די אנטוורד: "ליידי גאגא היא טפיל"
ספרי תנ"ך שרופים, עירום וקניה ווסט וניקי מינאז' כמפלצות. הקליפים הנועזים של צמד הרייב-ראפ די אנטוורד כבר קנו להם מיליוני אוהדים ברחבי העולם, אבל בשבילם - "ההופעות הן שדופקות את המוח". בראיון ל-ynet, רגע לפני שינחתו כאן על הבמה, הם מספרים על הריב עם המעריצה ליידי גאגא, על מקורות ההשראה ותוהים אם הקהל הישראלי יצליח לעמוד בקצב
קשה לחשוב על הרכב יותר לא קונבנציונלי מדי אנטוורד, לפחות מקרב ההרכבים הרבים שיופיעו בקרוב בישראל. גם אם קיץ ההופעות הבא עלינו לטובה עמוס בכל טוב ומשופע ז'אנרים וטיפוסים, בסופו של דבר מדובר באקטים מוכרים, מצוחצחים, כמעט ביתיים מדי בהווייתם. מכוכבי הרוק אנחנו כבר לא מצפים להרבה, שהרי הימים בהם הטיפוסים האקסצנטריים של תעשיית המוזיקה היו מגיעים מכיוון הז'אנר, כבר רחוקים כמו המרחק שבין הסקורפיונס לסיה.
וכן, גם רכבת כוכבי הפופ, הזירה אליה מתנקזים היום הדמויות הצבעוניות ביותר בתעשייה, תביא לישראל את אלו הממורקים תדמיתית - מפארל וויליאמס דרך אביצ'י ועד סימפלי רד. מרובם סבירות גבוהה לצאת מרוצים, אצל כולם אתה בסך הכל יודע מה אתה הולך לקבל. זה הדבר האחרון שאתה יכול להגיד על ההופעה של נינג'ה ויולנדי, צמד הראפ-רייברים הדרום אפריקאים, שיעלו ביום רביעי הקרוב, ה-8 ביוני, לבמת אמפי פארק ראשון לציון ויציגו בפני הקהל הישראלי את תוצאת ההתנגשות המרהיבה בין אסתטיקת ווייט טראש צבעונית, אנרגיות גבוהות, הפקה מלוטשת ותיאטרליות אובר דה טופ.
"אף פעם לא היינו אצלכם, אז אנחנו לא ממש יודעים למה לצפות", אומר בראיון ל-ynet נינג'ה, חציו הגברי של הצמד וראפר מקועקע ומאותגר דנטלית שנולד לפני 41 שנים כווטקין תודור ג'ונס. "אנחנו מצפים שיהיה לנו כיף ומהופעה של די אנטוורד אתם צריכים לצפות לאותו דבר. אני לא יכול לחזות את העתיד. הוייב שלנו בהופעה הוא אנרגיה גבוהה שדופקת את המוח. בוא נראה מה יהיה הווייב של הקהל הישראלי".
כמצופה מאלו שחרטו על דגלם את ערכי אטיטיוד, חוצפה ובוז לכל המדיף ניחוחות ממסד (לדוגמה, ראיונות מסוג זה), הם מותירים את הנתקל בהם עם יותר שאלות מתשובות. משמעות השם "די אנטוורד" בשפת האפריקנס היא "התשובה". האירוניה כאן אפילו לא מנסה להסתתר.
גם אם הכל עניין תדמיתי מחושב היטב (ורוב הסיכויים הם שכן), כבר 8 שנים שדי אנטוורד הם ילדי הפוסטר של הבוטה והוולגרי. את המוזיקה שלהם, רווית המקצבים האגרסיביים וקטעי הראפ העתירי הקללות, הם מלווים בקליפים שהם חגיגה לעיניים - כלומר, עבור אלו שאינם בעלי קיבה רגישה. מדובר ביצירות אמנות גרוטסקיות שמעטרות סיפורים וסיטואציות די קומיות שהופכות ויראליות ונצפות במיליונים מרגע צאתן.
חגיגה לבעלי קיבה חזקה. הקליפ ל-"Baby's On Fire"
רגע אחד הם שוכבים על רצפה מוקפים מכרסמים שמתהלכים על רזונם החולני, באחר הם חובטים זה בזו בלבנות ויוצאים למרדפים חמושים בנשק חם. מצמצתם לרגע ופספסתם זאטוט שעושה אצבע משולשת, עירום מרומז, עירום בוטה, משחק עם נחשים, חולצות של מתאבקים ואפילו את מיסטר טי שקופץ לביקור. הוא כנראה הדבר המאוזן ביותר בכל העסק כאן.
"אנחנו לא אומרים לעצמנו 'בוא נזעזע אנשים'", מנסה הנינג'ה להסביר את פשר העניין, "אנחנו פשוט אוהבים להפתיע את עצמנו".
חלק גדול מהאפיל שלכם הוא השילוב בין המוזיקה לבין הצהרה אופנתית וקליפים מעניינים וויזואלית. בעצם מוזיקה היום חייבת להגיע עם ערך מוסף והצהרה גדולה יותר כדי להצליח?
"אנחנו לא יכולים לדבר בשם המוזיקה היום, אנחנו יכולים רק לדבר בשם עצמנו. אנחנו עושים מוזיקה באופן עצמאי. אנחנו הוגים את הקונספט, מביימים, מפיקים וממנים את כל הקליפים שלנו. אנחנו יוצרים את רוב הבגדים שאנחנו לובשים. אני אפילו זה שמספר את יולנדי (ומקצר את הפוני שלה הרבה מעבר למקובל. ע.פ). אנחנו עובדים עם האמנים האהובים עלינו ביותר בכל העולם על שלל פרויקטים, ובאופן כללי אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים ואוהבים. זה מביא ניצוץ לעינינו ומצית את נשמותינו באש".
די אנטוורד נולדו ב-2008 בקייפטאון כסוג של בדיחה בעצם, כחלק ממערכון של חבורה קומית בשם Max Normal TV. הבדיחה הלכה וצברה מעריצים עם כל ווידאו ששחררה. עם הזמן היא הפכה לאחד מהרכבי הראפ רייב המעניינים ביותר בסביבה. כמי שנשענים במידה רבה על האסתטי, די אנטוורד רואים עצמם כשגרירי תרבות ה-Zef, שמהותה, כפי שהם מסבירים לנו, היא "גטו בוז'י. לטענתם, מדובר בתנועת מרי של עוני מגונדר כנגד שכבות עשירות יותר של החברה, שם שמתאר תרבות עוני לבנה ו"לא להתחשב במה שמישהו חושב עליך. הזף הוא לייצג את עצמך במוזיקה באופן הלבוש שלך, באופן בו אתה חושב ומדבר".
מה שהתחיל כגרסת שנות אלפיים (על קראק) של הצמד הניינטיזי טו אנלימיטד, הלך והפך לתופעה עולמית עם כל להיט וסרט קצר המלווה אותו. רובם של אלו, אגב, מלאי הומור ננע בין החולני לדבילי. מי שלא מבין את די אנטוורד סביר כי פשוט לקח אותם ברצינות מדי. לא חסרים כאלה, מסתבר, כפי שהוכיחה פרשת "Fatty Boom Boom", כנראה הסינגל המוכר ביותר שלהם שיצא מלווה בקליפ שהצליח לעצבן ולהטריד לא מעט אנשים. ככה זה כשאתה משלב בקליפ שלך אימאג'ים של חיות מתות, ספרי תנ"ך שרופים, אנשים לבנים צבועים בשחור ואפילו את דמותיותיהם של כוכבי פופ כמו קניה ווסט וניקי מינאז' שמוצגים כראשיה השטניים של מפלצת.
שחורים נעלבו, כוכבי פופ לא ממש התלהבו ואחת ההאשמות התמוהות אודות הוידאו הייתה כי הוא מרמז על חיבור לאילומינטי, הקשר הקונספירטיבי שמנהל את העולם ועומד מאחורי כל תעשייה אפשרית - לפחות כפי שהאגדה מספרת.
הקליפ של "Fatty Boom Boom" היה מעורר מחלוקת במיוחד, ואנשים משום מה חשבו שאתם חברים באילומנטי. מה חשבתם על זה? זה שעשע אתכם?
"מה לעזאזל קשור אילומינטי לקליפ גס ובוטה שצולם באפריקה? זה קצת משעשע לגלות כמה אנשים יכולים להיות טיפשים".
מי שלחלוטין הייתה זכאית להיפגע מהקליפ היא ליידי גאגא, שמגולמת בו על ידי דראגיסט, מוצגת כקלישאת פופ אמריקנית נבובה - ובהמשך מוארת באור לא מחמיא הרבה יותר (למה לספר, פשוט צפו בקליפ). אם לפניו היא צייצה בטוויטר שלה שהיא מעריצה את ההרכב, אחרי הקליפ המעליב היא כבר הגיבה בציוץ: "אין לכם להיטים". די אנטוורד ענו לה בתגובה "אפילו שאת 'גדולה' יותר מאיתנו, אנחנו יותר מגניבים ממך". העימות המטופש הזה המשיך בעוד כמה חזיתות וראיונות, ונראה שהוא מסרב להירגע גם עכשיו.
גאגא נעלבה. הקליפ השנוי במחלוקת ל-"Fatty Boom Boom"
מה באמת הסיפור שלכם עם ליידי גאגא? כמה מזה היה רציני וכמה קריצת עין?
"ליידי גאגא היא טפיל. העניין שלנו איתה היה יותר אגרוף לעין מאשר קריצה".
