עקרונות התקציב המשפחתי. פרשת שבוע

ספר במדבר עוסק ברובו בסיפור עם ישראל במדבר. סיפורי התלונות והפתרונות, המרגלים, קורח ועדתו, פנחס הכהן ובנות צלופחד וההגעה לערבות מואב לפני הכניסה לארץ שם יעמוד משה וישא את נאומו - ספר דברים.

כתבות נוספות בנושא תקציב

הוויתור של כחלון לרה"מ בתקציב יעלה לו ולנו ביוקר

הבור התקציבי: 15 מיליארד שקל ב-2017

נתניהו וכחלון החליטו: התקציב הבא יהיה דו-שנתי

פרשת השבוע מתארת את חנייתם של השבטים במדבר. מתחילה בפירוט ספירת האנשים בכל שבט: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן (במדבר, פרק א', פסוק ב').

לאחר הספירה הפרטנית של כל שבט, מתואר אופן החניה שלהם במדבר לאורך התקופה. שילוב התנועה והחניה מאפשרת לעם שלם להתנהל בצורת נדידה  בטוחה, מובנית ומוגדרת.

החניה התבצעה מסביב לאוהל מועד (שהוקם ופורק בכל עצירה ותחילת תנועה). שבט לוי (הכהנים והלוויים) היה אמון על נשיאת האוהל וכלי המשכן, ובכל צד יושבים 3 שבטים. לדוגמא, בצד המזרחי שבטי יהודה, יששכר וזבולון.

אם נבחן את מודל הליכת עם ישראל בתפישה הכלכלית, ניתן למצוא מספר עקרונות שיוכלו לסייע לנו בבניית תקציב משפחתי אחראי.

תחילה, ספירת מלאי של כלל ההוצאות וההכנסות. שלב חשוב מאד במיפוי כל סעיפי התקציב השונים. החשבון נאמד בממוצעים. כלומר, כל סעיף מחושב ברמה שנתית ומחולק ב-12 (לדוגמא, חילוק חשבונות החשמל בשנה האחרונה ל-12, מתוך הבנה שישנם חודשים שונים בעונות שונות עם עליות וירידות בשימוש בחשמל).

לאחר המיפוי אנחנו בעצם מחלקים את הסעיפים לאותם צדדים כפי שהשבטים חנו - כל צד 3 שבטים. גם את התקציב אנחנו מחלקים ל-3 סלים - סל ההוצאות הקבועות, שיכלול בתוכו את כל ההוצאות בעלי תשלום קבוע (מנויים, ארנונה).

סל ההוצאות התקופתיות, שיכלול את כל ההוצאות המחייבות אך המשתנות לפי תקופה או חודש (לדוגמא: חשמל, תיקוני רכב וכיו"ב)

וסל אחרון - סל ההוצאות המשתנות - כל מה שנותר לנו לאחר ששילמנו את שני הסלים הראשונים (לדוגמא: תחבורה ציבורית, שמרטף וכיו"ב). לכל סל יש את התקציב שלו. תקציב הסל הוא חיבור כלל הסעיפים באותו סל. לאחר שבנינו את תקציבי הסלים, יש לעבוד לפי מספר עקרונות:

עיקרון ראשון: לא ניתן להעביר כסף בין הסלים, אלא רק בתוך הסל עצמו. במידה וישנה יתרה בסוף החודש באחד הסלים, לא מעבירים לסל אחר את יתרת התקציב אלא לאותו סל.

כלל דומה לכך ניתן למצוא במסכת שקלים פרק ד, משנה ד, העוסק ביתרות תקציבים המיועדים למקדש: מוֹתַר תְּרוּמָה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ, רִקּוּעֵי זָהָב צִפּוּי לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מוֹתַר הַפֵּרוֹת לְקַיִץ הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר הַתְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מוֹתַר הַתְּרוּמָה לְקַיִץ הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר נְסָכִים לִכְלֵי שָׁרֵת.

רַבִּי חֲנַנְיָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, מוֹתַר נְסָכִים לְקַיִץ הַמִּזְבֵּחַ, וּמוֹתַר הַתְּרוּמָה לִכְלֵי שָׁרֵת. זֶה וָזֶה לֹא הָיוּ מוֹדִים בַּפֵּרוֹת: ניתן לראות שגם המשנה לא מאפשרת לעשות כל דבר עם יתרות התקציב, אלא דברים הקשורים לו.

עיקרון שני: העמידה בתקציב כולל. ישנם חודשים בהם איננו מוציאים מכל סעיפי התקציב (לדוגמא, תשלומים שנתיים, כמו טסט לרכב, משולם פעם בשנה, אך התקציב הינו חודשי), וישנם חודשים בהם עלינו הוציא בפועל סכום גדול מהתקציב החודשי - מה שמייצר יתרה או חיסרה בתקציב. יחד עם זאת, אם ההוצאה במסגרת התקציב - הרי שההוצאות וההכנסות יתאזנו,  וניתן לעמוד ביעד התקציבי שקבענו.

עיקרון שלישי: הפרדת ההוצאות השוטפות לתשלומי החזרי החובות. יש לבחון את ההוצאות השוטפות ביחס להכנסות, ורק לאחר שיש יתרה חיובית - לשלם מתוכן את החובות. 

מאחורי העיקרון עומד תנאי ההיתכנות הכלכלית של המשפחה. תקציב שההוצאות השוטפות גדול מההכנסות - מייצר חובות באופן שוטף, וממילא לא ניתן לסגור את חובות המשפחה כי החוב גדל בכל חודש. לכן, יש צורך באיזון, ורק לאחר מכן לשלם עם היתרה את החובות.

רש"י הפרשן פותח את הפרשה דווקא בסיבה בה סופרים את עם ישראל: במדבר סיני באחד לחדש. מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים, כשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם, באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם.

לספירה ולמניין יש מקום חשוב מצד המקום - כדי לראות שהכל במקום. כך גם בנוהל הצבאי, בו לכל חייל יש מספר ברזל וסופרים מספר פעמים לאורך הפעילות או לחילופין במספרי התקציב. מומלץ וכדאי לעצור מעת לעת את החיים השוטפים, לבחון ולהסתכל על מה אנחנו מוציאים וכמה ולבנות תקציב אחראי שניתן לעבוד לפיו.