מעדה על מדרכה שבורה. הפיצוי: 526 אלף ש'
מורה שעשתה דרכה להשתלמות בירושלים נתקלה באבן ונפצעה במרפק, בצלעות ובפנים. בנוסף לביטוח לאומי, גם העירייה תשלם בגין התחזוקה הלקויה
מורה שנפצעה כשמעדה על מדרכה שבורה בדרכה להשתלמות מקצועית בירושלים תפוצה בכ-526 אלף שקל. הביטוח הלאומי שילם לה כ-447 אלף שקל, ולאחרונה קבע בית משפט השלום בחיפה שעיריית ירושלים תשלם גם היא כ-79 אלף שקל
בשל אחריותה להזנחת המדרכה.
ב-2010 קבע רופא תעסוקתי כי היא לא יכולה לשוב לעבודתה כמורה לנוכח ההגבלה בידה הדומיננטית, שלא מאפשרת לה לכתוב על לוח. לפיכך, עבודתה במשרד החינוך הופסקה והיא החלה לקבל פנסיה. כמו כן, ביטוח לאומי הכיר בנפילה כתאונת עבודה, והחל לשלם לה תגמולים.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- האחים, ירושת הדירות ותרגיל המסים שכשל
- בשביל גט: הוציאה סמסים מהטלפון של בעלה
- חולה אלצהיימר תקף את אשתו – ולא יישפט
- ייצוגית: משקיעי 'ליהמן' יקבלו 5.33 מיליון שקל
האירוע התרחש לפני כשמונה שנים: המורה נפלה ונחבלה בדרכה מתחנת האוטובוס להשתלמות מקצועית בבית ההארחה "יהודה". היא הצליחה לקום, הזמינה מונית למוקד הרפואי "טרם", ושם אובחנו אצלה שברים במרפק, סדקים בצלעות וחבלות בפנים. היא אושפזה ועברה טיפולים רפואיים שלטענתה לא סייעו למכאוביה.
תביעה
נפל ברחוב, פוטר מעבודתו ויפוצה ב-2.5 מיליון
עו"ד זיו כהן
סוכן מכירות נתקל במרצפות בולטות ברחוב בפתח תקווה ונפצע ברגלו. הליך השיקום הוביל להידרדרות במצבו הפיזי והנפשי. מי ישלם על הנזק?
ב-2011 הגישה המורה תביעה לפיצוי על נזקי התאונה נגד עיריית ירושלים וחברת הביטוח שלה, "הפניקס". היא טענה שנתקלה במפגע של אבנים שבורות על מדרכה, שנבע מתחזוקה לקויה. לדבריה התאונה גדעה את עיסוקה רב השנים בהוראה, והובילה לפרישתה בגיל 53 בלבד. ביטוח לאומי הצטרף לתביעה ודרש להחזיר לו 447,009 שקל ששילם לתובעת מאז התאונה.
העירייה ביקשה לדחות את התביעה בטענה שהמורה לא הוכיחה את התרחשות התאונה. לדבריה מדובר בעדות יחידה של בעלת דין, שלא טרחה לדווח על המפגע בזמן אמת, ולא הביאה עדים לתמוך בגרסתה. במידה שיוכח כי התאונה כן התרחשה, העירייה ביקשה לייחס אחריות מכרעת למורה, שהודתה שהלכה במהירות בניסיון לאתר את מקום ההשתלמות.
העירייה התרשלה
השופטת איילת הוך-טל עיינה בתמונות שצילמה התובעת כשנה לאחר התאונה, ובהן נראה בבירור המפגע על המדרכה. היא קיבלה את גרסת המורה וכתבה: "תיעוד המפגע בחלוף כשנה לאחר האירוע, וזמן לא ידוע לפניו, מתיישב יותר עם המסקנה כי העירייה התרשלה בתחזוקת מקטע מדרכה זה".
השופטת הדגישה את אחריות העירייה לדאוג לבטיחות העוברים והשבים בתחומה. עם זאת היא קיבלה חלקית את טענת ה"אשם התורם" שהעלתה העירייה וייחסה למורה 15% מהאחריות, מתוך הנחה שלא נזהרה מספיק בדרכה.
באשר לנזקי התובעת, הסובלת מבעיות נוירולוגיות מאז התאונה, נקבע כי נכותה התפקודית עומדת על 20%, והנזק שנגרם לה (לאחר ניכוי אחריותה) הוערך ב-315 אלף שקל על הפסדי שכר, פיצוי על כאב וסבל ועזרת צד שלישי. השופטת הבהירה כי ביטוח לאומי זכאי להחזר תגמולים, אך משום שמדובר בתביעה משותפת לו ולתובעת, הרי שלפי החוק הוא זכאי לסכום שאינו עולה על 75% מסך הפיצויים.
לפיכך הורתה השופטת לנתבעות לשלם לתובעת 78,750 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 10,000 שקל, ואילו ביטוח לאומי יקבל מהן 236,250 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד נאיף נעיף גאנם עוסק בנזקי גוף
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים