בית המשפט פינה את השכן ש"גנב" את החניה

במשך שנים ארוכות נהג תושב חיפה להחנות את מכוניתו במקום הרשום בטאבו על שם שכנים שלו. רק תביעה שהוגשה נגדו הצליחה לפנות אותו

עו"ד תומר ברביפורסם: 02.06.16 , 22:18

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהגישו בני זוג תושבי העיר נגד שכן שלהם, שבמשך שנים נהג להחנות את מכוניתו בחניה הרשומה על שמם בטאבו. טענותיו להתיישנות נדחו, והוא חויב להתפנות תוך 30 יום.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג התובעים רכשו לפני כשנתיים את הדירה שבה גרו בשכירות בעשר השנים שקדמו לכך. זמן קצר לאחר הרכישה הם פנו לשכן שמשתמש בחניה הצמודה והמקורה שלהם בבניין וביקשו שיפנה אותה. השכן, שבינתיים התקין בחניה שער חשמלי, סירב. בתביעת הפינוי שהגישו נטען שהשכן השתלט על החניה והם נאלצים להחנות את מכוניתם בחניה לא מקורה.

תביעה

סכסוך שכנים עקב שיפוץ: "הבורר לא הוגן"

עו"ד יוסף ליבנה

שני זוגות המחזיקים בבניין דירות בחיפה ביצעו שיפוצים מקיפים בנכס, אבל הסתכסכו על רקע נזקים שגרמו זה לזה. המחלוקת הגיעה לבית המשפט

סכסוך שכנים עקב שיפוץ: "הבורר לא הוגן"

השכן הגיב בדרישה לדחות את התביעה שלטענתו התיישנה מזמן, שכן הוא משתמש בחניה הזו עוד מ-1975 – בהסכמת בעלי הדירה הקודמים. לטענתו, כל הדיירים שחיו בדירה של התובעים לאורך השנים השתמשו בחניה הלא מקורה ולא התלוננו.

לטענתו, התביעה הוגשה בחוסר תום לב, שכן אף אחד מהדיירים בבניין לא חונה בחניה המוצמדת לדירתו, ובכל מקרה, התובעים ידעו שהוא חונה שם עוד כשהיו שוכרים, ובשתיקתם הם העניקו לו את הסמכות להשתמש בה כאוות נפשו.

בני זוג הסבירו את שתיקתם בכך שעד לרכישת הדירה לא הייתה להם זכות חוקית לתבוע מהשכן להתפנות. מעבר לזה, בעל הדירה הקודם סיפר להם שהנתבע לא קיבל ממנו כל הרשאה להשתמש בחניה.

מי משלם את הארנונה?

השופטת סיגלית גץ-אופיר דחתה את טענת ההתיישנות שהעלתה השכן. היא הסבירה שהתביעה עוסקת במקרקעין מוסדרים הרשומים בטאבו על שם בני הזוג, ולכן אינה מתיישנת.

היא גם דחתה את טענת השכן שלפיה הוא זכאי להמשיך להשתמש בחניה כי עשה זאת זמן ממושך באישור הבעלים הקודמים. לדבריה, גם אם הבעלים הקודם לא פעל לפינוי הנתבע מהחניה – "הסכמה שבשתיקה" עדיין לא מקנה לנתבע זכות קניינית.

השופטת הבהירה כי לא נרשמה לטובת הנתבע "זיקת הנאה" בטאבו המאפשרת לו להשתמש בחניה, והוסיפה כי הוא גם לא הצליח להוכיח שחנה בה בהסכמה מאחר שלא הציג כל הסכם או הוכחה אחרת לכך. היא הורתה לו לפנות את החניה תוך 30 יום וחייבה אותו בשכר טרחת עו"ד והוצאות משפט של 5,657 שקל.

"אינני סבורה כי עמידתם של התובעים על זכותם לעשות שימוש בחניה שיועדה לדירתם... יש בה משום חוסר תום לב, ובמיוחד נכונים הם פני הדברים כאשר מדובר בחניה 'נוחה יותר', מקורה", סיכמה השופטת גץ-אופיר.