום צוין עוד כי "המחבל נותר שכוב על הקרקע בעודו בחיים, מבלי שיצר סכנה מיידית ומוחשית לחיי האזרחים והחיילים שהיו סביבו. אזריה דרך את נשקו כלפי מעלה, התקרב לעבר המחבל וירה כדור אחד מטווח קצר, תוך שכיוון לעבר ראשו ופגע בו. כל זאת ביצע בניגוד לנוהלי
פתיחה באש וללא הצדקה מבצעית, שעה שהמחבל היה שכוב פצוע על הקרקע, לא ביצע עוד תקיפה ולא היווה סכנה מיידית ומוחשית לנאשם או לאזרחים ולחיילים שהיו במקום".
במענה לכתב האישום כתב פרקליטו של אסריה כי הוא "פעל בשבריר של שנייה לנטרול המחבל ומניעת פגיעה בו ובחבריו שעמדו סמוך למחבל. הוא לא ראה דרך אפשרית אחרת להצלת חייו וחייהם. הנאשם מודה כי בירי ייתכן שגרם למותו של המחבל, אולם בוודאי גרם לנטרולו. הנאשם דימה מצב שבו לאור הנסיבות, המחבל נושא על עצמו חגורת נפץ וסכין במהלך פיגוע משולב ותנועותיו נועדו להפעיל חגורה שעל גופו ובכך לגרום לפיגוע 'איכותי' כמו שנאמר לנאשם בתדרוך. הנאשם חשב כי נשקפה סכנה מוחשית ומיידית לו ולחבריו".
ביום שבת האחרון הובא המחבל לקבורה ובהלווייתו השתתפו המונים. בצילומים מההלוויה בחברון נראה ההמון נושא את גופתו של א-שריף, שנעטפה בדגל חמאס, ונשמע קורא קריאות נקם. לפני שגופתו של א-שריף הוצאה מהבית במסע ההלוויה הובאו אליה אמו ואחותו.